טוב, בוא ונבהיר פה כמה דברים:
הנזק היחיד הנגרם כתוצאה משימוש במוצריו השונים של הקנביס, שאינו חל רק בזמן השפעת הסם וזמן מועט לאחר מכן, הוא הנזק הנגרם כתוצאה מהעישון, ותסמין קל של "א-מוטיבציה" אצל חלק מבני הנוער המשתמשים. את הראשון ניתן למנוע בקלות רבה, על ידי שימוש אוראלי או באמצעות אידוי, והשני אמנם קיים - אך אני בספק אם מישהו יראה אותו כאיום ונורא. בקשר לעניין ה"די ברור" שלך, שגראס "שורף תאי מוח": עישון מריחואנה לא גורם לנזק מוחי. חד וחלק. טענה זו מבוססת על מחקר עלוב, שספג ביקורת קשה ביותר מגופים רפואיים שונים, ובדק את נזקי עישון המריחואנה על מוחותחיהם של קופים. האמת היא, ששום מחקר עדיין לא הדגים נזק לתאים, פגיעה שכלית, טפשות או אי שפיות, אשר נגרמו ספציפית כתוצאה משימוש במריחואנה, וזאת אפילו אצל משתמשים כבדים וקבועים. כדי "למסטל" המריחואנה לא הורסת תאי מוח - שכן אין זה תנאי הדרוש לכך - אלא מכילה כימיקל אשר מחליף כימיקל טבעי במוח עם מספר שינויים. הכימיקל נוגע במספר קולטנים במוח, ואפשר להגיד שרק "מדגדג" אותם; כמו כן, סמים מסוימים "יתישו" את הקולטנים עליהם הם משפיעים, אך מריחואנה לא. מחקרים רבים הוכיחו דווקא את ההפך, ולא רק בתנאי מעבדה, כי אם גם על ידי אישוש של תוצאות בשטח. דוגמא טובה לכך הם שלושת המחקרים שנערכו על ידי אוניברסיטת הארוורד בג´מייקה, בקוסטה ריקה וביוון - מהמחקרים הגדולים ביותר שנעשו אי פעם - בהם החוקרים לא מצאו שום ראיות לנזק אינטלקטואלי או נוירולוגי, שום שינויים באישיות ושום שינוי במוכנות וברצון לעבוד ולתרום לחברה. כמו כן, קיים המחקר של ג´ק פלטשר ועמיתיו מאוניברסיטת טקסס, אשר בדקו במשך 25 שנה (!) משתמשים של מריחואנה. למרות שחלקם עישנו 10 ג´וינטים ליום (כמות עצומה, אשר עולה פי 10 ויותר מהשימוש המזדמן של רוב האנשים) במשך 30 שנה, יכולתם לזכור רשימות מילים נפגמה רק במקצת. אפילו במשימות יותר קשות (כגון ציון מידע שנתבקשו הנבדקים לזכור תוך כדי לחיצה על לחצן במהירות האפשרית), הנבדקים עדיין נמצאו מעט מתחת לקבוצת הביקורת, הרבה בתוך הטווח הנורמלי. אולי זה נראה לך תמוה, אבל זו האמת. לא רק שאינספור מחקרים הפריכו את טענה זו בתנאי מעבדה, אלא שתוצאות בשטח במשך עשרות ומאות שנים מראות אחרת. מה לעשות, שבתכלס מעשני מריחואנה הם ככלל בני האדם בחברה, ולו כל המיתוסים היו נכונים - פגיעות לטווח ארוך בזיכרון, חוסר מוטיבציה כרוני, התמכרות לסמים קשים, נזק מוחי - הם היו בהחלט נפרדים מהחברה, ונתונים כמו אחוזים נמוכים יותר של בעלי תארים ומסיימי תיכון היו מוצגים כבר מזמן. מחקרים יש אלפים, לפה ולפה (למרות שאם תעיין טוב-טוב תוכל בקלות לראות את איכות המחקרים ביחס לתוצאותיהם). התוצאות בשטח הן מה שיש להסתכל עליו, והן חדות וברורות.