רק רוצה לומר

[אלומת האור]

לא

אין לי שום כישורים כאלה. אני לא עונה לטלפונים, לא מכניסה הביתה אנשים (רק כאלה שבתפקיד), לא יודעת איך נפגשים עם אנשים ויושבים בבתי קפה, אני נכה לגמרי בנושאים חברתיים. לא יודעת לפתח קשרים. רק מזה לבד בא לי למות.

 

[עתיד ורוד2]

כמוך כמוני

אני כל כך גרועה בכישורים חברתיים שזה נורא. בדיוק היום חברה שאלה אותי למה אני לא באה אליה אף פעם לבקר ולא יכולתי להגיד לה שיש לי חרדה חברתית אז רק אמרתי שאני עסוקה. דפוק.

 

[אלומת האור]

אין לי חרדה חברתית בכלל

לפחות לא מאובחנת. אין לי שום בעיה לדבר מול קהל, ועם לחץ פיזי מתון אני יכולה גם לרקוד ולשיר, מתברר (עשיתי את זה באשפוז בשבוע האחרון). אין לי שום בעיה להכיר אנשים כשאני באה למקום כלשהו בפעם הראשונה או לכל היותר השנייה-השלישית. הבעיה שלי היא אחרת לגמרי: אחרי אותה פעם ראשונה-שנייה-שלישית, כשאנשים כבר מבקשים את הפייסבוק או את הפון שלי, אני קופאת. אני נותנת, בדרך כלל, אבל לא עונה לבקשות חברות ולא עונה לטלפונים, יענו, מסננת. בדיוק כמו שקרה לי אתמול והיום, כשמישהי מהאשפוז התקשרה וכשמישהי מהקבוצה בדיור המוגן התקשרה. את שתיהן אני מחבבת מאוד, אבל הייתי בטוחה שיציעו לי להיפגש או אפילו סתם לדבר ואני לא מסוגלת. קופאת. לא יודעת מה יש לי. זאת הדפיקות שלי.

 

[עתיד ורוד2]

גם אני כזו

רק שלי יש בעיה גם בהופעה בפני קהל וכאלה, אולי יש לזה הגדרה אחרת חוץ מחרדה חברתית.

מה יהיה איתנו?

לפחות כאן אפשר להתכתב ולהפתח כמו שצריך...

 

[אלומת האור]

אני חושבת שכדאי שנפתח על זה שרשור חדש

נראה לי שהשתלטנו קצת על השרשור של מחבקת ולא נעים לי

 

[עתיד ורוד2]

צודקת. לא שנראה לי שלמחבקת יהיה אכפת

אבל זה נושא טוב לדיון.

 

[מחבקת עצים סדרתית]

אמת

אבל אתן מוזמנות לפתוח שרשור חדש לדיון אם אתן רוצות

 

[על שביל ארוך]

הייתי במצב הזה כמה פעמים לצערי

ואף התאבדו שני בחורים שהכרתי...

 

[מחבקת עצים סדרתית]

אוי

אני לא יכולה אפילו לדמיין את ההרגשה הזו.
שולחת לך חיבוק גדול.

 

[DOCTOR W H O]

גם אם זה באיחור

המון חיבוקים את אדם מיוחד ואני שמחה להקרא חברה שלך

 

[מחבקת עצים סדרתית]

את מותק

תודה