רק רציתי לעדכן

[nonaa]

המון ../images/Emo51.gif ../images/Emo140.gif ../images/Emo70.gif

 

[סיאמית]

תודה!!! ../images/Emo23.gif ../images/Emo57.gif

 

[סיאמית]

הרבנית התיחסה דווקא מצויין להריון!

גם הרבנית שלי היתה חמודה נורא... היינו לבד, רק היא ואני, וחקרתי אותה על נושאים אחרים ולא כל כך נתתי לה לדבר איתי על "יחסי אישות". תאמרי לחברתך, שלא תהיה בעיה, במיוחד שהילד הוא שלו. מה שהם יצטרכו זה להוציא בבית הדין הרבני "הצהרת אבהות". שיתקשרו לרבנות ויסבירו להם ה-כל. אני בהחלט מתרגשת... וגם לחוצה קצת... ברור לי ש~א~ הוא ה-איש שלי ובכל זאת... גם הוא נורא מתרגש מכל זה ואנחנו לא מפסיקים להתפלא ביחד על איזה דבר מדהים זה שמצאנו אחד את השני... ובנוגע לדאגות שלי, לא תהיה ברירה אלא להתמודד איתן "און-ליין" כמו שאומר ~א~. נחצה את הגשר וגו´. תודה על האיחולים!!!

החופה תהיה עוד כשבועיים וחצי

בגינה של הורי... וחוץ ממנה אנחנו עורכים גם מסיבה לכמה זוגות חברים ומשפחה קרובים ואני מניחה שיהיה מדליק

 

[RomiVais]

נונה............ מזל טוב!! ../images/Emo65.gif

איזה יופי... זה ממש אוטוטו! מתרגשת? מה חדש אצלך? חוץ מעניין החתונה <שלא זכור לי שהזכרת בעבר.. מקווה שאני לא סנילית

> שיהיה לך המשך שבוע נעים ותישארי איתנו...

 

[nonaa]

לא הזכרתי כי זה הוחלט יחסית לא מזמן

ההחלטה להתחתן התקבלה רק ביום האחרון של פסח ומאז אנחנו רוב הזמן בסידורים ועיסוקים שקשורים לחתונה. סה"כ די הופתענו מהמהירות בה הצלחנו לסגור דברים (DJ, באר, קייטרינג, גן ... תוך שבועיים) וכרגע השימלה בשלבי הכנה ורק לחתן עוד אין בגדים ... יותר מאשר מתרגשת אני מרגישה כל הזמן טרודה ולחוצה (אני מנסה לומר לעצמי שאסור לי להלחץ, בייחוד מכיוון שאני מאמינה שההתקף שהיה לי בנובמבר הוא בעיקר תוצאה של לחץ נפשי - אבל, זה לא כ"כ עוזר) אני חשה לאחרונה שהעין קצת כואבת מדי פעם - נראה לכם שזה צריך להדאיג ? אני מתרגשת בעיקר מהמחשבה על החופה בשקיעה

(נקווה שנצליח לא לפספס את השקיעה) ממש על סף הים ...

כמו שניתן להבין ... אין הרבה חדש חוץ מזה כי כמעט אין זמן לשום התעסקות אחרת... קשה לי להתרכז בעבודה וקצת התמכרתי ל"פורום חתונות" למרות שלפעמים אפשר להשתגע מכמות ההודעות שם (כ-40 בנות שמתארות כל פרט ופרט בהתקדמות תכנון החתונה, ובדר"כ יש להן עוד חצי שנה עד לחתונה

)

 

[RomiVais]

איזה יופי....... ../images/Emo65.gif

אני ממש שמחה בשבילך ובשביל בעלך לעתיד... ואל דאגה ההתמכרויות שהזכרת לא ניראות לי מזיקות

מאחלת לך תקופת הכנות רגועה ונעימה תהני מכל רגע!!!!

 

[RomiVais]

סיאמית יקרה ../images/Emo23.gif

מצטערת על התגובה הקצת מאוחרת... אני בטוחה שתהיו הורים נפלאים ביותר. בעצם, אין לי ספק בכך.. אני חושבת שרק מעצם העובדה שאתם כל כך דואגים ועושים הכל כדי להגיע לזה "מוכנים".. אתם תצליחו! ובעצם... אחד הדברים הכי חשובים בגידול ילדים זו האהבה? ולכם יש את זה ובגדול! אז תשימי כמה מהפחדים בצד.. ואל תדאגי... המון המון

ים ו-

ות והמון המון מזל טוב לחתונה הקרבה.... מתי? מתי?? יש תאריך סופי? ד"ש חם ל~א~ וליטוף לעובריקה

 

[סיאמית]

תודה יקירתי!

תאריך החופה - בעשרים לחודש הזה!

עוד קצת יותר משבועיים... ההכנות בעיצומן! אתמול נפגשנו עם הבחורה שעוזרת לנו לתכנן את האירוע שיהיה למחרת החופה... מקום מדליק - אוכל טוב - אוירה כמה שפחות מעיקה

על המוסיקה אנחנו מפקידים די.ג´יי שיקבל הוראות מפורשות מבחורה אחת, שתלטנית מאוד, שאני מכירה באופן אישי. אפשר אפילו לומר שהיא האדם הקרוב אלי ביותר, הבחורה ההיא (השתלטנית), והיא ואני עובדות בשיתוף פעולה (רוב הזמן) צמוד כבר שנים ארוכות... אני דווקא מחבבת אותה בדרך כלל, וגם ~א~ שלי מסתדר איתה לא רע. אני... סליחה!!! התכוונתי היא מתכוונת לאשר כל שיר ושיר.

.

 

[RomiVais]

חולה עליך!!

אין, פשוט אין לי מילים... מקסימה שכמותך!!

 

[לילית7]

../images/Emo85.gif ../images/Emo13.gif

כל עוד היא שוקלת 1300, זה הזמן לעשות מהר-מהר את הקניות בשבילה, להכין את החדר וכל מה שצריך, לפני שתשקול 3 קילו....

 

[Navva]

ניתוח, חששות, חתונות ושאר ירקות

ראשית: סיאמית ו ~א~

ענק. לגבי הניתוח הקיסרי וההחלמה ממנו: רוב הכאבים נובעים מהתקווצות הרחם ללא קשר לסוג הלידה. ראיתי את הנשים שילדו לידות רגילות לרובן גם היו תפרים רק במקום אחר. לי לפות היה קל לשבת. כדי להתעושש מהר, כדאי ורצוי לקום ברגע שמנתקים את האינפוזיה והקטטר. משאירים לשכב לאחר הניתוח 12 שעות עם כל הצנרת. האחות שניתקה לי את האינפוזיה, הציע להשאיר קטטר שלא אצטרך לרדת מהמיטה. החלטה החכמה (גם זה קורה לפעמים) שלי היתה שאני לא רוצה להיות מחוברת לשום צינור, ביחוד פחדתי מזיהומים בדרכי השתן. קמתי והלכתי. עם הטרפצת התעוששתי מהר יורת מאחותי אחרי הניתוח. ירדתי מהמיטה גם בלילה הראשון כדי להניק. באשר לכאבים בביה"ח מחלקים (לכולן) אופטלגין נוזלי, הוא פועל מהר יותר מאופטלגין בגלולות. קניתי גם הביתה ונעזרתי בו עוד כשבועיים. בתחילה יש שיפור ולאחר שלושה ימים "ירידה קלה", לכן נשארים בבי"ח חמישה לילות לאחר ניתוח קיסרי. פשוט לא להתביש ולקרוא לאחות שתעזור לקום כשצריך. חששות: הם דבר נורמלי אצל כל אחת וכל אחד. ההפיכה להורים זה בעצם השינוי הדרסטי ביותר בחיים. אני זוכרת את השיטוטים שלי בלילות, בהתחלה בגלל החששות ואח"כ בגלל החום והלחות (אני שונאת לישון עם מזגן). אחרי הלידה כבר לא ישנים בגלל המציאות ופחות בגלל החששות לעתיד. גם אני חששתי מהלידה, המפגש ממנו הכי חששתי בקורס הכנה ללידה הוא הסיור בחדר לידה. במהלך ההריון היתי מגיעה לרופא נשים ושואלת כואב לי פה ומציק לי שם מה לעשות? התשובה שלו היתה: ללדת.

כמה שזה נכון. לילה טוב. מיכל וסיאמית! בכל שאלה אל תתבישו לפנות אלי במסר או טלפונית. נאוה