וקצת מילנו לבסוף. כמובן, עם בולוניה בדרך
אז לא ידעתי איך ארגיש בכרך הענק הזה לאחר כל הירוק שלפניו. אבל אני שמחה שעשיתי זאת, ראיתי את הדואומו מבחוץ ועוד אראה אותו מבפנים, טעמתי קצת מהיופי של מרכז העיר הזאת.
אבל בדרך כמובן הייתי צריכה לעצור בבולוניה, לא ייתכן שהרכבת תעצור שם ולא ארד לבדוק מה השתנה בשנה האחרונה. שוב גשם ואפור. לא כל כך נעים אבל תוך כחצי שעה-שעה הגשם הפסיק (גרם לנזקים של ממש באמיליה-רומניה באותו היום, עד להשבתה של רכבות בכיוון השני מזה שנסעתי אליו, למזלי) והעיר כמובן מטפסת ועולה, אופפת אותי לגמרי והיא עדיין אחד המקומות האהובים עלי בעולם.
הלכתי לכל המוכרים, באיזה מסלול שלא תכננתי, אבל שם אני לא צריכה מפה לאחר עשרים וכמה ימים שביליתי במצטבר בעיר. פיאצה מאג'ורה נקיה לגמרי מפיגומים סוף סוף אבל הספריה של האוניברסיטה עם הסמלים הצבעוניים בחצר, ארקיג'ינאזיו, וסאלה בורסה - אכן הבורסה לשעבר, עם עתיקות רומיות - בפיאצה נטונו הנושקת למאג'ורה - עדיין עטופים. בכל מקום חנויות אוכל עם הפסטה הממולאה, שמתי לב מה נפתח, מה נשאר. האוכל במרכז בעיר הזאת, אין סוף להיצע.
אז פשוט נתתי לעיר הזאת להיכנס לי לעור וכמובן, זו לא תהיה הפעם האחרונה.
למילנו הגעתי לקראת 6 בערב, דחיתי כנראה את ההגעה כדי שהשוק לא יהיה גדול מדי. לנתי במלון מקסים שנקרא Charly בסביבת התחנה ,אולי 500 מטר משם, ונהניתי מאוד. תמורה מלאה לכסף, 84 אירו, 2 כוכבים רק כי אין מעלית, וחדר מרווח, נוח מאוד, תענוג לסוף טיול. לקחתי את המטרו הנוח לדואומו ונהניתי.
היה מזג אוויר מקסים, המון תיירים בכיכר, נכנסתי לגלריה המפורסמת שליד, משם לראות את הבניין של הסקאלה, משם לרובע בררה, Brera, מקסים בערב. כמה שיק ומסעדות. הכל הליך, ללא מכוניות. משם לטירה וחזרה למלון, סך הכל כ-3 שעות של סיור.
בבוקר נסעתי לאזור אחר, רציתי לראות את הכנסיה העתיקה של הפטרון של העיר, סנטאמברוגו', משם הלכתי לאתר שגם הוא היה בעבר כנסיה ומנזר, היום סוג של מוזיאון חינמי, "הקאפלה הסיסטינית" של מילנו, אכן מעוטר מכל עבר בעשרות רבות של ציורי קיר מהרנסנס הלומברדי, יש גם עוגב עתיק והתברר שגם קונצרטים מעניינים לאורך כל השנה. נהניתי. זו היתה המלצה של דווידה מאתר tripadvisor, שמצאתי בפורום מילנו שם, המון חומר שהוא כתב במשך השנים, וזה עזר לי.
אז עוד 3 שעות בבוקר ושוב נהניתי. זה כרך ענק עם יותר מדי מכוניות אבל עם תחבורה ציבורית מתפקדת וכל מה שצריך זה למצוא את הפינות הירוקות, ויש כאלה, מצאתי אפילו בלי לחפש. כדי לנשום אוויר אחר קצת.
אז נשבעתי לחזור בשמחה לשבוע, אולי כבר בסתיו הקרוב - עם שילוב הליכה באזור, אני מקווה. וכמובן, מזון מילנזי - ריזוטו, מינסטרונה, פולנטה - עשיר, בדיוק לחורף.
וחתמתי טיול (כמעט) מושלם שנתן לי הרבה השראה למחשבות על המשך דרכי בחיים. באיטליה - טיול, רצון לעבור לשם - אבל גם מבחינת ייעוד לחלק השני של חיי, כשאני על ספו. מה עוד לבקש מטיול...
אז לא ידעתי איך ארגיש בכרך הענק הזה לאחר כל הירוק שלפניו. אבל אני שמחה שעשיתי זאת, ראיתי את הדואומו מבחוץ ועוד אראה אותו מבפנים, טעמתי קצת מהיופי של מרכז העיר הזאת.
אבל בדרך כמובן הייתי צריכה לעצור בבולוניה, לא ייתכן שהרכבת תעצור שם ולא ארד לבדוק מה השתנה בשנה האחרונה. שוב גשם ואפור. לא כל כך נעים אבל תוך כחצי שעה-שעה הגשם הפסיק (גרם לנזקים של ממש באמיליה-רומניה באותו היום, עד להשבתה של רכבות בכיוון השני מזה שנסעתי אליו, למזלי) והעיר כמובן מטפסת ועולה, אופפת אותי לגמרי והיא עדיין אחד המקומות האהובים עלי בעולם.
הלכתי לכל המוכרים, באיזה מסלול שלא תכננתי, אבל שם אני לא צריכה מפה לאחר עשרים וכמה ימים שביליתי במצטבר בעיר. פיאצה מאג'ורה נקיה לגמרי מפיגומים סוף סוף אבל הספריה של האוניברסיטה עם הסמלים הצבעוניים בחצר, ארקיג'ינאזיו, וסאלה בורסה - אכן הבורסה לשעבר, עם עתיקות רומיות - בפיאצה נטונו הנושקת למאג'ורה - עדיין עטופים. בכל מקום חנויות אוכל עם הפסטה הממולאה, שמתי לב מה נפתח, מה נשאר. האוכל במרכז בעיר הזאת, אין סוף להיצע.
אז פשוט נתתי לעיר הזאת להיכנס לי לעור וכמובן, זו לא תהיה הפעם האחרונה.
למילנו הגעתי לקראת 6 בערב, דחיתי כנראה את ההגעה כדי שהשוק לא יהיה גדול מדי. לנתי במלון מקסים שנקרא Charly בסביבת התחנה ,אולי 500 מטר משם, ונהניתי מאוד. תמורה מלאה לכסף, 84 אירו, 2 כוכבים רק כי אין מעלית, וחדר מרווח, נוח מאוד, תענוג לסוף טיול. לקחתי את המטרו הנוח לדואומו ונהניתי.
היה מזג אוויר מקסים, המון תיירים בכיכר, נכנסתי לגלריה המפורסמת שליד, משם לראות את הבניין של הסקאלה, משם לרובע בררה, Brera, מקסים בערב. כמה שיק ומסעדות. הכל הליך, ללא מכוניות. משם לטירה וחזרה למלון, סך הכל כ-3 שעות של סיור.
בבוקר נסעתי לאזור אחר, רציתי לראות את הכנסיה העתיקה של הפטרון של העיר, סנטאמברוגו', משם הלכתי לאתר שגם הוא היה בעבר כנסיה ומנזר, היום סוג של מוזיאון חינמי, "הקאפלה הסיסטינית" של מילנו, אכן מעוטר מכל עבר בעשרות רבות של ציורי קיר מהרנסנס הלומברדי, יש גם עוגב עתיק והתברר שגם קונצרטים מעניינים לאורך כל השנה. נהניתי. זו היתה המלצה של דווידה מאתר tripadvisor, שמצאתי בפורום מילנו שם, המון חומר שהוא כתב במשך השנים, וזה עזר לי.
אז עוד 3 שעות בבוקר ושוב נהניתי. זה כרך ענק עם יותר מדי מכוניות אבל עם תחבורה ציבורית מתפקדת וכל מה שצריך זה למצוא את הפינות הירוקות, ויש כאלה, מצאתי אפילו בלי לחפש. כדי לנשום אוויר אחר קצת.
אז נשבעתי לחזור בשמחה לשבוע, אולי כבר בסתיו הקרוב - עם שילוב הליכה באזור, אני מקווה. וכמובן, מזון מילנזי - ריזוטו, מינסטרונה, פולנטה - עשיר, בדיוק לחורף.
וחתמתי טיול (כמעט) מושלם שנתן לי הרבה השראה למחשבות על המשך דרכי בחיים. באיטליה - טיול, רצון לעבור לשם - אבל גם מבחינת ייעוד לחלק השני של חיי, כשאני על ספו. מה עוד לבקש מטיול...
