רשתות

[eliav987]

רשתות

שלום אני אח של אליאב אני רוצה לישול שאלה איח זורקים רשת דיג פריסה

 

[רייסטלין מאגר]

-.-;;;

 

[קורורו]

XDD

 

[keep smiling]

לך לפורום דייג, בנאדם.../images/Emo197.gif../images/Emo23.gif

המנהל שלו אפילו גר בשהם!!!11 [עכשיו רק אני ילדה טובה, מילי.

]

 

[נגמרו לי הרעיונות]

עדיף שלא ילך לשום פורום.

וימצא תחביב אחר.

 

[Oukami Kun]

../images/Emo6.gif ../images/Emo45.gif

 

[סתם יובל]

זה לא מצחיק.

זה רצח, וזה עצוב, ודייג זה אחד הדברים היותר אכזריים שאפשר לעשות, כי כשדג בא לחכה זה בגלל שהוא מחפש אוכל, ואז הוא בטח מרגיש סוג של שמחה על זה שהוא מצא אחד אז הוא אפילו בא לשם ברצון, ובעצם גורמים לו לבוא בעצמו לרצח שלו. מצחיק זה בטוח לא.

 

[Oukami Kun]

עם... היד?

 

[תפוז אנשים מודיע]

../images/Emo199.gif היום ב-../images/Emo43.gif אנשים ../images/Emo1.gif

כבכל שבוע, גם הערב בין 17:10-17:40 תתארח רונית דובדבני מיד לאחר התכנית "אחי!אחותי" בפורום ניקלודיאון ותענה על שאלות בנושא התכנית. אתם מוזמנים לשרשר לה שאלות כבר עכשיו בפורום: http:/www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=1080&msgid=71073965

תחרות אמנות בעוגות נכנסת לתנור! הכנתם עוגה מושקעת? פיסלתם עוגה מבצק סוכר? רוצים להשוויץ בעוגת החתונה שלכם? שלחו תמונה לתחרות אמנות בעוגות ותוכלו לזכות בפרסים

עדיין לא הצבעתם למען דוברי הרוסית? פורום טלנובלות מבקש ממכם לתת מאמץ האחרון ולתרום את קולכם עבור מתן דיבוב רוסית בערוץ ויוה, למען דוברי השפה: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=230&msgid=71035819

 

[Digi Lista]

אגב,אני בימי שישי בבית עכשיו....

לפי התקן בעפולה אני עובדת רק חמישה ימים-משמונה בבוקר עד ארבע(אחר כך על חשבוני אני אמשיך לכפר תקווה כי כבר יש לי תוכנית עבודה שם),אני אעבוד ב3 בתי ספר כשהחלק שלי יהיה לעזור בכיתות מיוחדות בבתי ספר רגילים לילדים עם ליקויי למידה,בעיות מוטוריות והפרעות התנהגות ובזמן הנוסף אבוא למחלקת חינוך ואעשה כמה עבודות משרד לא רציניות...אני לא ממש מרוצה ובטח לא במצב רוח,רק אתמול קיבלתי תשובה רשמית מהאחראי בעפולה שנפגשתי איתו יום שני,הוא דיבר עם המנהלת מהבית ספר הקודם(שאני על סף התפוצצות ממנה גם בלי לראות אותה שלושה שבועות,היום היא עשתה משהו שחימם את העניינים יותר,גרם לתהיות בהקשר למסיבת פרידה אפילו שכבר קניתי מתנות ל16 הילדים והכנתי מכתבי פרידה אישיים לילדים מכיתות ו' וז' ולחלק מהצוות,מסתבר שיש אנשים נחשים וממש אין לי עצבים לדבר עם מישהו)ומלבד הרבה פרגונים שהיא פתאום שפכה בפניו על כמה שאני משכילה,אהובה על הילדים וכו' אז יש לי בעיות שאני מדברת עם הילדים בגובה העיניים ומוצאת לפעמים דברים להזדהות איתם ולא עם ההנהלה,הוא אמר שהוא כבר ידע את הרוב,קיבל עליי עוד לפני שתי המלצות מאוד חמות(אחת מהרכזת שלי,ממש חוכמה...ואחת עוד לא ידוע ממי...)וגם אני לא הסתרתי כלום אבל בראשון בבוקר אני אבוא אליו ונחדד דברים לפני שנקבע איך בדיוק יתחלקו הימים של העבודה אצלו ובבתי הספר שהוא אחראי עליהם...אל תטעו אני עושה את זה בעיקר מחוסר ברירה,אני כבר מתארגנת לשנה הבאה במקביל ואם אני אפסיק עכשיו אז יצא שחצי שנה קרעתי את עצמי וחטפתי השפלות(וגם דברים מרגשים)לחינם ואני לא מוכנה לזה,חוץ מיזה שיש גם את האפשרות לעזור לתלמידים בכמה בתי ספר כשאחת המטרות הברורות היא למנוע מהם להגיע למקום כמו הבית ספר הטראומתי ההוא...יש עוד הרבה מה להוסיף כמו זה שתיכננתי לקפוץ בימי שישי ובאירועים מיוחדים(היום הולדת של הילד שהביא לי עוגה במאי למשל....)ולעזור שם לילדים שבכול זאת אני מתגעגעת אליהם וזקוקים למה שאני יכולה להציע(וגם לועדת עיתון בית ספר של אחי,שיהיה בכול מקרה בימי שישי עכשיו כשרשמית אין לי זמן אחר פנוי...) אבל אני על סף הקאה מכול מה שקשור לבית ספר המחורבן ההוא,ביקשתי מהמחנכת הקבועה שתבוא לפרידה ממני כי אותה אני אוהבת ולצערי אני כבר לא אהיה כשהיא תחזור מהחופשת לידה(היא אמרה שהיא תשמח לבוא בשבילי אם יהיה יום יפה,ברור לה שהיא חשובה לי מאוד מאוד מאוד),גם את המורה חיילת שעזבה הזמנתי בשביל תמיכה(היא לא מוכנה להתקרב לעולם למקום הזה...) וגם את המדריך מהפנימייה(שצריך להשיג אישורים וממשיך לשחק אותה סלב עד שהבהרתי לו שאין לי עצבים להמשיך במשחקים ושגם לי יש עיסוקים ובכול זאת אני מצליחה לפנות חמש דקות כדי לצלצל או לסמס...)והשגתי אישור להביא חברה שלא קשורה כדי שתעזור לי לסחוב(אשכרה יצאתי מהחנות כמו סנטה קלאוס וזה אחרי שכול מתנה לכול ילד לא עברה את ה10 שקלים ומה כבר אפשר לקנות בסכום כזה?מצד שני 16 ילדים זה לא צחוק מבחינת השקעה כספית אז חייבים לצמצם...)את המתנות,הממתקים ושאר ההפתעות באוטובוס,אבל כרגע כאמור אין לי אלפית חשק לבצע את הפרידה אחרי מה שהיה היום,נמאס לי מאנשים מניאקים ומהמנהלת הזאת נמאס לי אפילו יותר,כמה חוצפנית ונדחפת אפשר להיות?...הבעיה שאני חייבת שהיא תחתום לי על השעות שעבדתי בחודש ינואר אחרת השירות לא יחשב ואני לא אקבל כסף אז אני חייבת להתגבר על השנאה והתיעוב ולהגיע בכול מקרה מתי שקבעתי עם הסגנית והיועצת(12.2)לבוא להיפרד...על המחנכת המחליפה חבל שאני ארחיב את הדיבור,חושבים שמישהו דואג ואז מגלים את הסכין בגב... טוב דיי עם הרחמים העצמיים,תדעו שמי שלא לומד בימי שישי מוזמן להכינס ולחגוג גם בלילות ואני מבטיחה לנסות להצטרף אם יהיו לי אנרגיות,זמן ומחשב פנוי שגם יתפקד...שיהיה סופשבוע נעים,אני מחכה לשמוע איך עברו עליכם הימים וממש מתגעגעת ומבקשת

שאני פחות כאן(בעיקר מתוך עצבים וחוסר ריכוז)...

 

[Oukami Kun]

ליסטה,

כבר אמרתי לך שאת בנאדם מדהים? אה, נכון. לא נורא, אני אחזור על זה: את בנאדם מדהים. תמשיכי להיות ככה ואל תתני לסביבה לדכא אותך. כי לסביבה יש רצון שכזה לדכא אנשים טובים.

 

[Digi Lista]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

איזה חמוד

הכיף כולו שלי לדעת שזה מה שאתה חושב ו

ענקית על התמיכה התמידית

איזה טוב שיש מקומות שאני יכולה לדבר בהם בגובה העיניים מבלי לחטוף(עתידי כמנחה בערוץ ילדים חצי מובטח

)...

לא סיפרתי אתמול למה אני עצבנית על המנהלת המטומטמת ההיא-ביום שני דיברתי עם הסגנית מנהלת ועם היועצת של הבית ספר כדי לקבוע מתי תהיה הפרידה ולבקש שהיועצת שמלמדת גם כישורי חיים תהיה בשיעורים האלה בכיתה ו' וז' כי היא גם הייתה אז ביום הולדת שלי ואותה אני מאוד אוהבת,קבענו ב12.2 כי בכול יום אחר שרציתי או שהן לא נמצאות או שיש פעילות בית ספרית אחרת(אחרי שהן הטעו אותי ואמרו לי ב11.2 או ושכחו לבדוק שזה יום שבת...הזויות...)וכבר התחלתי להתארגן מבחינת הנוכחים שחשוב שיהיו(המחנכת הקבועה,המורה חיילת,חברה שתשיג שחרור מהצבא ותעזור לי לסחוב את המתנות,המתתקים והעוגה ותתמוך בי כשאני בטח אתחיל להתרגש מידיי וגם אדון סלב שלמרות המשחקים המעצבנים עדיין מאוד עזר לי כשהייתי צריכה),יום חמישי בערב שלחתי הודעות למחנכת המחליפה(שלא טרחה להתקשר אפילו פעם אחת מאז החופש הכפוי ואז יזום,סיננה אותי חופשי וכשהתקשרתי לאחל לילד מזל טוב לפני שבועיים אחרי שקבענו וביקשתי לדבר שנייה גם עם שאר הילדים היא פשוט חטפה את הטלפון ואמרה "אנחנו באמצע פעילות,אני אדבר איתך,ביי" כשזה היה הסוף של חגיגת היום הולדת וסוף השיעור ולא הייתה שום בעיה בעיקר כשקבענו,מיותר לציין שהיא לא התקשרה אחר כך....),שלחתי לה כמה הודעות ברצף בגלל שטלפונית לא הצלחתי להשיג אותה וכול פעם כשהצלחתי היא הבטיחה לחזור אליי ולא קיימה,בהודעות רשמתי לה בסך הכול מתי מתוכננת הפרידה,מי הוזמן על ידי ואולי יגיע,איך אני מתארגנת,עם מי זה נקבע,בקשה שתעדכן כול הזמן את הילדים משתי הכיתות כדי שיגיעו באותו היום ובסוף איחלתי לה בהצלחה במבחנים ושתהנה בחופשת הסמסטר שיש לה מהאוניברסיטה,היא לא ענתה לי על שום הודעה(המינימום הוא להגיד תודה על הבהצלחה שהייתה ההודעה האחרונה),אתמול בבוקר בשעה בערך 11 פתחתי את הפלאפון ושמעתי הודעה קולית מהסגנית מנהלת שמבקשת שאני אחזור אליה ולא מפרטת למה,לא חזרתי אליה כי הייתי בטיסות וידעתי שגם ככה היא בשיעור באותו הזמן(היא התקשרה שעתיים לפני שפתחתי את הפלאפון),החלטתי לדחות את השיחה איתה ליום ראשון או משהו,מה כבר יכול להיות דחוף?..בעיקר כשכאמור דיברנו ביום שני והיא ממש התעניינה ועודדה אותי לבוא להיפרד ולבקר בימי שישי אם יתחשק לי כמו שהצעתי(זה יום שבדרך כלל המנהלת לא נמצאת בו,אני בחופש במילא,המחנכת הקבועה תחזור ועוד מעט המנהלת בכלל תצא לחופשת לידה ככה שאין סיכוי להיתקל בה,מה רע?....),בסביבות שלוש פתחתי שוב את הפלאפון(אני לא אוהבת במיוחד פלאפונים,כשאני בבית אין לי ממש קליטה-אין בכול האיזור וגם כשהוא כבר פתוח מחוץ לבית סביר שהוא על שקט,שיחות רציניות אני בטוח לא אעשה במקומות שאין בהם פרטיות ככה שהפלאפון נועד מבחינתי לשיחות עידכון להורים,בירור פרטים בוערים ואס.אמ.אסים כשאין זמן לדבר...)וגיליתי שתי הודעות מהמנהלת,זאת הפעם הראשונה אי פעם שהיא יצרה איתי קשר מעבר לבית ספר ועוד לקבל ממנה הודעות אס.אמ.אס שבדרך כלל מיועדות לאנשים שאוהבים,מה שמצחיק הוא שבדיוק בבוקר חשבתי למחוק את המספר שלה מהזכרון של הפלאפון(כולל מספרים של רוב האנשים שקשורים לשם,עם רובם אין קשר כשלא רואים אותם והם לא טרחו לבדוק מה שלומי כשהייתי זקוקה לזה...)והחלטתי לדחות את המחיקות עד אחרי הפרידה הרשמית,באס.אמ.אסים היא כתבה שאם אני רוצה לבוא להיפרד אני צריכה לדבר רק איתה ולא לדבר עם כול האנשי צוות(כולה שתיים שדיברתי איתן ואחת שעדכנתי מתוקף תפקידה!)כי זאת הטרדה,העצבים שלי הרקיעו לגבהים חדשים-איפה בדיוק ההטרדה פה?החזקתי את עצמי חזק לא להגיב לה(ברור שאם הייתי מגיבה התגובה הייתה מאוד חדה ולצערי אני עוד זקוקה לחתימה של הבהמה)וגם לא להיכנס במחנכת המחליפה ולהגיד לה שתלך לעזאזל כי מין הסתם היא בטח הלכה להתלונן ששלחתי לה כמה הודעות ברצף,עובדה שעד ההודעות אליה לא הייתה שום בעיה כשדיברתי עם הסגנית והיועצת,גם כן פוסטמה...הסיבה שפתחתי את הפלאפון הייתה בכלל כדי לסמס לחברה איזה מספר טלפון כי היא התקשרה וביקשה והוא היה רשום לי בפלאפון ויצא שהיא פשוט קיבלה ממני הודעות שהבהירו לה שתצלצל אליי דחוף לפני שאני מאבדת שליטה ועושה משהו שאני ממש אתחרט עליו,קרוב לשעה היא ניסתה להרגיע אותי ולא הכי הצליחה,יש גבולות לכמה אני יכולה לשתוק ועוד כשאני מואשמת בהטרדה?על מה בדיוק???...שקלתי לבוא להיפרד במקום ב12.2 ביום רביעי שגם המחנכת המחליפה לא נמצאת וגם המנהלת(זה היום החופשי שלהן,למנהלת גם יום שישי חופשי,מלבד פעם בחודש בערך שאז היא באה להפיץ את טיפשותה לצער כולם,אבל ביום שישי רוב התלמידים לא רוצים לבוא ואני לא רוצה פרידה מכמות שאפילו לא תגיע לרוב הילדים...)וככה לחסוך לעצמי עצבים וצביעויות(הינה סיבה שאני רוצה להיפרד בעיקר מהילדים ולא מהצוות,אני שונאת משחקים של פרידות בסגנון "חבל שאת עוזבת,תהיי חסרה...כמה נתגעגע..." כשלא טורחים להתקשר ולשאול מה איתי במשך חודש כמעט!שלא נזכיר את החודשיים שעברו שהיו סיוט מבחינתי וראו עליי שאין לי הרבה אור בעיניים),הבעיה שאני עדיין צריכה את החתימה המחורבנת הזאת כדי לא להפסיד בכלל(כבר הסכמתי לוותר ואמרתי שמקסימום אני אשלים חודש,אבל אבא שלי הסביר לי בצורה חד משמעית שאסור לי להפסיד בגללם כסף שעבדתי עבורו)ואם הרכזת שלי לא תסכים שהחתימה תהיה מהסגנית במקום אין לי ברירה אלא לבוא ביום שהמנהלת נמצאת,להיכנס לחדר שלה,להימנע מלעשות פרצופים ולהגיד לה את דעתי עליה ולצאת ברגע שהיא חותמת בלי דיבורים מיותרים שממש אין לי כוחות אליהם...האמת שבדקתי עם אחת המנהלות מהבתי ספר שאני אעבור אליהם(היא חברה טובה של ההורים) ושאלתי אותה אם זה בסדר לקרוא לילדים בשמות חיבה או להיות איתם בהפסקות לפעמים והיא בכלל לא הבינה למה אני שואלת ואמרה לי שלכול ילד שם יש מלא כינויים וגם המחנכים נמצאים בהפסקות עם הילדים כשבא להם,המשכתי לתחקר אותה ובאיזשהו שלב היא שאלה אותי "תגידי המנהלת שם היא סוהרת או מנהלת?" וזה בעצם מייצג הכול,חקרתי גם שתי בנות שעשו את אותו התפקיד(אחת התחילה השנה-היא למדה שכבה מתחתיי בתיכון ככה שהכרנו ואחת סיימה את השירות לפני שנה וחצי ונפגשנו ביום הולדת של שכנה באוקטובר) ושתיהן היו המומות ממה שאני מתארת ומכמה שאני בטראומה,שתיהן גם הסכימו שהמנהלים בעפולה הרבה יותר אנושיים ודואגים ושאני בהחלט יכולה להיות מצויינת בתפקיד(כול אחת מנימוקים אחרים) וזה כבר עודד אותי קצת... ממחר אני מתחילה בעפולה,אני אעדכן ובינתיים אני מזכירה שגם עידכונים מכם תמיד יתקבלו בברכה(נגיד התעודות שמתקרבות...)ולא לשכוח שב17.2 יש למיליהו ולטלי (וגם לאחי הקטן)יום הולדת

 

[Oukami Kun]

../images/Emo2.gif

זה ממש ארוך. אני אקרא כשיהיה לי יותר זמן

 

[רייסטלין מאגר]

זכרת...תודה ^^

מה התאריך שלך? ואני שמח שאת עוברת בית-ספר סוף סוף והולכת לעבוד עם אנשים נורמליים ולא עם כלבים על שתיים, למרות שגם בעפולה לא חסרות כאלה >.> אני שונא את עפולה. העדכונים אצלי תמיד בבלוג, אבל אם את מעוניינת, אני אעדכן גם כאן, רק לא באריכות כזו: קיבלנו תעודות מחצית. התעודה שלי גרועה. הממוצע 78. ביקרתי בקיבוץ לוחמי הגטאות עם כל אלה שלא יוצאים לפולין, כי גם אני לא יוצא. היינו במוזיאון שמוקדש לשואה והיה באמת מרתק ומעניין, וזה גם בדיוק החומר שלנו בהיסטוריה, אז הרווחנו, לדעתי. גם העדות מפי מרים הראל, שהיא ניצולת שואה, הייתה מעניינת מאוד. ביום חמישי לקחתי שיעור נהיגה ראשון, וזה ממש כיף.

 

[רייסטלין מאגר]

ואני תמיד שוכח משהו...

אתמול נשברו לי המשקפיים (לא העדשות, המסגרת דווקא), ועכשיו אני עם הישנות ורואה קצת מטושטש, אבל לא נורא, ביום ראשון נקנה חדשות. איזה תזמון, הא? בדיוק בשישי בערב... ב-24 במאי יש לי בגרות בכימיה, ב-29 במתמטיקה, וב-13 ביוני בגרות בביולוגיה. אלה התאריכים שאני יודע עליהם, שזה די עמוס גם בלי שאר הבגרויות: תנ"ך, היסטוריה ואנגלית. בגרות אחת במתמטיקה כבר הייתה לי, אגב. וב-20 אני גם צריך לנסוע לחיפה ללשכת גיוס וגד ואתי אמרו שבודקים את הביצים ואני לא רוצה ;; אבל טלי אמרה שכולם עוברים את זה, אז נו...

י"א זו שנה קשה ;_;

 

[קורורו]

מרתיח לקרוא את זה ../images/Emo4.gif

אני כבר לא יודעת איזו עצה לתת לך, המנהלת הזו מפתיעה אותי כל פעם מחדש

רק אל תתני לה להרוס את הפרידה מהאנשים שאת אוהבת שם. בהצלחה

 

[star_female]

תודה שזכרת...

(למרות שאני אולי הייתי מעדיפה לשכוח >.>) בהצלחה במקום החדש, אני באמת מקווה שיהיה לך שם טוב ויתנו לך לממש את הפוטנציאל שלך ולא יגרמו לך לסבול ככה. זה באמת מגיע לך.

 

[strawberrys]

סטטה בהצלחה בבתי הספר החדשים^^

אין גבול לגועל נפש של אנשים, אבל העיקר שאת עוזבת משם. מקווה שהפרידה תעבור בשלום

 

[Digi Lista]

../images/Emo24.gif../images/Emo51.gif../images/Emo190.gif../images/Emo140.gif../images/Emo191.gif../images/Emo24.gif

עלכול הברכות והפרגונים,הכבוד להכיר אתכם באמת כולו שלי

מיליהו-תן קישור לבלוג...

ובמקביל למה אתה שונא את עפולה?... מיתרוש-איך ידעתי שתעירי הערה שקשורה לימי שישי,את צריכה להיות יותר מקורית

טלי-אין מה להודות,אני תמיד שמחה לזכור אנשים שיקרים לי

עכשיו לגביי... התחלתי שלשום ונכון לכרגע אני מנסה להכריח את עצמי להיות סבלנית ולדעת שאחרי החצי שנה הזאת יפתחו לי האפשרויות מחדש ואני אוכל לעשות משהו ממש מאתגר ומפתח,מצד שני אני סתם קוטרית כי בסך הכול לא קרה שום דבר,הצוות בסדר-לא ברמה של חברים(פרט לבת שירות השנייה ששם שלמדה שכבה מתחתיי בבית ספר ואנחנו מכירות וחברות,היא בהחלט נורמלית בהרבה מהבת שירות בבית ספר הקודם...)אחרי הכול רובם בני מעל 40(ודתיים ברובם)ככה שהרבה מעבר לקשרי עבודה אני בספק שיווצרו,חוץ מיזה שמה שהספקתי בימים האלה היה להיות שם ולעשות עבודות משרדיות ממש קלות ומרגיזות(בשביל להיות מזכירה יכולתי להיות בצבא...)ואם הן היו טיפה קשות זה רק בגלל שההוראות היו לא מספיק מפורטות ואני לא אמורה לנחש למי להתקשר כשאין לי את המספרים...אתמול הייתי עד אחת בבית ספר מסויים בעפולה בכיתה לליקויי למידה,הם אפילו לא דיסלקטים או משהו(גם לא ממשפחות מצוקה) לפי מה שהמורה אמרה(אני אהיה צמודה לכיתה הזאת כיתה ז' בראשון ושני משמונה עד אחת בצהריים שהם מסיימים ללמוד ואז אחזור לאגף החינוך לעבודות משרד משמימות ולהרבה ישיבה על כסאות....)והם לא ממש רצו את עזרתי בכלום,אולי כי אני חדשה והם לא רגילים אליי ואולי כי כבר יש להם כול הזמן עוד סיועים ואני לא ממש נחשבת למיוחדת עבורם,אבל התחברתי עם מורה חיילת ששם(ועוזבת עוד שבועיים לשרת במקום אחר בצבא,חבל היא דווקא אחלה)והיה בסדר,לא מרתק או מאתגר במיוחד סתם בסדר...היום התבטל איזה בית ספר ששם אני אצטרך להיות צמודה לילד בכיתה ב' עם הפרעות התנהגות משמונה עד אחת,הבעיה שזה אמור להיות בית ספר דתי ואם יבקשו ממני ללבוש חצאית הם יאלצו להמשיך לבקש כי אני לעולם לא לובשת חצאית או שמלות,בקיצור היום התבטל אז יצא ש8 שעות הייתי תקועה במשרד ועשיתי שטויות משעממות כמו למיין דואר,לקרוא דואר ולחפש מספרי בתי ספר בכול הארץ בספר ענק שמכיל את כול הבתי ספר בכול הגילאים ברחבי הארץ וזה היה משעמם,בטח שלא בשביל זה בחרתי שירות ליאומי(מה שכן היום בבוקר הם היו בישיבה וכשהמנהל סיים הוא דאג להביא גם לי עוגה למרות שלא הייתי בישיבה וזה היה בהחלט שונה ונחמד),רק כשהבת שירות השנייה סיימה את העבודה בבית ספר שהיא נמצאת בו בימי שלישי(אני אהיה בו ברביעי וחמישי מהבוקר עד ארבע,זה הבית ספר שמנהלת חברה של ההורים)וחזרה לאגף נהיה יותר מעניין כי היא סיימה את מה שהיה לה לעשות(היא משום מה אוהבת עבודה משרדית ויש לה הרבה יותר שעות במשרד כולל יום חמישי מלא,רק מלדמיין מה יקרה לי בחופשים בחצי שנה הקרובה אם לא תהיה לי אפשרות להיות בכפר תקווה אני מתחילה להיות חולה,עבודה משרדית זה דבר מחורבן)ובאה לעזור לי בספר בתי הספר הענק והיו צחוקים,אחר כך גם חזרנו ביחד כמו ביומיים האחרונים(היא יורדת איזה 5 תחנות לפניי אבל בעיקרון אנחנו חוזרות באוטובוס ביחד וגם בבוקר נפגשות אחרי שאני עולה רבע שעה לפניה)ודיברנו המון על ספרים,סרטי אימה וכו' ובהחלט אפשר לדבר איתה והיא איכותית ואינטיליגנטית יותר מההיא בבית ספר הקודם ואז קפצתי כמו בימים הקודמים לכפר תקווה(אומנם מעכשיו אני מגיעה שעה יותר מאוחר אבל אין מה לעשות זה התקן וכפר תקווה עכשיו הוא לגמרי על חשבוני...)אני אוהבת את המקום ומרגישה שאני תורמת בצורה רצינית ככה שזה חשוב מאוד בימים האלה כשאני מרגישה תסכול על חוסר תרומה וחוסר מימוש כשאני במשרד...מחר אני מתחילה את הבית ספר השלישי ואני מקווה שיתחיל האקשן סוף סוף,אם אני ממשיכה להרגיש שאני לא תורמת ולא מועילה כמו שאני יכולה אני אתחרפן,מצד שני כאמור אני סתם חסרת סבלנות ושוכחת שאלה הימים הראשונים... לא חזרתי למנהלת ולא לסגנית,הדבר היחיד שעשיתי היה לכתוב מכתב ארוך במיוחד(13 דפים,כתב 12)למחנכת הקבועה ולשלוח לה באימייל ביום שבת(אחרי שהיא אישרה שהיא רוצה לקבל אותו במייל ולא מודפס ובכלל רוצה לקבל אותו),נכון לכרגע אחרי שלושה ימים היא לא הגיבה אבל לא איכפת לי כי רציתי שהיא תדע כמה היא יקרה לי ומה הסיבות בגדול שאני עוזבת...אני ממש מתלבטת בעניין הפרידה,הנושא לא סגור ומציק לי,דיברתי עם הרכזת שלי ושאלתי אם אפשר להעביר בפקס את הטופס שעות לבית ספר כדי שקודם תהיה חתימה ואז אני אבוא ביום שהמנהלת היצורה שהשאירה אותי בטראומות לא נמצאת ואם לא אז לבוא עדיין ביום שהיא לא נמצאת ולהחתים את הסגנית(הייתם צריכים לראות איך הסתכלו עליי מוזר בבית ספר אתמול-שאלתי את המחנכת של הכיתת ליקויי למידה שאלות בנוגע לשמות חיבה לילדים,להיות בהפסקות וכו' והיא לא הבינה למה אני כול כך לחוצה,מסתבר שלקחתי חזק מה שהלך ויקח לי זמן להשתחרר,שמתי לב שאני גם מאוד שקטה ונמנעת במשרד מלהפגין את כול האנרגיות,אני אפילו לא מביעה דיעות על כלום ובקושי מדברת רק מבצעת בשקט וחושבת על שנה הבאה...),הרכזת שלי בכול אופן אמרה שבפקס אפשר אבל אני אצטרך להתקשר למזכירה ולוודא שהגיע וכול עוד המנהלת לא יצאה לחופשת לידה אני חייבת חתימה שלה ולא של הסגנית,בכול מקרה אני אבוא או ביום ראשון הקרוב כמו שדיברנו לפני שהואשמתי בהטרדה או שאני אבוא ברביעי או שישי,מצידי לשים את המתנות,להיפרד ממי שנמצא וללכת,שחלילה לא יאשימו אותי בהטרדה...אני מאמינה שבקרוב הכול יהיה מאחור ואני ארגיש שוב טוב ועם בטחון ורצון לבוא לעבודה,כרגע בכנות עם כמה שאני משתדלת להראות חריצות ומוכנות הלב שלי עוד לא ממש מחובר...גם זה יבוא...אני אעדכן

וכרגיל אל תתעצלו לספר גם עליכם,אני מתגעגעת ונמאס לקרוא רק מגילות שלי,תשקיעו קצת

 

[רייסטלין מאגר]

כי עפולה זה חרא של מקום../images/Emo3.gif

ויש שם יצורים מגעילים. בעעעע אני לא מתקרב לשם, שאני לא אתקל בהן במקרה

והנה. את מוזמנת להפוך למגיבה סדרתית