דו משפחתי
אני לא צופה קבועה בפורום ולא מכירה את הנפשות הפועלות, אבל בכל זאת אני חייבת להגיב. אני מסכימה עם כל החסרונות של הדו משפחתי, אבל בואו נפסיק להיות יפי נפש ולחיות בעולם ורוד, הכל מתחיל ונגמר בכסף. הדו משפחתי לא חוסך יותר מדי בעלויות הבניה, אלא בעלויות הקרקע. באופן הזה ניתן ליצור תחושה של גינה גדולה יותר בשטח קטן יותר - במקום 4 "מסדרונות" גינה ישארו 2 מסדרונות ומסדרון אחד כפול. אני חושבת שאי אפשר להתכחש לעניין התקציב, ואם מישהו מעדיף בית עם גינה קטנה במקום דירה בבניין משותף זה הפתרון. הכל, כמו בחיים מתחיל ונגמר ברווח והפסד וסדרי עדיפות. בעולם ורוד לכל שוחרי בתים צמודי קרקע היו מגרשים גדולים ופרטיים, אבל זה לא העולם שבו אנו חיים! ואל תאשימו את היזמים - אם הם מתכננים דברים לא נכונים כדי לצופף עוד יותר תאשימו את מי שקונה דברים כאלו - לא יקנו לא יבנו! אל תאשימו את המתכננים גם כן - אנשים נאלצים לעשות גם דברים שאינם מאמינים בהם כדי להתפרנס. אני מכירה פרוייקטים גמורים שלא נמכרו עקב תכנונים "חסכניים" ואני בטוחה שאותם קבלנים לא יחזרו על הטעות הזו שוב. אני יודעת שלא כל אחד יודע לקרוא ולהבין תכנון על הנייר ולכן חשוב להשוות לתכניות של בתים בנויים כדי להבין לפחות את היחסים בין חלל מוכר לחלל בשרטוט, אולי אפילו להתייעץ עם אדריכל (למה לגיטימי לקחת עו"ד של שני הצדדים המעורבים בעסקת הנדל"ן אבל אדריכל לא?) ואם כבר עסקנו בעולם ורוד - אז בעולם הורוד שלי רשויות תכנון לא היו בודקות רק חריגות מקו בניין, אלא גם את התכנון ואני לא מברת על טעם אישי, אלא על עוולות כמו דלת שירותים הפונה לסלון או לוודא שהפונקציות תואמות לשטח (ראיתי כ"כ הרבה חדרי הורים בלי מקום מספיק לגם למיטה וגם לארון בגדים - בקשה מופרזת, לא?)
