שאלה אחרת קצת

[דר כרמית טל עוד]

האם זה רצוי מן הבחינה הנורמטיבית?

הערתך מעניינת ביותר: האם תוכל לפרט מעט? בנוסף, מה דעתך- האם זה רצוי מן הבחינה הנורמטיבית? באילו תיקים פליליים מדובר?

 

[חיותה בר זוהר]

תיקים פליליים

לאדם צעיר שאינו "עבריין" מועד יכולים להיות תיקים פליליים על כל דבר למשל מישהו שהחתים אבטלה וגם עבד באותו זמן, לא תמיד כרמאות מתוכננת, או סכסוכים במשפחה או קטטה בפאב, או שניסה סמים בצבא (אומרם לי שמי לא , אבל אני לא יודעת אם זה נכון). יכולות להיות גם עבירות חמורות כמו גרימת מוות ברשלנות, למשל מי שהיה הנהג בתאונת דרכים קטלנית, שנגרמה מעייפות, למשל. בשביל זה נועד ה"שימוע" - לדעת מה המקרה. לא כל מי שהורשע אי פעם בפלילים הוא בהכרח פושע שיש לאסור עליו לעסוק ברפואה, גם אם העבירה טרם התיישנה. לעיתים קרובות מתבקש המועמד להביא את הכרעת הדין המפורטת בה הורשע כדי לראות מה היו הנסיבות.

 

[GHSI]

שאלה אחרת קצת

יש לי שאלה בקשר ללמודי רפואה...האם בקבלה ללימודי הרפואה אני צריך להציג תעודת יושר מהמשטרה? או שאין הדברים קשורים אחד לשני..

 

[דר כרמית טל עוד]

האם גם את מכירה ....

האם גם את מכירה "עבריינים" שהיום הם מנהלי מחלקות? מפיו של ד"ר ר.ל זה נשמע כאילו ישנם רבים כאלה- האמנם?

 

[חיותה בר זוהר]

לא מכירה

והרי אדם לא מסתובב עם תעודת יושר על המצח. אני יודעת שכאשר אדם מורשע בעבירה לפני קבלת רשיון לעסוק ברפואה הוא בהחלט נבדק אישית על ידי מי שצריך לחתום לו על הרשיון. אני גם יודעת שלמעט תקלות מקומיות, כאשר רופא מורשע בעבירה פלילית של ממש (כולל עבירות תעבורה חמורות באמת כמו גרימת תאונה קטלנית וכדומה) הפרקליטות והמשטרה מעבירות דיווח למשרד הבריאות ומתנהלת נגדו קובלנה משמעתית שבסופה מחליט שר הבריאות מה יהיה דינו. לפעמים מחליטים על התליית הרשיון לצמיתות ולפעמים רק לתקופה מוגבלת, כך שיתכן בהחלט שיש מנהלי מחלקות ואף למעלה מכך שיש להם בהסטוריה שלהם הרשעה פלילית כלשהי, אבל אני לא מייחסת לכך חשיבות יתרה, כי הכל תלוי כמובן בטיב העבירה ובאופיו של האדם.

 

[דר כרמית טל עוד]

ד"ר כרמית טל, עו"ד

למיטב זכרוני, כאשר מקבלים את הרשיון לעסוק ברפואה צריך לחתום על איזשהוא טופס שבו אתה מעיד על יושרך. מכל מקום, ייתכן שהדברים השתנו כי מאז שקיבלתי את הרשיון שלי עברו כמה שנים טובות

. בדקתי גם בחוק ונראה לי שמי שהוא בעל עבר פלילי עשוי למצא את עצמו בבעיה כאשר לאחר שש שנות לימוד הוא פונה למשרד הבריאות לקבלת הרשיון. מצאתי לנכון להביא לך את הסעיף המתאים בפקודת הרופאים: ." הזכאים לקבל רשיון (תיקון: תשמ"ז) (א) מי שנתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל רשיון לעסוק ברפואה: (1) הוא אדם הגון; (2) הוא בעל השכלה רפואית; (3) הוא עמד בבחינות שקבע המנהל, בהתייעצות עם המועצה המדעית, זולת אם הוא בעל השכלה רפואית כאמור בסעיף קטן ב(1); (4) הוא אזרח ישראלי או בעל רשיון לישיבת קבע בישראל. (א1) המנהל רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה המדעית ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות תנאים למתן פטור, מחובת בחינות כאמור בסעיף קטן (א)(3), כולן או מקצתן...." השאלה המרכזית היא הפרשנות של הביטוי "אדם הגון", המופיע בסעיף זה.

 

[חיותה בר זוהר]

תעודת יושר..

מי שמבקש רשיון לעסוק ברפואה צריך לחתום למשרד הבריאות על אישור לבדוק עליו נתונים במרשם הפלילי. מי שמתקבל עליו מידע כלשהו מהמרשם כלומר שאיננו "נקי" לחלוטין, מוזמן ל"שימוע" בו הואמתבקש להסביר מה הסיפור. שיקול הדעת להחליט אם האיש הוא "אדם הגון" מצוי בידי מנכ"ל משרד הבריאות או מי שהסמיך לכך (ראש האגף לרישוי מקצועות רפואיים), ויש על הנושא פה ושם פסיקה של בג"צ, שאני חייבת לציין שהיא די מחמירה עם המועמדים לעסוק ברפואה. אגב - אותו דבר חל לגבי כל בעלי המקצועות הרפואיים שצריכים רשיון ממשרד הבריאות, וגם לגבי עורכי דין התהליך הוא דומה.

 

[GHSI]

בירורים

תראו...אני שאלתי על תנאי הקבלה...כי למיטב ידיעתי אחרי 7 שנים נחמחקים כל העבירות המיוחסות לאותו אדם אלא אם כן קיבל עונש ואז ה7 שנים מתחילות מגמר ביצוע העונש...ורפואה לומדים 7 שנים...או 6... אז נגיד שזו לא ממש בעיה... אני צודק? איפה אני יכול לברר עוד פרטים על הנושא?

 

[דר כרמית טל עוד]

בשל חשיבות הנושא...

אני חושב שאכן כדאי לך לברר את הנושא לעומק לפני שאתה מתחיל את כל התהליך של לימודי הרפואה, שהרי לא תרצה ללמוד 7 שנים ואחר כך לגלות שאינך יכול לקבל רשיון. לעניין ההתיישנות- גם אם נניח לרגע שיש התיישנות (ואינני בטוחה בכך, משום שלא קבלנו פרטים על אופיה של העבירה שבה מדובר: האם חטא, עוון או פשע לפי הגדרתם בחוק), הרי עדיין יכול להיות שתהיה בעיה עם ההגדרה המופיעה בחוק. לפני שאתה משקיע שבע שנים בלימוד, השקע משאבים נוספים בבירור הסוגיה המשפטית, על ידי יעוץ אצל עורך דין. עורך הדין צריך לשמוע פרטים על העבירה שמדובר בה, לבחון מסמכים נוספים (אם יש כאלו) ואחר כך לתת תשובה מסתברת, בהתאם לנסיבות העניין.

 

[חיותה בר זוהר]

קבלה ללימודים

עד כמה שידוע לי לא מבררים פרטים מסוג זה בזמן הקבלה ללימודי רפואה. כן מבררים בזמן קבלה ללימודי סיעוד (בי"ס לאחיות), משום מה. אבל כרמית צודקת - יש תקופות התיישנות שונות על עבירות במרשם הפלילי בהתאם לחומרת העבירה ולמידת העונש שנפסקה ולכן כדאי לך להתייעץ עם עו"ד על המקרה הספציפי שלך, אם אין בכוונתך לחשוף כאן את כל הפרטים.

 

[דרוזופילה]

לא

אין צורך להציג תעודת יושר בקבלה ללימודי רפואה, לפחות באונ' ת"א.

 

[דר כרמית טל עוד]

נכון, בדרך כלל כל ההליך מתנהל...

בדרך כלל ההליך הבודק בעברו של האדם מתנהל לפני קבלת הרשיון: כלומר, אחרי שהאדם כבר למד 6 שנים. גם בלימודי משפטים- שואלים על עברך כאשר אתה מבקש להתקבל כחבר בלשכת עורכי הדין ולא לפני כן. התהליך בנוי כך שמבחינה תיאורטית אדם עשוי ללמוד שנים רבות ובסוף לא לקבל רשיון. לדעתי, זה היה הגיוני יותר להציג את הדרישות הללו בתחילת התהליך.