../images/Emo45.gif מילים נכונות
בגדול אני מסכים מאוד עם KC, אין לי כוח לכתוב עכשיו מגילות, יש משפט מקסים של PRINCE FAR I שאומר " ...For one of the noblest things a man can do is to do the best he can" חוץ מזה יש ספר מעולה שנקרא T.A.Z- אזור אוטונומי ארעי, מומלץ מאוד לכל מי שמתעניין בשאלה "מה אני יכול לעשות למען שינויי המציאות בה אני חי?" כמה מילים על הספר מתוך האתר של הוצאת רסלינג: ספר בשם "T.A.Z – אזור אוטונומי ארעי, אנרכיה אונטולוגית, טרור פואטי" יצא לאור בשנת 1991 בהוצאת הספרים אוטונו-מדיה תחת הפסבדונים "חכים ביי". קובץ המאמרים יצר תוך זמן קצר גל של שיח וביקורת בקרב קבוצות אנרכיסטיות ואינטלקטואליות שונות. המחבר עצמו נשאר מחוץ להמולה, מתרחק מתקשורת ופרסום, כאשר מסביב מופצות שמועות על זהותו ומקום הימצאו. מיהו חכים ביי? זו זהות שנוצרה יש מאין. מעט מאוד ידוע על משורר-פילוסוף זה, פרט למספר עובדות בלתי מאוששות: יש שמועות שהוא מומחה לתורת הנסתר ומכור לאופיום, שהוא מסתתר בקרוון ביערות של ניו ג'רזי או בחדר מלון אי שם בצ'יינה-טאון של ניו יורק. אולם ייתכן שמקורות אלו כלל אינם אמינים. בתרגום הנוכחי מובאת המסה המרכזית של חכים ביי: T.A.Z – אזור אוטונומי ארעי. כתיבתו של ביי נטועה עמוק במסורת האנרכיסטית ואף מנסה להחיות אותה בדרך ייחודית לה. היא כוללת מוטיבים מתרבות הסייברפאנק והעולם הכאוטי של רשתות המחשבים, עובדה שתרמה לא מעט לפופולריות שלו בקרב אזרחי הרשת עצמה. יחד עם זאת קשה לזהות את כתיבתו עם תיאוריה פוליטית רווחת או עם רטוריקה מטיפנית כלשהי; היא כרוכה אחר יצירת אזורי אוטונומיה זמניים בתוך הרשת הסבוכה של תרבות הצריכה, ללא התנגשות חזיתית עם המדינה. בהתבססו על מוטיבים מתוך המיסטיקה האוריינטלית, תוך שאיבת מוטיבים מתרבויות שוליים היסטוריות, כמו זו של הפיראטים למשל, הוא מציע טקטיקות של היעלמות, "טרור פואטי", אמנות כלוחמה, ואת מלאכת השירה הוא מציג כמתקפה פוליטית. מבחינות מסוימות אפשר לראות בביי ממשיך דרכם של הדאדאיסטים, הסיטואציוניסטים ואמני ה"גרילה" של שנות ה-60-70. שפתו של חכים ביי עשירה ומלאת תעצומות רגש, חורגת לעתים לטירוף חושים, לקרנבל מילולי חסר היררכיה, המעצימים הן את חווית הקריאה והן את דמותו הבדיונית של ביי עצמו. אולם לא רק שפתו עשירה ומשכרת, אלא גם כמות המידע הנמסר, שפע המושגים והגיבורים ההיסטוריים, כמו גם רוחב היריעה הפילוסופי, הסוציולוגי והתרבותי הנפרש בפני הקורא – בכל אלה יש כדי לסחרר את הראש ולערבל את חווית הקריאה הדיוניסית. לפיכך ספר זה מוגש לקורא הישראלי בנוסח מבואר, בניגוד למקור, בהתאם למשנתו המשלהבת של ביי הקוראת לסובייקט באשר-הוא לעשות בטקסט-מציאות מעשים.
