שאלה בנושא בתי דין לעבודה ובטוח לאו

מצב
הנושא נעול.

מחקר

New member
שאלה בנושא בתי דין לעבודה ובטוח לאו

שאלה בנושא בתי דין לעבודה ובטוח לאו
לאומי - עובד שנפגע במהלך עבודתו ותביעתו נדחתה יכול גשת לערער בבית דין לעבודה אולם עולה כאן שאלה קשה לגבי המוס לביטוח לאומי והשוייון בפני החוק. מדוע? בטוח לאומי למישלא מבין הוא בעצם חברת ביטוח אלא שמעצם מהותו הוא עסוק כל העת באיך לא לשלם באמת כסף למי שנפגע - וזאת כאשר החוק בישראל מחייב כל אחד להיות מבוטח אצלו - הבטוח הלאומי כאשר אדם נפגע - ותתביעתו לא מוכרת - במקרה שהוא צריך לערער לבית הדין לעבודה - הרי שהוא חייב לשלם כספים לעורכי דין ויותר מזה גם אם ברצונו לייצג את עצמו בערער הוא חייב להביא חוות דעת רפואיות שעולות הון זו תעשיה שלמה נותר מצב שבו יש מקרים שהם או שאינך מבין מספיק או שמחיר הערער הוא כלכך יקר מבחינת היכולת למצות את זכויותך שעליך למעשה להתייאש חסוחלילה או לותר מתוך ראיה של כדאיות וכל זה כאשר למעשה הסיבה היא שאין לך ממון לביצוע ההליך אותו דורש בית הדין בטוח לאומי מנהול על ידי פקידים - קשים ובעייתים האטימות היא שם המשחק ומעל הכל איך לא - דחיית תביעה גם היא מוצדקת ויש בה הכל מבחינה משפטית היא ברגע קטן של כדאיות למה שהבטוח הלאומי יכיר בך? תתחיל לשלם לעוד מומחים וכו ולמעשה לא יהיה כדאי לך בכלל להמשיך וככה מאות אנשים נופלים בפח האם יתכן שכך יהיה? לעשירים יהיה כדאי להגיש תביעות ולמי שזכאי בפועל לא יתאפשר לממש את זכותו כל זאת תחת עקרון השויון בפני החוק מן הראוי שבתי הדין לעבודה לא ידרשו יצוג משפטי אלא הם שיגנו על הנפגע וזכויותיו אל מול הבטוח הלאומי שכולו שיקולי כסף ובית הדין הוא שיממן את המומחים כדי שלבטוח הלאומי יחשוב פעמיים אם כדאי לו לדחות תביעות בקלות רבה אין שום סנקציה על דחית תביעות שלא באופן מוצדק איפה הנזק שנגרם לאלה שזוכים בסוף? כלום - אין שום סנקציה יותר מזה - הבטוח הלאומי נהנה מכך כשהם דוחים אנשים ותביעות- שהרי רובם כלל אינם מערערים- למרות שמגיע להם כסף בפועל יש כאן עיוות גדול וזאת בעיקר למי שאין משאבים כלכלים לתבוע הדבר הזה הוא אבסורדי ועדי העובדים בארץ צרכים להקים זעקה להקים קרן ולממן אותה ורשימת רופאים שיממונו על ידי הקרן כגוף נגד הבטוח הלאומי שאוכל לנו את הכסף ואינו מאפשר לקבל את המגיע במקרה של בעיה מה דעתכם ? - לא לאמר עד שזה לי לא יקרה אז מה זה משנה זה יכול לקרות לך מחר שתיפול ברחוב בדרך לעבודה וכל חייך ישתנו תתעוררו אוכלים לכם את הכסף - ותזהרו לא להתעורר מאוחר מדי !!!!
 
יש לך כמה הנחות לא נכונות.

שאלה בנושא בתי דין לעבודה ובטוח לאו
לאומי - עובד שנפגע במהלך עבודתו ותביעתו נדחתה יכול גשת לערער בבית דין לעבודה אולם עולה כאן שאלה קשה לגבי המוס לביטוח לאומי והשוייון בפני החוק. מדוע? בטוח לאומי למישלא מבין הוא בעצם חברת ביטוח אלא שמעצם מהותו הוא עסוק כל העת באיך לא לשלם באמת כסף למי שנפגע - וזאת כאשר החוק בישראל מחייב כל אחד להיות מבוטח אצלו - הבטוח הלאומי כאשר אדם נפגע - ותתביעתו לא מוכרת - במקרה שהוא צריך לערער לבית הדין לעבודה - הרי שהוא חייב לשלם כספים לעורכי דין ויותר מזה גם אם ברצונו לייצג את עצמו בערער הוא חייב להביא חוות דעת רפואיות שעולות הון זו תעשיה שלמה נותר מצב שבו יש מקרים שהם או שאינך מבין מספיק או שמחיר הערער הוא כלכך יקר מבחינת היכולת למצות את זכויותך שעליך למעשה להתייאש חסוחלילה או לותר מתוך ראיה של כדאיות וכל זה כאשר למעשה הסיבה היא שאין לך ממון לביצוע ההליך אותו דורש בית הדין בטוח לאומי מנהול על ידי פקידים - קשים ובעייתים האטימות היא שם המשחק ומעל הכל איך לא - דחיית תביעה גם היא מוצדקת ויש בה הכל מבחינה משפטית היא ברגע קטן של כדאיות למה שהבטוח הלאומי יכיר בך? תתחיל לשלם לעוד מומחים וכו ולמעשה לא יהיה כדאי לך בכלל להמשיך וככה מאות אנשים נופלים בפח האם יתכן שכך יהיה? לעשירים יהיה כדאי להגיש תביעות ולמי שזכאי בפועל לא יתאפשר לממש את זכותו כל זאת תחת עקרון השויון בפני החוק מן הראוי שבתי הדין לעבודה לא ידרשו יצוג משפטי אלא הם שיגנו על הנפגע וזכויותיו אל מול הבטוח הלאומי שכולו שיקולי כסף ובית הדין הוא שיממן את המומחים כדי שלבטוח הלאומי יחשוב פעמיים אם כדאי לו לדחות תביעות בקלות רבה אין שום סנקציה על דחית תביעות שלא באופן מוצדק איפה הנזק שנגרם לאלה שזוכים בסוף? כלום - אין שום סנקציה יותר מזה - הבטוח הלאומי נהנה מכך כשהם דוחים אנשים ותביעות- שהרי רובם כלל אינם מערערים- למרות שמגיע להם כסף בפועל יש כאן עיוות גדול וזאת בעיקר למי שאין משאבים כלכלים לתבוע הדבר הזה הוא אבסורדי ועדי העובדים בארץ צרכים להקים זעקה להקים קרן ולממן אותה ורשימת רופאים שיממונו על ידי הקרן כגוף נגד הבטוח הלאומי שאוכל לנו את הכסף ואינו מאפשר לקבל את המגיע במקרה של בעיה מה דעתכם ? - לא לאמר עד שזה לי לא יקרה אז מה זה משנה זה יכול לקרות לך מחר שתיפול ברחוב בדרך לעבודה וכל חייך ישתנו תתעוררו אוכלים לכם את הכסף - ותזהרו לא להתעורר מאוחר מדי !!!!
יש לך כמה הנחות לא נכונות.
1. ביטוח לאומי לא מתיימר להיות "חברת ביטוח". זה מוסד לביטוח סוציאלי שפועל לפי חוק וככה הוא מתנהג. הוא לא אומר שהוא יתן תגמולי ביטוח תמורת דמי ביטוח. הוא משלם גמלאות למי שמגיע לו גם אם הזכאי לא שילם דמי ביטוח (במקרה של שכיר), ולא משלם למי שלא מגיע לו גם אם הזכאי כן שילם דמי ביטוח (נניח - במקרה של מי שכבר לא תושב). 2. אין שום חובה להביא חוות דעת רפואית לביה"ד לעבודה. במקרה שיש צורך בחוות דעת רפואית, ביה"ד ממנה מומחה, על חשבון המדינה. 3. בתי הדין לעבודה לא דורשים ייצוג משפטי. 4. מי שרוצה לתבוע את הביטוח הלאומי זכאי לסיוע משפטי על חשבון המדינה גם אם הוא עשיר (אם יש לו סיכוי לזכות).
 

מחקר

New member
דבריך מפתעים ואינם ניכרים במידע שיש

יש לך כמה הנחות לא נכונות.
1. ביטוח לאומי לא מתיימר להיות "חברת ביטוח". זה מוסד לביטוח סוציאלי שפועל לפי חוק וככה הוא מתנהג. הוא לא אומר שהוא יתן תגמולי ביטוח תמורת דמי ביטוח. הוא משלם גמלאות למי שמגיע לו גם אם הזכאי לא שילם דמי ביטוח (במקרה של שכיר), ולא משלם למי שלא מגיע לו גם אם הזכאי כן שילם דמי ביטוח (נניח - במקרה של מי שכבר לא תושב). 2. אין שום חובה להביא חוות דעת רפואית לביה"ד לעבודה. במקרה שיש צורך בחוות דעת רפואית, ביה"ד ממנה מומחה, על חשבון המדינה. 3. בתי הדין לעבודה לא דורשים ייצוג משפטי. 4. מי שרוצה לתבוע את הביטוח הלאומי זכאי לסיוע משפטי על חשבון המדינה גם אם הוא עשיר (אם יש לו סיכוי לזכות).
דבריך מפתעים ואינם ניכרים במידע שיש
בידי - יותר מזה ההנחה ש 4- זכאי לייצוג אינה אלא למי שהכנסתו נמוכה ראה - מידע בטוח לאומי לשכה משפטית אלא אם כן יש לך מידע אחר שנית - סיוע משפטי מהמדינה? המקרים התקדימים שבהם יש הצלחה בבית הדין - הם כמעט תמיד עם ייצוג של עוד וחווד רפאויות של מומחים האם תוכל לגבות את הדברים שלך שאין זה כך בפסקי דין ופרוטוקולים של בית הדין שמראים שהם ממנה מומחה באופן עקבי ועקרוני גם במקרים של העדר ייצוג? וחווד?
 

אד ווקט

New member
הייתי מציע לשואל לבדוק שוב

דבריך מפתעים ואינם ניכרים במידע שיש
בידי - יותר מזה ההנחה ש 4- זכאי לייצוג אינה אלא למי שהכנסתו נמוכה ראה - מידע בטוח לאומי לשכה משפטית אלא אם כן יש לך מידע אחר שנית - סיוע משפטי מהמדינה? המקרים התקדימים שבהם יש הצלחה בבית הדין - הם כמעט תמיד עם ייצוג של עוד וחווד רפאויות של מומחים האם תוכל לגבות את הדברים שלך שאין זה כך בפסקי דין ופרוטוקולים של בית הדין שמראים שהם ממנה מומחה באופן עקבי ועקרוני גם במקרים של העדר ייצוג? וחווד?
הייתי מציע לשואל לבדוק שוב
המידע שיש לך ככל הנראה מוטעה. כל שכתב יוסאריאן נכון. אין חובת ייצוג, אין נפקות למצב כלכלי על מנת לזכות בייצוג חינם מהסיוע המשפטי, אין חובה להגיש חוות דעת רפואית וכו'. לפני שמגיבים בודקים שוב...
 

מחקר

New member
מה זאת אומרת? לגבי ייצוג משפטי

הייתי מציע לשואל לבדוק שוב
המידע שיש לך ככל הנראה מוטעה. כל שכתב יוסאריאן נכון. אין חובת ייצוג, אין נפקות למצב כלכלי על מנת לזכות בייצוג חינם מהסיוע המשפטי, אין חובה להגיש חוות דעת רפואית וכו'. לפני שמגיבים בודקים שוב...
מה זאת אומרת? לגבי ייצוג משפטי
תפנו אותי למקום שבו יש ייצוג משפטי כזה בבקשה תודה כיכתוב באופן המפורש לפחות במה שקראתי על הלשכה חסיוע משפטי השאלה ששם שואלים מה המצב הכלכלי ? זה לא ואמר שהשרות מותנה? המחירים של עורכי דין רגילים מאוד גדולים שלא לדבר על תנאים בזכיה שלמעשה מעקרים את הכדאיות בכלל לגשת לדיון שלא לדבר על מקרה של הער זכיה ועמידה בעליות השכר הטירחה
 
קח הפניה.

מה זאת אומרת? לגבי ייצוג משפטי
תפנו אותי למקום שבו יש ייצוג משפטי כזה בבקשה תודה כיכתוב באופן המפורש לפחות במה שקראתי על הלשכה חסיוע משפטי השאלה ששם שואלים מה המצב הכלכלי ? זה לא ואמר שהשרות מותנה? המחירים של עורכי דין רגילים מאוד גדולים שלא לדבר על תנאים בזכיה שלמעשה מעקרים את הכדאיות בכלל לגשת לדיון שלא לדבר על מקרה של הער זכיה ועמידה בעליות השכר הטירחה
קח הפניה.
סעיף 397 בחוק הביטוח הלאומי: "(א) השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יתקין תקנות בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש, שאינו חבר-בני-אדם, בהליכים בבית הדין לעבודה שהמוסד הוא צד בהם, בענינים הנובעים מחוק זה או מכל חיקוק אחר שהמוסד משלם תשלומים על פיו, למעט הליכים שענינם תביעה לתשלום דמי ביטוח או תביעה נגד מעביד לפי סעיף 369. (ב) הסיוע המשפטי יינתן באמצעות לשכות הסיוע המשפטי הפועלות לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, ולפי הוראותיו, הכל בשינויים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שההגבלות בדבר יכולתו של המבקש לשאת בהוצאות השירות המשפטי כאמור בסעיפים 2 ו-3 לחוק האמור לא יחולו. (ג) המוסד ישא בכל ההוצאות הקשורות במתן סיוע משפטי לפי סעיף זה, לפי הסדר בינו לבין המדינה." ועכשיו - תקנות הביטוח הלאומי (סיוע משפטי): "1. הגדרות בתקנות אלה - "שירות משפטי" - סיוע משפטי בהליכים בבית הדין לעבודה שהמוסד הוא צד בהם, בעניינים הנובעים מהחוק או מכל חיקוק אחר שהמוסד משלם תשלומים על פיו, למעט הליכים שענינם תביעה לתשלום דמי ביטוח או תביעה נגד מעביד לפי סעיף 185 לחוק ; "חוק הסיוע המשפטי" - חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב-1972; "תקנות הסיוע המשפטי" - תקנות הסיוע המשפטי, תשל"ג-1973; "לשכת סיוע משפטי" - לשכה שהוקמה ופועלת על פי חוק הסיוע המשפטי ותקנות הסיוע המשפטי (הקמת לשכות סיוע משפטי), תשל"ג-1973; "ראש הלשכה" - ראש לשכת סיוע משפטי. 2. מתן שירות משפטי (א) לשכת סיוע משפטי תתן שירות משפטי על פי תקנות אלה לכל מבקש שאינו חבר בני-אדם. (ב) בקשה למתן שירות משפטי תוגש ללשכת הסיוע המשפטי שבתחום פעולתה נמצא מקום מגוריו של המבקש ; הבקשה תהיה בטופס שיימסר חינם בכל לשכת סיוע משפטי, בכל סניף של המוסד ובמזכירות של כל בית דין אזורי לעבודה. 3. החלת הוראות חוק הסיוע המשפטי והתקנות לפיו הוראות חוק הסיוע המשפטי והתקנות שהותקנו לפיו יחולו על מתן שירות משפטי על פי תקנות אלה זולת אם נקבע במפורש אחרת בתקנות אלה. 4. החלטת ראש הלשכה (א) ראש הלשכה יתן בכתב את החלטתו בבקשה ; החליט ראש הלשכה בחיוב -יציין את הענין שבו יינתן השירות ואת היקפו ; החליט בשלילה - יציין את נימוקיו. (ב) בשיקולים לגבי מתן שירות משפטי על פי תקנות אלה לא יובאו בחשבון ההגבלות בדבר יכולתו של המבקש לשאת בהוצאות השירות המשפטי כאמור בסעיפים 2ו-3 לחוק הסיוע המשפטי ובתקנות הסיוע המשפטי. (ג) הודעה בכתב על החלטה לפי תקנה זו תימסר לידי המבקש או תישלח בדואר. 5. היקף השירות השירות המשפטי שיינתן על פי תקנות אלה יכלול - (1) ייעוץ משפטי ועריכת מסמכים משפטיים; (2) ייצוג בפני בית דין לעבודה; (3) תשלום ההוצאות הכרוכות במתן השירות המשפטי, שלדעת ראש הלשכה היה הכרח להוציאן, כאמור בתוספת הראשונה לתקנות הסיוע המשפטי, או לפי הסדר אחר שבין המדינה לבין המוסד.". השתכנעת???
 

מחקר

New member
ראשיתודה השאלה היא האם הסיוע

קח הפניה.
סעיף 397 בחוק הביטוח הלאומי: "(א) השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יתקין תקנות בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש, שאינו חבר-בני-אדם, בהליכים בבית הדין לעבודה שהמוסד הוא צד בהם, בענינים הנובעים מחוק זה או מכל חיקוק אחר שהמוסד משלם תשלומים על פיו, למעט הליכים שענינם תביעה לתשלום דמי ביטוח או תביעה נגד מעביד לפי סעיף 369. (ב) הסיוע המשפטי יינתן באמצעות לשכות הסיוע המשפטי הפועלות לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, ולפי הוראותיו, הכל בשינויים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שההגבלות בדבר יכולתו של המבקש לשאת בהוצאות השירות המשפטי כאמור בסעיפים 2 ו-3 לחוק האמור לא יחולו. (ג) המוסד ישא בכל ההוצאות הקשורות במתן סיוע משפטי לפי סעיף זה, לפי הסדר בינו לבין המדינה." ועכשיו - תקנות הביטוח הלאומי (סיוע משפטי): "1. הגדרות בתקנות אלה - "שירות משפטי" - סיוע משפטי בהליכים בבית הדין לעבודה שהמוסד הוא צד בהם, בעניינים הנובעים מהחוק או מכל חיקוק אחר שהמוסד משלם תשלומים על פיו, למעט הליכים שענינם תביעה לתשלום דמי ביטוח או תביעה נגד מעביד לפי סעיף 185 לחוק ; "חוק הסיוע המשפטי" - חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב-1972; "תקנות הסיוע המשפטי" - תקנות הסיוע המשפטי, תשל"ג-1973; "לשכת סיוע משפטי" - לשכה שהוקמה ופועלת על פי חוק הסיוע המשפטי ותקנות הסיוע המשפטי (הקמת לשכות סיוע משפטי), תשל"ג-1973; "ראש הלשכה" - ראש לשכת סיוע משפטי. 2. מתן שירות משפטי (א) לשכת סיוע משפטי תתן שירות משפטי על פי תקנות אלה לכל מבקש שאינו חבר בני-אדם. (ב) בקשה למתן שירות משפטי תוגש ללשכת הסיוע המשפטי שבתחום פעולתה נמצא מקום מגוריו של המבקש ; הבקשה תהיה בטופס שיימסר חינם בכל לשכת סיוע משפטי, בכל סניף של המוסד ובמזכירות של כל בית דין אזורי לעבודה. 3. החלת הוראות חוק הסיוע המשפטי והתקנות לפיו הוראות חוק הסיוע המשפטי והתקנות שהותקנו לפיו יחולו על מתן שירות משפטי על פי תקנות אלה זולת אם נקבע במפורש אחרת בתקנות אלה. 4. החלטת ראש הלשכה (א) ראש הלשכה יתן בכתב את החלטתו בבקשה ; החליט ראש הלשכה בחיוב -יציין את הענין שבו יינתן השירות ואת היקפו ; החליט בשלילה - יציין את נימוקיו. (ב) בשיקולים לגבי מתן שירות משפטי על פי תקנות אלה לא יובאו בחשבון ההגבלות בדבר יכולתו של המבקש לשאת בהוצאות השירות המשפטי כאמור בסעיפים 2ו-3 לחוק הסיוע המשפטי ובתקנות הסיוע המשפטי. (ג) הודעה בכתב על החלטה לפי תקנה זו תימסר לידי המבקש או תישלח בדואר. 5. היקף השירות השירות המשפטי שיינתן על פי תקנות אלה יכלול - (1) ייעוץ משפטי ועריכת מסמכים משפטיים; (2) ייצוג בפני בית דין לעבודה; (3) תשלום ההוצאות הכרוכות במתן השירות המשפטי, שלדעת ראש הלשכה היה הכרח להוציאן, כאמור בתוספת הראשונה לתקנות הסיוע המשפטי, או לפי הסדר אחר שבין המדינה לבין המוסד.". השתכנעת???
ראשיתודה השאלה היא האם הסיוע
ניתן לאחר הגשת הערער בלית הדין ואז בית הדין ממנה סיוע וכו או שזה נעשה לפני - אם כן למי פונים? לפי מה שאני מבין מדבריך וקצת ממה שכתוב אפשר להגיש ערער לבית הדין ואז בית הדין חייב לתת את כל הסיוע המשפטי ברגע שמתחיל התיק ?
 
לא. לא. לא.

ראשיתודה השאלה היא האם הסיוע
ניתן לאחר הגשת הערער בלית הדין ואז בית הדין ממנה סיוע וכו או שזה נעשה לפני - אם כן למי פונים? לפי מה שאני מבין מדבריך וקצת ממה שכתוב אפשר להגיש ערער לבית הדין ואז בית הדין חייב לתת את כל הסיוע המשפטי ברגע שמתחיל התיק ?
לא. לא. לא.
לא בית הדין נותן את הסיוע, אלא הלשכה לסיוע משפטי של משרד המשפטים. פונים לאחת הלשכות לפי הכתובות האלה. רצוי לפנות לסיוע עוד לפני הפניה לביה"ד, אבל חשוב לזכור לא לפספס את זמן הפניה לביה"ד. בסיוע לוקח זמן להחליט בבקשות, אז אם תראה שהזמן הולך ואוזל - תגיש את התביעה או הערעור בעצמך לבית הדין, בלי נימוקים. תזכור שלא בטוח שתקבל סיוע. תקבל רק אם יוחלט שיש לך סיכוי לזכות.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה