זיו מאור הראשון
New member
שאלה בנושא ניצול מצוקת לקוח
שלום. סע' 3(ב) לחוק הגנת הצרכן קובע: "לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה, או בכל דרך אחרת, שיש בו ניצול מצוקתו של הצרכן, בורותו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, הכל כדי לקשור עסקה בתנאים בלתי מקובלים או בלתי סבירים, או לשם קבלת תמורה העולה על התמורה המקובלת." סע' 3(ב) נמצא בפרק ב' חוק. סע' 31(א) לאותו חוק קובע: "דין מעשה או מחדל בניגוד לפרקים ב', ג', או ד' כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש)." להלן המקרה: בשבוע שעבר אשתי נתקעה עם מכוניתנו בחולות אשדוד. היא פנתה לחברת החילוץ שכביכול ביטחה אותנו מטעם חברת הביטוח, שנקראת דרכים. מהחברה נאמר שהביטוח לא חל במקרים שהרכב עומד שלא על אספלט. המוקדנית הציגה מחיר: 250 ש"ח על פתיחת הקריאה ו-250 ש"ח נוספים על כל 10 דקות שהמחלץ נמצא באתר. אשתי הסכימה לחילוץ הרכב בתנאים אלו. כעבור כשעה הגיע המחלץ וקבע: החילוץ ייארך חצי שעה, ולכן יעלה 1000 שקלים. אשתי הסכימה לחילוץ בתנאים אלו. המחלץ ניסה לעשות את עבודתו, אך נתקע בחול - ולשם חילוצו וחילוץ אשתי, הזמין רכב חילוץ נוסף ממטה החברה בחולון. לאחר התייעצות עמי בטלפון, החליטה אשתי לבטל את הזמנת השירות ולפנות למחלץ מקומי, שלא דרך חברת דרכים. היא נענתה כי דמי הביטול עומדים על 80 שקלים, והסכימה, אולם לאחר מכן צלצל אליה נציג החברה והסביר כי מאחר שרכב החילוץ הראשון כבר החל בעבודה, היא תחויב ב-500 שקלים. אשתי הודיעה לחברה כי אינה מוכנה לכך וכי אין החברה רשאית לגבות את הסכום מכרטיס האשראי. מספר דקות אחרי הגעת רכב החילוץ השני (שעסק בחילוץ הרכב הראשון) הגיע למקום רכב חילוץ מקומי שהזמנו בנפרד מחברת הביטוח, ביצע את החילוץ בתוך 3 דקות ובעלות של 300 שקלים. על פניו, אני מתרשם שחברת דרכים קראה את סעיף 3(ב) לחוק הגנת הצרכן והחליטה לעשות מהאיסורים המפורטים בו ביזנס. זו הדרך היחידה להסביר את המחיר המופקע, שיטת החיוב המופקרת, והעובדה שלמתחרה שלהם לקחת 3 דקות לבצע פעולה שלדרכים לקח שעה וחצי לא להצליח לבצע אותה. בסופו של דבר דרכים כן חייבה את כרטיס האשראי ב-500 שקלים. איזה סעד עומד לנו בתביעה נגדם וכיצד כדאי לעשות זאת?
שלום. סע' 3(ב) לחוק הגנת הצרכן קובע: "לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה, או בכל דרך אחרת, שיש בו ניצול מצוקתו של הצרכן, בורותו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, הכל כדי לקשור עסקה בתנאים בלתי מקובלים או בלתי סבירים, או לשם קבלת תמורה העולה על התמורה המקובלת." סע' 3(ב) נמצא בפרק ב' חוק. סע' 31(א) לאותו חוק קובע: "דין מעשה או מחדל בניגוד לפרקים ב', ג', או ד' כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש)." להלן המקרה: בשבוע שעבר אשתי נתקעה עם מכוניתנו בחולות אשדוד. היא פנתה לחברת החילוץ שכביכול ביטחה אותנו מטעם חברת הביטוח, שנקראת דרכים. מהחברה נאמר שהביטוח לא חל במקרים שהרכב עומד שלא על אספלט. המוקדנית הציגה מחיר: 250 ש"ח על פתיחת הקריאה ו-250 ש"ח נוספים על כל 10 דקות שהמחלץ נמצא באתר. אשתי הסכימה לחילוץ הרכב בתנאים אלו. כעבור כשעה הגיע המחלץ וקבע: החילוץ ייארך חצי שעה, ולכן יעלה 1000 שקלים. אשתי הסכימה לחילוץ בתנאים אלו. המחלץ ניסה לעשות את עבודתו, אך נתקע בחול - ולשם חילוצו וחילוץ אשתי, הזמין רכב חילוץ נוסף ממטה החברה בחולון. לאחר התייעצות עמי בטלפון, החליטה אשתי לבטל את הזמנת השירות ולפנות למחלץ מקומי, שלא דרך חברת דרכים. היא נענתה כי דמי הביטול עומדים על 80 שקלים, והסכימה, אולם לאחר מכן צלצל אליה נציג החברה והסביר כי מאחר שרכב החילוץ הראשון כבר החל בעבודה, היא תחויב ב-500 שקלים. אשתי הודיעה לחברה כי אינה מוכנה לכך וכי אין החברה רשאית לגבות את הסכום מכרטיס האשראי. מספר דקות אחרי הגעת רכב החילוץ השני (שעסק בחילוץ הרכב הראשון) הגיע למקום רכב חילוץ מקומי שהזמנו בנפרד מחברת הביטוח, ביצע את החילוץ בתוך 3 דקות ובעלות של 300 שקלים. על פניו, אני מתרשם שחברת דרכים קראה את סעיף 3(ב) לחוק הגנת הצרכן והחליטה לעשות מהאיסורים המפורטים בו ביזנס. זו הדרך היחידה להסביר את המחיר המופקע, שיטת החיוב המופקרת, והעובדה שלמתחרה שלהם לקחת 3 דקות לבצע פעולה שלדרכים לקח שעה וחצי לא להצליח לבצע אותה. בסופו של דבר דרכים כן חייבה את כרטיס האשראי ב-500 שקלים. איזה סעד עומד לנו בתביעה נגדם וכיצד כדאי לעשות זאת?