שאלה בנושא רגיש

[רותי באוגוסט]

שאלה בנושא רגיש

שלום לכל האמהות, אני לא השתתפתי אף פעם בפורום הזה, אבל נראה לי שזה המקום הנכון. כולכן עברתן את חווית הלידה, וזהו באמת ארוע מרגש ומופלא, אבל יש צדדים נוספים לחוויה הזו, צדדים שפחות מדברים עליהם בפומבי. לידה היא גם חויה קשה, ולעתים הלם של ממש לגוף ולנפש. אני ילדתי את בני לפני שבעה וחצי חודשים, תינוק חמוד ובריא. אבל הלידה עצמה הסתבכה, איבדתי הרבה מאוד דם והייתי ממש בסכנה. הלידה, האשפוז וההתאוששות היו קשים וטראומטיים. מיד כשהגעתי הביתה התרכזתי בתינוק שלי ובהחלמה, והדחקתי את מה שעברתי. אבל עכשיו אני מרגישה שכל הדברים הקשים שעברתי מעיקים עלי, ולא מרפים. עכשיו אני מבינה שהעצב שהלך איתי כל החודשים האלה מקורו בטראומת הלידה. אני מרגישה שאני חייבת לטפל בטראומה הזאת, אחרת אני אמשיך להסתובב עם מועקה, והמחשבה על הריון נוסף, שאני רוצה בעתיד הלא כל כך רחוק, תמשיך לגרום לי לצמרמורת של פחד. לכן אני שואלת אתכן, האם מישהי מרגישה כמוני וכבר יודעת לאן אפשר לפנות? אני מבררת דרך מכרים ואתרים שונים על פסיכולוגים שמתמחים בטיפול בהלם. זה דבר שונה מדיכאון לאחר לידה, לפי מאמרים שמצאתי בנושא. אני די בטוחה שטיפול ממוקד בטראומה יכול לפתור לי את הבעיה. תודה לכל מי שקראה

 

[sipor]

ברוכה הבאה..

ראשית לא עברתי טראומה כזאת אך אני יודעת שלדבר על זה ,זה מאוד מקל, מאוד ממליצה לך לספר לאנשים ולדבר על זה ואפילו עם בעלך שעבר איתך את חווית הלידה. בכל מקרה, כל פסיכולוג למבוגרים יוכל לעזור לך בטיפול בהלם כזה או טראומה כך נראה לי, אני אישית לא מכירה, אבל שיחות בעיני יוכלו לעזור. טוב שעזרת אומץ והבנת מה הבעיה האמיתית מאחורי. לי אישית היה קשה השינוי והטיפול בילדה שמילא לי את כל החיים והדחיק אותי הצידה הלידה לעומת זאת הייתה חויה לא קלה אך בהחלט לא נוראית ולא משאירה טראומה, לשמחתי כי רבה, כי גם זה היה שובר אותי לגמרי! כדי לעודד אני יכולה להגיד לך שלא כל לידה כקודמותיה ולידה ראשונה היא קשה מאוד מה בהכרח לא מעיד מה יהיה בלידה הבאה ואני מאחלת לך לידה מהירה ומתקנת.

 

[אילה הסגלגלה]

הי רותי

אני חושבת שהגדרת נורא יפה ואמיץ את הקושי שלך וזה כבר דבר חשוב, מעבר לזה שהזמן שנתת לעצמך לעבד את הטרואומה שעברת הוא קצר יחסית וכדאי לתת לעצמך זמן. התופעה של הלם (שנקראת בקיצור - PTSD פוסט טרומטיק סטרס סינדרום) יכולה להגרם מסיבות שונות ויש פסיכולוגים רבים שמטפלים בכך. ממליצה לחפש פשוט פסיכולוג טוב באיזור מגוריך, ובאמת אל תוותרי על טיפול. בנתים ממליצה לך לנסות לקחת מחברת ופשוט לכתוב, לכתוב מה היה, מה את מרגישה ועוד, כל מה שעולה לך בראש. חויית לידה טראומטית קושרת בתוכה הרבה פעמים רגשות אשמה, כעס, חוסר אונים, וזה רק חלק מהרגשות שלי היו ואני מגדירה את הלידה שלי רק כחצי טראומטית, אני זוכרת כמה זמן לקח לי לעבד את מה שהיה....

 

[גלים של שניים]

טיפול ממוקד לPTSD

נקרא EMMR - זה טיפול של עיבוד טראומה ע"י תנועות עיניים. מאוד אופנתי עכשיו וכל פסיכולוג שמחזיק מעצמו עבר קורס בזה - בייחוד אלה שמתמחים בטיפול בטראומה. אומרים שזה יעיל בצורה שלא תאמן , משתמשים בזה בארץ לטיפול בהלומי קרב. ההסבר לכך שבן אדם סובל מתופעות פוסט טראומתיות הן שהוא עבר חוויה כל כך קשה שהוא לא הצליח להכיל אותה ולעבד אותה במוח. מצאו כי תנועות עיניים מצד לצד מעוררות את המוח לעיבוד חוויות בצורה מהירה יותר ויעילה ועל כן זה מצליח. כמובן שזה על "רגל אחת" השיטה יותר מורכבת ודורשת ידע והתמחות אבל לדעתי שווה לנסות אם את מעונינת בטיפול קצר. אני עברתי הריון ולידה טראומתים כולל אשפוז ארוך בפגיה ובהחלט סבלתי ועדיין סובלת (ברמה יותר נמוכה) מתסמונת פוסט טראומטית שהתחילה לבוא לידי ביטויי דווקא שהכל כבר היה "בסדר" והיינו עם התאומים בבית. פשוט נשארתי "בסרט" של שמירת ההריון המלחיצה והאישפוז בפגיה והתקשתי להתחבר לטוב שבהווה. בייחוד זכור לי שושב ושוב החוויה של הניתוח חירום שעשו לי חוזרת על עצמה בראש שלי והרגשת החוסר אונים שהתלוותה אליה.

 

[lulyK]

ברוכה הבאה

אם את באיזור המרכז, את יכולה להתייעץ עם דיאנה אידלמן קרת מדיאדה - היא בטוח תוכל להמליץ על מישהו מתאים

 

[POOH*]

שלום לך...

מבינה לחלוטין איך את מרגישה. גם אני מרגישה שאני חייבת לטפל ולעבד את הלידה של גיא לפני שאכנס לעוד הריון. כדי שלא אעבור אותו בחרדות... אני מנסה לברר דווקא על טיפולים אלטרנטיביים ולא פסיכולוגים כי נראה לי שזה מה שיותר מתאים לי. אני לא מכירה פסיכוןלוגים שמתמחים בטיפול בטראומה אבל נראה לי שכמעט כל פסיכולוג שתפני אליו יוכל לעזור ואם לא בטוח ידע למי להפנות אותך... אם יעניין אותך לשמוע על טיפולים אלטרנטיביים אשמח לשתף אותך כשאחליט מה אני עושה.. בהצלחה POOH

 

[רותי באוגוסט]

תודה על התגובות, אני אחשוב על

הדברים שהצעתן...

 

[1איתן ולהב שלנו]

ברוכה הבאה../images/Emo39.gif

 

[wieci]

היי, ברוכה הבאה../images/Emo24.gif

קודם כל, כל הכבוד לך על ההכרה בכך שאת זקוקה לעזרה. הרבה אנשים חיים בהדחקה, ובכלל לא מודים ו/או מנסים לקבל עזרה. אני מצטערת שאני לא יכולה לעזור לך, אבל שולחת לך הרבה

, וחוצמזה, אני חושבת שעצם ההכרה בבעיה זה כבר חלק מהדרך לפתרון. תרגישי טוב רותי

 

[nonaa]

ברוכה המצטרפת

לשמחתי היתה לי לידה טובה אך בקורס הכנה ללידה דיברנו על מפגשי אמהות (יש הרבה מסגרות בהן מתקיימים מפגשים של אמהות לאחר לידה) והמדריכה שלנו סיפרה שחלק חשוב במפגשים הוא שיחה על הלידה ועיבוד החוויה כיוון שלנשים רבות יש תחושות לא טובות בנושא שהן גוררות איתן. אז אולי זה גם יכול להיות פתרון ... בהצלחה.

 

[בימבילי]

מבינה אותך. מרגישה כמוך, ואפילו

מזדהה. אני גם אחרי סיפור קשה של הריון לידה ואשפוז בפגייה וכשקראתי את ההודעה שלך נפל לי האסימון שגם אני שם (כלומר הרגשתי את זה הרבה לפני, אבל זה עזר לי לקרוא לילד בשמו). אז קודם כל לך אני מאחלת שתתאוששי בקרוב ושיהיה לך יותר קל ושתוכלי לעבד אתצמה שעברת ולהתפנות לעתיד. ואני שאנח לקרוא את המאמרים שמצאת בנושא. ואם את מעוניינת במטפלת מדהימה שמתמחה באבדן, תמיכה וטיפול בטראומות - תכתבי לי מסר. לילה טוב

 

[בימבילי]

מרוב הזדהות שימי לב לטעויות:

אתצמה = את מה שאנח = אשמח (מה הקשר???)

 

[אידה ע]

עזרה

רותי שלום מאוד מבינה מה עובר עליך, הן מנסיון אישי כאמא לארבע והן כמטפלת בנשים. לידה היא באמת טראומה, משבר, כולם מתייחסים לצד השמח ומצפים מהאישה שמיד לאחר הלידה תשמח תיהיה מאושרת , תאהב, תתחבר מיד אליו, ותטפל בתינוק במסירות אין קיץ. וכמעט כולן עוברות את המבחן, חלקן חיות בתחושה נוראית מלאת רגשי אשם על כך שאינן יכולות לעמוד בציפיות. מפגשי נשים לעיתים מאפשרות גם את הצד האחר, אך לא תמיד. כמו שאמרת לא מדברים על הצדדים האחרים של הלידה: הטראומה, הבילבול, הפחד, הלבד, ההורמונים, הבכי....כל אלה הם התמודדיות בלעדיות של האישה. שלחתי לך מסר מקווה שלא תשארי לבד בהצלחה

 

[galiaS]

אני מאד מבינה אותך

גם אני מרגישה כמוך, אבל את ניסחת כל כך יפה.

 

[גל308]

../images/Emo24.gif

היי רותי.. מזדהה איתך מאוד, גם אני עברתי לדיה מאוד קשה שנמשכה 26 שעות ואף סכנת חיים, לאחר מכן עברתי שלושה חודשים שבני סבל מעווית מעיים חריפה בקיצור סיוט. מצאתי את עצמי פשו חסרת אנרגיות , כל מחלה שלו הלחיצה אותי מאוד. ואז החלטתי שאני מטפלת בעצמי.אני הולכת לפסיכוטרפיטסית מדהימה שאשמח להעביר לך את פרטיה והיא פשוט עוזרת לי להבין את חוסר האונים,הטראומה, עייפות ושהדברים שאני מרגישה הם בסדר ונורמלים. אם תירצי פרטים אשמח להעביר לך.. היום אני כבא במקום יותר טוב אבל אין ספק שחוץ מקורס הכנה ללידה צריך גם קורס לאמהות טריות.. גל

 

[גל308]

../images/Emo24.gif

היי רותי.. מזדהה איתך מאוד, גם אני עברתי לדיה מאוד קשה שנמשכה 26 שעות ואף סכנת חיים, לאחר מכן עברתי שלושה חודשים שבני סבל מעווית מעיים חריפה בקיצור סיוט. מצאתי את עצמי פשו חסרת אנרגיות , כל מחלה שלו הלחיצה אותי מאוד. ואז החלטתי שאני מטפלת בעצמי.אני הולכת לפסיכוטרפיטסית מדהימה שאשמח להעביר לך את פרטיה והיא פשוט עוזרת לי להבין את חוסר האונים,הטראומה, עייפות ושהדברים שאני מרגישה הם בסדר ונורמלים. אם תירצי פרטים אשמח להעביר לך.. היום אני כבא במקום יותר טוב אבל אין ספק שחוץ מקורס הכנה ללידה צריך גם קורס לאמהות טריות.. גל

 

[גל308]

מטפלת

היי רותי לפסיכוטרפיסטית קוראים ריקי גוטליב והטלפון שלה 052-566078

 

[אפרת12]

רותי, אני מלאת הערכה על האומץ

והכנות, בעיקר כלפי עצמך. אחיינית שלי עברה בדוק עכשיו לידה (כך נראה לי) דומה לשלך, וכרגע היא בבית הוריה מצווה לנוח. מאוד היה חשוב לי לראות שהיחס שלה לתינוקת לא מכיל האשמה. אני מקוה שהיא לא תגרור איתה טראומה, ואם כן - שיהיה לה את האומץ והכח להיות כמוך ולהגיד : "יש פה בעיה". אין לי נסיון ואין לי המלצות, אבל אני מקוה שקיבלת פה כיוונים שיעזרו לך. מקוה שתישארי איתנו, ותספרי בקרוב שאת בשלה ומוכנה להריון נוסף.

 

[תנועת החסידות]

../images/Emo24.gif

כמו שכבר ציינו לפני, התופעה שתיארת כל כך יפה היא מאד מוכרת, גם אם לא מרבים לדבר עליה. גם אני סוחבת "מיני טראומות" מההריון ומהלידה. עד היום ההזכרות בלידה מעוררת בי רצון לבכות, ואני לא לגמרי מבינה למה (טוב, ילדתי לפני חודש וחצי, אז אולי זה עוד "קרוב" מדי). בהצלחה וברוכה הבאה.

 

[מ ת י ל ד ה]

ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

גם אני חושבת, שחוץ מעזרה מקצועית כלשהי, מאד יעזור לך לדבר על התחושות שלך. תרגישי טוב

מירב