שאלה בקשר לדמונים

גם אני תהיתי על זה!

לא מזמן, כשקראתי שוב את המצפן הזהוב לפני שראיתי את הסרט (ד"א, הסרט לא רע בכלל! ליירה לא איכזבה מאוד, ואפילו השינויים התלבשו לא רע. הוא טוב, מבחינת סרט, ויש המון מקום לסרט המשך.). נתקלתי באזכור הזה, ונזכרתי שגם בפעם הראשונה שקראתי את הספר זה סקרן אותי. מצד אחד, זה לא הגיוני שלמישהו יהיה דמון אדם, לא רק בגלל שכל הדמונים האחרים הם, וול, חיות, אלא גם בגלל שצורת דמון אדם לא מרמזת על האופי של אותו בן האדם. לחיה "אדם" אין תכונות אופי מובהקות המיוחסות לה. מצד שני, פנטלימון הפך פעם לדרקון כדי להפחיד את הילדים האחרים (אני יכולה לחפש את הציטוט). אז האם זה כל כך מופרך? יכול להיות שאותה אישה-דמון לא הייתה ממש "אישה", אלא משהו שיותר דומה ליצור אנושי...
 

האבק

New member
הסבר ../images/Emo13.gif

טוב כמו שחלי אמרה, זה היה "פלינט" - טעות של פולמן שהורדה בגרסאות המאוחרות יותר. לכן במצפן הזהוב באנגלית מ-2003 (משם נועה הביאה ציטוט) אין את זה כבר... אם אני לא טועה גם את הקטע בו פאן הופך לדרקון הורידו בגרסאות המאוחרות.
 

חגיתלו

New member
לא בדיוק טעות אלא התחרטות

כשפולמן כתב את החלק הזה של המצפן הוא לא ממש ידע לאן יוביל אותו כל עניין הדמונים. לאחר שכל הטרילוגיה התפרסמה וכל עניין הדמונים התברר יותר, לא רק מפאת הכתיבה עליהם אלא גם בגלל דיונים ושאלות שהופנו לסופר, הוא הבין שדמון אשה ודמון של חיה מיתולוגית (דרקון, אובליסק וכו') לא מסתדרים עם היצורים האלה שהוא יצר. לא הייתה כאן חלילה טעות של המתרגמת ולדעתי זה ממש נורא שהורידו את האזכורים האלה בהוצאות המחודשות.ברגע שסופר כותב משהו וזה מתפרסם אי אפשר לחזור אחורה ולערוך. אני לא זוכרת באיזה אתר קראתי את זה, אבל זה היה אתר אמריקאי נדמה לי עם שאלות ותשובות של פולמן. מעין מועדון קריאה אינטרנטי. אני מניחה שלאודי יש קישור.
 
לדעתי זה דווקא סביר, במקרים כאלה

אולי עדיף היה לו הסופר היה כותב את כל הסיפור מן ההתחלה ועד הסוף ואז מפרסם אותו - ואז יש פנאי לעשות את כל השכתוב. אבל אני חושב שטוב שדברים כאלה קורים. הרעיונות מתפתחים תוך-כדי כתיבת הסיפור, או כשכותבים ספר המשך, יש כל-מדי "פלינטים" שנוצרים (אם להשתמש במונח פוטריסטי) ובשכתוב הסופר יכול לעשות את מה שהוא היה צריך לעשות מלכתחילה ולבנות את הסיפור לפי התמונה הכוללת. אני מאוד הייתי שמח אם רולינג היתה עושה דבר כזה בסדרת "הארי פוטר". ואני לא אדבר בכלל על טולקין שתוך-כדי כתיבת שר-הטבעות הבין שהוא צריך לשנות דברים ב"ההוביט" ואכן יצאה מהדורה חדשה של ההוביט ובה שינויים נכבדים למדי - ובמיוחד סיפורו של גולום (ולפרטים חפשי את סדרת מאמריו של רן בר-זיק באתר ההוביט). בכלל אני לא מבין מה העניין הזה של קידוש מה שנכתב. למעשה הסטטיות הזו זה אחד החסרונות של ספר. הוא תמיד נשאר אותו דבר. במובן מסויים, הוא הורג את הסיפור. סיפור כשהוא מסופר מסופר בכל פעם בצורה קצת שונה. הוא חי. הוא מתפתח. כשלסופר מתאפשר לעשות את זה (למשל על-ידי שימוש במדיה שונות כפי שעשה דאגלאס אדמס ז"ל) זה נראה לי רק לטובה. סוקרטס לא העלה את תורתו על הכתב, הוא האמין שהפילוסופיה צריכה לעבור כשיחה. ספר לא יכול לענות על שאלות רק להדהד כמו פעמון. כמובן שתורתו נשארה רק כי אחרים, אחרי מותו, טרחו לכתוב דיאלוגים "שלו" - ואולי עם הטכנולוגיות של היום כבר אפשר גם לשמור ולהפיץ יצירה כמו שספרות כתובה מאפשרת וגם לשמור על הדינמיות (וזה בלי להזכיר פאנפיקשן ודיונים על היצירה). בקיצור מה שאני רוצה להבין הוא מה הרציונל מאחורי ההזדעקות. למה אנשים מתעצבנים כשסופר מוציא גרסה חדשה לפי הבנה חדשה שלו של הסיפרו (אם הוא יכול) או כשסופרת מתראיינת ומוסרת מידע שהיא לא הכניסה לספרים. תנו לסיפור לחיות (לפחות כל זמן שהסופר עוד עימנו)
 

DHallow

New member
דבריך הם שירה

אני לא מסכימה עם מה שאמרת, אבל אמרת את זה כל כך יפה
אני חושבת שדינמיות מקלקלת את הסיפור, והדוגמא שלי הוא מתחום המקרא. יש כל כך הרבה רבדים בטקסטים מסויימים, שצריך לעבוד ממש קשה כדי למצוא את הסיפור. ומצד הפאנפיקשיין- המדרשים תפסו מקום כל כך נכבד בסיפור, עד שהסיפור הכתוב לעיתים נדחק, נשכח ומעוות. סופר שעובר תהליך תוך כדי כתיבה זה נפלא, אבל מושג כל כך מרכזי כמו הדמון בחומריו, אמור להיות מעוצב ומגובש במוחו של הסופר טרם הוצאת הספר, כי לכתוב שיש דמון אישה זה בעצם לסתור רעיון מרכזי בסיפור ולזעזע מושג מהותי.
 
הרבה פעמים

הסיפור מתגבש ומתהווה תוך כדי כתיבתו והסופר מבין דברים שבהתחלה לא היו ברורים. אם זה קורה לקראת אמצע הטרילוגיה כשספר אחד כבר יצא? אז מה את אומרת, שהסופר צריך או להיות משועבד לרעיון הלא-בשל של הכרך הראשון או להכניס סתירות ביצירה? טוב ששר-הטבעות לא יצא בחלקים (למרות שגם הוא שוכתב בהזדמניויות שונות) כי אחרת אראגורן היה הוביט (למשל). דווקא בגלל מה שאמרת, שדמון אשה סותר רעיון מרכזי בסיפור צריך לשנות את זה ברגע שמובנת משמעותם. אם כבר כתבת דבר כזה, ומסתבר לך שזה לא יתכן הפתרון צריך להיות שכתוב. אם מסתבר לך שהסיפור על גולום והטבעת ממש לא מתאים לרעיון הטבעת כפי שהוא התפתח את זה הפתרון הוא לשכתב את ההוביט (אם אתה יכול, ולמזלנו טולקין היה יכול לעשות את זה). אם יש פלינטים בסדרה מסויימת זה יכול להיות רעיון טוב, לאחר שהכל נכתב והתגלה והסיפור התגבש, לעבור על הכל ולתקן כל מני בעיות. בתכנות קוראים לזה "האומץ לשנות". לגבי התנ"ך זה עניין יותר מורכב, אבל האם כתיבתו לא דחקה גם מסורות פה ושם (במקרה הטוב לספרים חיצוניים, בפחות טוב לתהום הנשיה) אפשר לומר שזה היה נחוץ כדי שבכלל ישמרו מסורות בתקופות משבר, או כשהעם מפוזר בעולם או מסיבות אחרות. היום גם יש ערך לטקסט בנוסח העתיק שנותן לנו להציץ אל הרעיונות של ימים עברו. אבל אני לא מדבר על הדברים האלה, אלא על שינויים שעושה הסופר, בימי חייו, ביצירה בדיונית שאותה הוא המציא ולגביה הוא הסמכות (ולא במובן של חומריו האפלים).
 

נועה ob1k4

New member
למשל הארי פוטר 1 בעברית

אם הבנתי נכון, ההבדל בין המהדורות לא מסתכם רק בהוספת תמונות בראשי הפרקים. יש כנראה עדכון גם בתוכן- תיקון שגיאות וכדומה. השאלה אם תוקן רק התרגום בעברית, או שהתיקונים בוצעו לאחר קבלת תיקונים מרולינג. אולי מישהו מקהילת ה"פ לבוגרים יודע?
 
נראה לי שמדובר רק על התרגום

היו מקרים שגילי בר-הלל קיבלה תגובות מקוראים על כל-מני טעויות נקודתיות בתרגום והצליחה להכניס את התיקונים למהדורה הבאה. למיטב ידיעתי לא מדובר על הנחיות שבאו מכיוונה של רולינג. לגבי הספרים באנגלית בלקסיקון הארי פוטר יש רשימות של תיקונים שנעשו בספרים בערכים על הספרים (ניתן לגשת אליהם על-ידי לחיצה על תמונת הספר מהעמוד הראשון) - אבל אני לא יודע אם השינויים האלה נכנסו לתרגום או לא. חלק מהשינויים הם תיקון דברים כך שיתאימו למה שנכתב מאוחר יותר, פלינטים וכדומה. כך שרולינג מתקנת דברים כאלה. עדיין לא יצאו (לפחות עד-כמה שהלקסיקון מעודכן) תיקונים בעקבות הספר השביעי, או לספר השביעי.
 
באוקספורד

ליירה נמצאת עם כמה ילדים ואני לא זוכרת בדיוק למה אבל הדמונים נכנסים לצורות קרב וכותבים שפאן שינה צורה לדרקון... אני אביא ציטוט אם צריך (עדיף שלו כי אני ממש עצלנית)
 
למעלה