על-פי דעתם של רובם המוחלט
של משתתפי הפורום, גם בני-אדם הם רובוטים. אבל אם אנחנו רובוטים, ואין לנו נשמה בתוך המוח, אז איך אנחנו יכולים להיות מודעים בכלל? אם באמת היינו סתם רובוטים, אז התאים במוח שלנו, הנוירונים וההורמונים היו פועלים ואומרים לנו מה לעשות והמוח שלנו היה לומד דברים בלי שנדע בכלל מכל זה, כמו שפועל לוח בקרה במחשב. למחשב הכי משוכלל בעולם ולרובוטים שעושים ניתוחים בבתי-חולים יש "מוח" משוכלל, אבל הם עצמם לא מודעים למה שהם עושים ולא יודעים כלום מכל זה. אפילו לא יודעים שהם קיימים. בכלל לא מסתדר לי איך חומר בלבד יכול ליצור "אני". אני חושב, משמע אני קיים! יש לנו אני. אם באמת לא היתה נשמה, אז לא היתה לנו מודעות, כמו לרובוטים. את כל חיינו היינו מנהלים בלי לדעת שום-דבר. הפה שלנו היה מוציא קולות והגוף שלנו היה מגיב למצבים משתנים בהוראת המוח אבל אנחנו לא היינו יודעים כלום מכל זה. בעצם, אני לא יכולה לדעת אם ל כ ם יש תודעה. אני יודעת רק ש ל י יש. בהחלט יתכן שכל הדיבורים שלכם והמעשים שלכם וכל מה שאתם כותבים בפורום הזה נכתב בידי רובוטים חסרי-אני שהמוח שלהם קולט מסרים ומגיב להם כמו שהאבולוציה תיכנטה אותו והם עצמם לא "יודעים" כלום. אני יודעת רק ש ל י יש "אני". ואם לך, זה שקורא עכשיו את ההודעה הזאת, יש "אני", אז אתה לא יכול לדעת אפילו אם להאמין לי כשאני אומרת שיש לי אני, כי מבחינתך יכול להיות שגם אני רובוט שלא יודע כלום ממה שקורה סביבו ופועל כמו מחשב בלי להיות מודע. אבל אני חושב משמע אני קיים! אתה יודע ש"אתה" קיים, וזה מה שחשוב. אם באמת אין נשמה, אז איך שילוב של תאים ונוירונים יכול ליצור תודעה? הרגשות במוח שלנו, אם היינו רובוטים, היו גורמים לנו לפעול בהתאם להם, אבל לא להרגיש שום-דבר. אם היה לנו רגש של אהבה במוח בלי שיש לנו נשמה שתקלוט אותו מתאי-הנפש (לחלק הפיזי במוח שאחראי על הרגשות והאישיות אני קוראת נפש) אז היינו מרגישים צורך להתקרב ולהסתכל על מישהו אבל לא היינו יודעים כלום מכל זה. אם היה לנו במוח רגש תוקפנות אז היינו מסתערים ופוגעים יותר בקלות בהוראת המוח שלנו, אבל לא היינו יודעים את זה. מחשב עושה דברים בלי לדעת אותם. למחשב אין תודעה. יכולה להיות לו אינטליגנציה. הוא יכול לפעול על בסיס WHAT...IF, אבל הוא לא יודע כלום מכל זה. אם נברא לו רגשות, זה יגרום לו להגיב בדרכים שונות ולהתנהג אחרת, אבל הוא עדיין לא יהיה מודע למעשים שלו, למה שקורה סביבו ולעובדה שהוא קיים. לבני-האדם, או ליתר דיוק, אני יודעת בוודאות שלי (ולי בלבד, לא לכם), יש תודעה, יש אני, כי אני י ו ד ע ת משהו. מקווה שהבנתם את כל הברבורים האלו. חזרתי על כל דבר איזה עשר פעמים כדי שתבינו אותי טוב.
