אם הייתי יודע שמשחקים בתורות......
1. נסיון ניהולי זה מצוין, על זה אין ספק. אם וכאשר יכירו בנסיון הצבאי כנק' זכות להתמחות בניהול מערכות בריאות, זה יעזור יותר. חבל שהחלק הניהולי (תפקיד שני ומעלה) בא על חשבון הרפואי. 2. תנאי עבודה נוחים למי שלא עושה תפקידי שטח (בלעדיהם אין חודשי בית חולים ואין משכורת טובה). להיות (דוגמא אכזרית אבל מהחיים לחלק מהעתודאים ולרוב העתודאיות) בן 26 שמשרת בפיקוד דרום ומרוויח 700 ש"ח לחודש, זה לא מזל גדול. 6,000 ש"ח בקבע זה לא רע (זה מה שמקבלים אם לא טוחנים שטח), אבל לא הרבה יחסית לאזרחות. באחוזים, מספר הרופאים שחותמים קבע נוסף הוא זניח. 3. רופא עתודאי יגיע בד"כ בגיל מבוגר יותר. לא להרבה יש פרסומים ובינינו, "הרפואה הצבאית" הוא עיתון אפילו פחות נחשב מ"הרפואה". גם אם נמצאים בענף מחקר, להיות שותף למאמר עם עוד 6-7 אנשים זה לא רציני. 4. מי שעושה תקופה ארוכה בבי"ח על חשבון הברון (וכמו שציינתי למעלה, 3 חודשי בי"ח לשנה וחצי בשטח, לא רלוונטי לכולם), מרוויח ובגדול.