שאלה בקשר לפורום.

[אודיסאוס2]

אוף

את שוב משבשת לי את הטקסטים?

 

[א י ל ה]

אז בעצם

את (או אתה) אומר/ת שפה זה פורום לחיפוש זהות מינית? כי ידעתי שאני לא בדיוק יודעת מה זה מגלומניה, והבנתי שזה קשור למניה כלשהי, אבל חשבתי שזה קשור יותר למניה לתבואה, או לשדות חרושים, או לקציר או לשלושת הרגלים. וזה עם קמץ בגימ"ל ולא קשור לזהות מינית בכלל, העניין הזה עם השלוש רגלים, תירגעי (או תירגע). תודה על ההבהרה ועל הסיפוק. זהות מינית זה חשוב. אני הראשונה שלא אתווכח איתך (או איתך) על זה. אני את שלי מצאתי אמנם, לא מזמן, אבל כבר קרה לי בעבר שמצאתי ואז היא שוב אבדה לה ושוב הייתי צריכה לחפש ימים ארוכים. בסוף מצאתי אותה בערימה יחד עם המון גרביים יחידות נטולות בני (או בנות) זוג. זו דרכי הצנועה לייעץ לך (או לך) לחפש שם. אולי תמצאי (או תמצא) אותה שם. ובקשר לעצה שלך לקפט (או קפת), אני דווקא שמחה שהיא לא הקשיבה לה. הראש שלי חשוב לי, יחסית, כי הוא עוזר לי להתחיל את תהליך העיכול. גם זה חשוב. מאוד. וגם קשור לסושי. אפילו גם. <לא מתפשטת ולא מתפשטת נה נה נה נה נה נה>

 

[קפת]

א י ל ה

את יודעת, שאודי היתה פעם יהלום עם טייס בקצה. היום היא סתם קלפטע (או ביצ'), כמו כולן.

 

[א י ל ה]

יהלומים

הם חבריה (או חברותיה) הטובים ביותר של האישה. אני אישית אין לי כאלה. חברים טובים כלומר. אבל אילו היו לי, ועוד בקצה, לא הייתי מוותרת עליו. על הקצה כלומר. אבל זו אני. סתם אילה עם רווחים. אבל בלי יהלומים. קפת, מה מצב הזהות המינית שלך (או שלך)?

 

[קפת]

גבה גלי

בערב ינשבו רוחות מזרחיות ערות. ותתביישו על כל האסוציאציות הפרועות, המשולחות, החרמניות והנלוזות שלכם. אפילו. לגמרי.

 

[קפת]

רגע, רגע. אני רק לשאלה.

טוב, כמה שאלות: 1. את אשה? בטוח? לגמרי? אפילו? 2. יש לך חברים בקצה? 3. אין לך חברים בקצה? 4. יהלומים, יש? 5. וקצה? ================================= האושר, אין לו סוף. לעצב, גם.

 

[טום כרוב]

שלא תחשבו

אתם כמו חבורת תינוקות שעושה קקי בצבע סלט אבוקדו בחיתול. חושבים שטום הלך ואפשר חופשי ללכלך על יפאנים מיפאן. "יותר טוב מסושי?" מי שהכיר את טום בגלגול הקודם, לפני שנהיה יפאני, יודע שגם אם לא רואים את טום, הוא רואה אתכם... שום דבר לא יותר טוב מסושי, אפילו לא סשימי. אפילו סרט פיראטי של גילה קצב הילטון עם ח"כ איוב קרא לא יותר טוב מסושי. טייס קרב בדימוס שגילה (לא קצב) יום אחד שהוא סתם מש"קית ת"ש בג'וליס סובל כנראה מבעיות זהות מינית אבל בטח לא מבין בסושי.

 

[אודיסאוס2]

יש ליידע את הכרוב במיידית

שאני לא ציון. את דמו של הציון מותר להקיז וראוי לשפוך. המהדרין גם דואגים לרקוד עליו. משק"קית ת"ש בג'וליס? הו, העלבון העלבון. טום הביט ברישיון שבידו בגאווה, זה היה אחד משני רגעי השיא של חייו. הקודם, היה לפני כשנתיים כשהצליח סוף סוף להבין את לוח הכפל. אחרי 138 מבחני תיאוריה ו- 96 טסטים הצליח טום להוציא את רישיון הנהיגה המיוחל על ריקשה. "השמים הם הגבול עכשיו", חשב טום לעצמו ולגם לגימה נוספת מבקבוק הסאקי הזול שהיה חברו הטוב ביותר. הוא חייך אל בקבוק הסאקי, ובקבוק הסאקי חייך אליו חזרה. הוא הביט במראה המזוהמת והחליט שהגיע הזמן להתגלח, להתקלח ולהחזיר לעצמו צלם אנוש. גם כלבו הנאמן שענה לשם "כלב" היה שותף לדעה הזו שלו. הוא כישכש בזנבו המרוט ושלוש קרציות ניצלו את ההזדמנות ודילגו אל עבר השטיח המזוהם. גם בעין בלתי מזויינת אפשר היה לראות שצורות חיים כלשהן התפתחו בין סיבי השטיח, ללא ספק צורות חיים חייזריות. לו במקרה, היה מזדמן ביולוג לביתו של טום, השטיח לבדו היה מספק לו עבודה למשך תקופת חיים שלמה ויותר מזה. אפילו. לגמרי. "אני חייב למצוא לעצמי עבודה", חשב טום לעצמו, "משהו עם משרד פינתי בבנין רב קומות, שמגיע קומפלט עם סוללה של מזכירות שתפקידן יסתכם בכך שיכינו לי סיפלי קפה ויגידו "יס בוס" לכל הלצה שנונה שאני אשמיע". נושא העבודה היה נושא בעייתי אצל טום, זה לא שהוא שנא לעבוד, אלא שמקומות העבודה שנאו אותו. "זה הכל קארמה", חשב לעצמו טום. "ה-כ-ל קארמה". טום אהב להשתמש במילה קארמה למרות שהמשמעות שלה לא ממש היתה ברורה לו. מזה 9 שנים שטום חי ביפן. הוא אהב את המדינה הזו, את המאכלים שלה ואת האנשים, כך לפחות הוא ניסה לשכנע את עצמו. למעשה, לא היו לטום הרבה ברירות, הוא ידע שברגע שכף רגלו עטויית הפטרת תנחת בישראל יופעלו כנגדו 162 צווי המאסר. טום, כאזרח ישראלי לכל דבר, נהג להתפרנס מכספי קיצבת הביטוח הלאומי של קשישות אותן היה שודד, ומדמי הכיס של ילדים להם היה ממתין בכניסה לבתי הספר היסודי. מהרגע שרגלו של טום דרכה ביפן הוא חלם להיות טייס קאמיקזה, הסיפורים על מעשי הגבורה הקסימו אותו מאז ומתמיד והוא חשב שזו דרך לא רעה לצוד בחורות. זוהרו של החלום התעמעם כשהתברר לו שטייסי הקאמיקזה לא נותרים בחיים כדי להתפאר במעשי הגבורה שלהם. ולכן, כמעשה אחרון של יאוש, הוא החליט להיטפל לטייסים ישראליים, שנולדים עם יהלום שמה. בקצה.

 

[טום כרוב]

וואי וואי איזה כבוד

תאמיני לי, הומאז' כזה מושקע לא ראיתי מזה זמן רב. אולי הנאום של רפ"ק סוויסה בטקס הפרידה מרחל ,המנקה הקווקזית, שפרשה אחרי שלושים שנה של ספונג'ה בקומה של הבילוש מזכיר במקצת את ההשקעה שלך. סוויסה הצליח אז לכתוב על קרטון גדול 'תודע' ואמר לה מול כולם שהיא עשתה פינות הכי טוב במחוז. אפילו העצורים מחדר 109 השפריצו ליזול על בית השחי ומחאו כפיים בשעה שרפ"ק סוויסה העניק לרחל מגן הוקרה בצורת דלי. בקיצור, באמת התפעמתי. אני כולי פעום עד עכשיו. לא יודע מה לגבי היהלום והקצה, מבחינתי יצאת גבר... מה שכן, כדאי להיות כינים, ואני יודע שניסית לעגל פינות על מנת לא לפגוע ברגשות ולא לשחק בלב של גבר אבל בואי נשים דברים על הילד ונקרא לשולחן בשמו - אף פעם לא הצלחתי ללמוד את לוח הכפל. חשוב לי לומר את האמת כי אם מישהו שמכיר אותי ימצא את השקר הקטן הזה הוא בטח יחשוב ששאר נאום ההוקרה שלך לא מחובר למציאות. חוצמזה, ברגע שאני אסיים עם הררי הפרוספקטים של רעפים, דלתות, משקופים וגדרות אני אתפנה לתלוש לך את היהלום מהקצה ולדחוף אותו עמוק שמה ליד.

 

[Ricca]

גם אני גם אני

נכנסתי לכרטיס שלו.. כי נמאס לי להיות שונה.

 

[סדהרתא]

אולי אנחנו מיחסים חשיבות רבה מדי

לניק ולמה שכתוב בכרטיס האישי? אני בחרתי להשאיר אותו ריק כי אין הנחתום מעיד על עיסתו.

 

[פרופסור גלר]

איך גלשתם לנושאים שונים ומשונים ??

קודם כל הכינוי שלי הוא מ"חברים". (רוס גלר היה פרו' למשהו) ורציתי לשאול אם זה פורום לאנשים מגלומנים כי אני (חושב) שאני קצת מגלומני מדי (או סנוב). כך שסתם רציתי לדבר עם מישהו כי משעמם לי...

 

[בוגונביליה]

מה נהיה פה?

באו שני אלה, סדהרתא ופרופסור גלר, הראשון מתחמק מהניק של עצמו והשני מצטט את גנדי. הלו! זה לא פורום לתהיות על מגלומניה וגם לא פורום ניסוי וטעיה בסגנון אני-אבוא-עם-ניק-טעון-ונראה-מה-יקרה. לא! מחר על הבוקר שניכם מתייצבים עם מכנסיים מופשלות (כן, קצת קשה לתת פקודה כזאת למישה שקוראים לו סדהרתא, אבל אין ברירה) אצל קפת בלשכה. קפת תבקש ממכם להסתובב ולהתכופף. אחרי התיעצויות עיניניות עם מה שמחובר ליהלום של אודי תשלחו אחר כבוד לקליניקה של נחמה, שם תחוקנו באופן יסודי. אם המזל שלכם יהיה רע במיוחד, ייתכן שתתקלו בדרך בפארמנידס. הוא ילעיט אותכם במלל שיעורר מיגרנות סמויות (עצה שלי: עדיף לדלג). אחרי זה נדבר. אם בכלל עוד תרצו להיות כאן. דרך צלחה. (ותגידו תודה שיס באך בחופשה לא מוגבלת בזמן)

 

[סדהרתא]

נשמע מעניין

זה כולל חוקן?

 

[אחות נחמה]

יש לך בעיות בהבנת הנשמע?

כי כמה מקלונים נאים יוכלו לפתוח לך את האוזן. היא אמרה חוקן, ברור ונהיר היא אמרה את זה אז אל תתחכם או שלא תקבל כלום. ואני שמחה לבשר שפרופסור גלר האהבל, שלא יודע שרוס גלר הוא מרצה לארכיאולוגיה והסיבה היחידה שקוראים לו פרופסור היא שככה קוראים לכל מרצה באוניברסיטה באמריקה תיקן את שגיאת הכתיב שלו בתעודה. המשיכו כך חוסים, אתם מתגבשים כיאות.

 

[פרופסור גלר]

לאחות נחמה חסרת השכל.

קודם כל העתקתי את הציטוט מאתר אחר, ולא שמתי לב לטעות עד שציינתם אותה ולא חשתי צורך להסביר למה רוס נקרא פרופסור (ואל תתווכחי איתי על חברים כי אין לך סיכוי). כך שבהצלחה לך, מקווה שיום אחד תוכלי לקשור את השרוכים לגמרי לבד...

 

[בוגונביליה]

לא אנסה להשכין כאן שלום

בין הפרופסור לאחות, אבל נדמה לי שרוס גלר הוא פליאנתולוג, כלומר - חוקר מאובנים, דינוזאורים או משהו פריהיסטורי שכזה. תתאבנו לכם.

 

[קפת]

האמת שרוס גלר

הוא חתכת חננה מגוחכת שממש לא עושה לי את זה. אם כבר ללכת על משבצת הלוזרים אך מקסימים ונוגעים ללב, אני בעד יו גרנט. וגם המבטא הבריטי והידיעה שהוא עשה את זה באוטו עם זונה, מאוד מאוד... מה?

 

[אחות נחמה]

אה, אז אתה אפילו לא מספיק חכם

בשביל לכתוב דברים בעצמך? ומה עם זכויות יוצרים לאתר שממנו העתקת?

 

[סדהרתא]

אחות נחמה

זה ממש לא ראוי להתווכח ולרדת על מישהו שחבר בנוער שינוי.