שאלה בקשר לפירושים של מילים...
- פותח הנושא roEsan
- פורסם בתאריך
הניחוש שלי
נסיתי לנחש למה התכוונת בכל אחת מהמילים... אני מניח שהוצאת אותם מאנימה. cucu'e - בוא -> kite kure? chuchu'e - אבא -> chichi או chichioya nande - למה -> כנראה נכון. אולי naze? nii - בתוך -> ni chakra - כוח -> chikara aregato - תודה -> arigatou (שים לב שou מבוטא כo ארוך) demo - בגלל -> אולי אתה מתכוון למילה שמשמעותה "אבל" (but), אבל יש דברים שונים שיכולים לבוא שם... nane - מה -> nani mandamo - הרבה פעמים -> nandemo? nankaimo? soke - או קיי \ בסדר ->אולי sou ka - משמש כמשהו כמו: "ואללה" או "הבנתי". מילולית משהו כמו: "אז ככה זה? הבנתי" nisan - אחי -> onisan יכול להיות שחלק מהטעויות הן בגלל דיאלקטים שונים.. אני לא מכיר מספיק בשביל להגיד.
נסיתי לנחש למה התכוונת בכל אחת מהמילים... אני מניח שהוצאת אותם מאנימה. cucu'e - בוא -> kite kure? chuchu'e - אבא -> chichi או chichioya nande - למה -> כנראה נכון. אולי naze? nii - בתוך -> ni chakra - כוח -> chikara aregato - תודה -> arigatou (שים לב שou מבוטא כo ארוך) demo - בגלל -> אולי אתה מתכוון למילה שמשמעותה "אבל" (but), אבל יש דברים שונים שיכולים לבוא שם... nane - מה -> nani mandamo - הרבה פעמים -> nandemo? nankaimo? soke - או קיי \ בסדר ->אולי sou ka - משמש כמשהו כמו: "ואללה" או "הבנתי". מילולית משהו כמו: "אז ככה זה? הבנתי" nisan - אחי -> onisan יכול להיות שחלק מהטעויות הן בגלל דיאלקטים שונים.. אני לא מכיר מספיק בשביל להגיד.
GnomeBubble
New member
עוד ניחושים...
רוב הדמויות באנימה מדברות בניב טוקיו (יפנית "סטנדרטית"), חוץ מכמה יוצאי דופן, ככה שלא מדובר פה בעניין של ניבים נראה לי. chuchu'e - chichiue 父上 - דרך נימוסית (ואולי קצת מיושנת?) להגיד אבא. נראה לי שמשתמשים בזה בעיקר כדי לקרוא לאבא של הדובר או לדבר עליו, אבל יכול להיות שאני טועה. בכל אופן, המילה היותר נפוצה שדווקא היית אמור ללמוד קודם זה tousan 父さん. nande זה בהחלט אחת הדרכים לשאול למה. ni - לא בדיוק בתוך. זה כינוי שמתאר בד"כ מיקום, יעד זמן או אופן פעולה (הכול בהתאם לנשוא ולמילה שמוסיפם לה אותו - ושים לב ש-ni כמו כל המיליות היפניות בה אחרי המילה שהוא מתייחס אליה). אם אתה ממש רוצה להגיד בתוך, אז יותר מתאים לומר: X no naka ni. למשל, ג'ק נמצא בתוך הקופסה (האקו): jakku wa hako no naka ni iru niisan (שים לב ל-i הארוך) = אח. אפשר להטות את המילה בהרבה ואריציות שונות כשלכל אחת יש קונוטציה אחרת. niichan מקביל לכינוי חיבה, oniisan משמש יותר לקריאה ישירות לאחיך (ואולי גם לדבר בכבוד על אח של מישהו אחר). אני חושב שאם תקרא לאח שלך oniisan בגוף שלישי אז תשמע ילדותי. זה נכון גם לגבי otousan (ובעצם בכלל לגבי השימוש ב-tousan אצל מבוגרים, נראה לי). אבל אין לי ממש ניסיון בשיחה של ממש ביפנית, אז תיקח את מה שאני אומר בזהירות.
רוב הדמויות באנימה מדברות בניב טוקיו (יפנית "סטנדרטית"), חוץ מכמה יוצאי דופן, ככה שלא מדובר פה בעניין של ניבים נראה לי. chuchu'e - chichiue 父上 - דרך נימוסית (ואולי קצת מיושנת?) להגיד אבא. נראה לי שמשתמשים בזה בעיקר כדי לקרוא לאבא של הדובר או לדבר עליו, אבל יכול להיות שאני טועה. בכל אופן, המילה היותר נפוצה שדווקא היית אמור ללמוד קודם זה tousan 父さん. nande זה בהחלט אחת הדרכים לשאול למה. ni - לא בדיוק בתוך. זה כינוי שמתאר בד"כ מיקום, יעד זמן או אופן פעולה (הכול בהתאם לנשוא ולמילה שמוסיפם לה אותו - ושים לב ש-ni כמו כל המיליות היפניות בה אחרי המילה שהוא מתייחס אליה). אם אתה ממש רוצה להגיד בתוך, אז יותר מתאים לומר: X no naka ni. למשל, ג'ק נמצא בתוך הקופסה (האקו): jakku wa hako no naka ni iru niisan (שים לב ל-i הארוך) = אח. אפשר להטות את המילה בהרבה ואריציות שונות כשלכל אחת יש קונוטציה אחרת. niichan מקביל לכינוי חיבה, oniisan משמש יותר לקריאה ישירות לאחיך (ואולי גם לדבר בכבוד על אח של מישהו אחר). אני חושב שאם תקרא לאח שלך oniisan בגוף שלישי אז תשמע ילדותי. זה נכון גם לגבי otousan (ובעצם בכלל לגבי השימוש ב-tousan אצל מבוגרים, נראה לי). אבל אין לי ממש ניסיון בשיחה של ממש ביפנית, אז תיקח את מה שאני אומר בזהירות.
GnomeBubble
New member
jack out of the box
אם אתה בא לנתח את המבנה של המשפט, אז הוא בדרך כלל בנוי ככה (וזה יעזור לך להבין). אני מקווה שאתה זוכר משהו משיעורי לשון, כי כאן זה בהחלט עומד להועיל לך: נושא מושא נשוא (פועל) באנגלית המשפט הוא בד"כ בסדר: נושא נשוא מושא ובעברית הסדר לא משנה, אבל הסדר הכי מקובל זה כמו באנגלית עכשיו, בואו ניגש למשפט: jakku wa (ג'ק) - נושא (wa או ga בד"כ מתארות את נושא המשפט אבל לא תמיד) hako no naka ni (בתוך הקופסה) - מושא iru (נמצא) - נשוא - מקבילה ל-exists באנגלית wa, no ו-ni שנמצאות במשפט הזה אין מיליות. כמו שאמרתי, המיליות באות אחרי המילה שהן מציינות. נתחיל עם no, היא הכי פשוטה. השימוש העיקרי שלה דומה למילה של בעברית רק הפוך בכיוון. למשל ayami no neko = החתול של איאמי (ולא איאמי של החתול). זה דומה ל-'s באנגלית בכיוון ככה שאפשר לתרגם את זה ל-Ayami's cat בלי להחליף בין המילים. hako no naka זה בתרגום מילולי "האמצע/הבתוכו של הקופסה" ככה שאם אתה מוסיף לביטוי הזה ni, יוצא "בבתוכו של הקופסה" => "בתוך הקופסה". את ni כבר הסברתי, אז ניגש ל-wa. אני רק אומר שוב בקצרה שהיא בד"כ מציינת איזה מילה היא הנושא של המשפט. לפעמים המילה ש-wa מציינת היא לא הנושא הדקדוקי, אלא הנושא הרעיוני, אבל זה כבר משהו קצת יותר מסובך. הייתי מציע לך לקרוא את המאמר הזה: http://japanese.about.com/library/weekly/aa051301a.htm אני רק מזהיר אותך - אתה תישאר מבולבל גם אחרי שתקרא אותו. אני עוד היום מתבלבל מזה.
אם אתה בא לנתח את המבנה של המשפט, אז הוא בדרך כלל בנוי ככה (וזה יעזור לך להבין). אני מקווה שאתה זוכר משהו משיעורי לשון, כי כאן זה בהחלט עומד להועיל לך: נושא מושא נשוא (פועל) באנגלית המשפט הוא בד"כ בסדר: נושא נשוא מושא ובעברית הסדר לא משנה, אבל הסדר הכי מקובל זה כמו באנגלית עכשיו, בואו ניגש למשפט: jakku wa (ג'ק) - נושא (wa או ga בד"כ מתארות את נושא המשפט אבל לא תמיד) hako no naka ni (בתוך הקופסה) - מושא iru (נמצא) - נשוא - מקבילה ל-exists באנגלית wa, no ו-ni שנמצאות במשפט הזה אין מיליות. כמו שאמרתי, המיליות באות אחרי המילה שהן מציינות. נתחיל עם no, היא הכי פשוטה. השימוש העיקרי שלה דומה למילה של בעברית רק הפוך בכיוון. למשל ayami no neko = החתול של איאמי (ולא איאמי של החתול). זה דומה ל-'s באנגלית בכיוון ככה שאפשר לתרגם את זה ל-Ayami's cat בלי להחליף בין המילים. hako no naka זה בתרגום מילולי "האמצע/הבתוכו של הקופסה" ככה שאם אתה מוסיף לביטוי הזה ni, יוצא "בבתוכו של הקופסה" => "בתוך הקופסה". את ni כבר הסברתי, אז ניגש ל-wa. אני רק אומר שוב בקצרה שהיא בד"כ מציינת איזה מילה היא הנושא של המשפט. לפעמים המילה ש-wa מציינת היא לא הנושא הדקדוקי, אלא הנושא הרעיוני, אבל זה כבר משהו קצת יותר מסובך. הייתי מציע לך לקרוא את המאמר הזה: http://japanese.about.com/library/weekly/aa051301a.htm אני רק מזהיר אותך - אתה תישאר מבולבל גם אחרי שתקרא אותו. אני עוד היום מתבלבל מזה.
GnomeBubble
New member
ni
כמו שאמרתי, ni זהאת מילית שיש לה הרבה משמעויות. השימושים הכי נפוצים שלה הם: 1. יעד. ashita daigaku ni iku - מחר (ashita) אני אלך לאוניברסיטה (daigaku). 2. מיקום כשמשתמשים בפעלים של המצאות (כמו iru). בשאר הפעלים, צריך להשתמש ב-de כדי לתאר מיקום. דוגמאות: niisan wa daidokoro NI iru (אחי נמצא במטבח) kinou shimada-san no ie de tabeta (אתמול אכלתי בבית של שימדה-סאן) 3. משתמשים ב-ni גם כסיומת לתארי פועל. למשל 一緒に (issho ni) = ביחד. אם אתה רוצה ללמוד עוד על המיליות, אני מציע שתקרא את כל המאמרים על particles באתר ששלחתי לך.
כמו שאמרתי, ni זהאת מילית שיש לה הרבה משמעויות. השימושים הכי נפוצים שלה הם: 1. יעד. ashita daigaku ni iku - מחר (ashita) אני אלך לאוניברסיטה (daigaku). 2. מיקום כשמשתמשים בפעלים של המצאות (כמו iru). בשאר הפעלים, צריך להשתמש ב-de כדי לתאר מיקום. דוגמאות: niisan wa daidokoro NI iru (אחי נמצא במטבח) kinou shimada-san no ie de tabeta (אתמול אכלתי בבית של שימדה-סאן) 3. משתמשים ב-ni גם כסיומת לתארי פועל. למשל 一緒に (issho ni) = ביחד. אם אתה רוצה ללמוד עוד על המיליות, אני מציע שתקרא את כל המאמרים על particles באתר ששלחתי לך.
GnomeBubble
New member
לא רק
אפשר גם nande כמו שהוא אמר, או naze ויש גם עוד כמה דרכים להגיד למה.
אפשר גם nande כמו שהוא אמר, או naze ויש גם עוד כמה דרכים להגיד למה.
GnomeBubble
New member
../images/Emo8.gif
אם מה שחשבתי נכון, אז אני ממש שמח. וכן, אני בעיקר לומד לבד. אני תמיד אהבתי ושפות ותמיד אהבתי ללמוד דברים לבד, אבל איכשהו זה לא הסתדר ביחד. עד שיום אחד החלטתי ללמוד יפנית והתאהבתי בשפה. בהתחלה התכוונתי ללמוד רק קצת בשביל הכיף, אבל ברגע שנתפסתי לזה לא יכולתי להפסיק. עכשיו אני כבר לומד יפנית כבר כמעט שנה וחצי ואני חייב להודות שאני בהחלט מרוצה מההתקדמות. עדיין, למרות הכל אני לא מסוגל לנהל שיחה ביפנית מעבר לרמה הכי בסיסית. יקח לי שעה להרכיב משפט. עוד תחום שאני גרוע בו, זה כתביה. אני יכול לזהות בערך 1000 קאנג'י ביום טוב, אבל אני בקושי יכול לכתוב עשרה בצורה מובנת, ואולי גם זה לא. מצד שני, זה לא שהכתב שלי בעברית מובן למישהו (כולל אותי) אז אני קצת איבדתי תקווה...
אם מה שחשבתי נכון, אז אני ממש שמח. וכן, אני בעיקר לומד לבד. אני תמיד אהבתי ושפות ותמיד אהבתי ללמוד דברים לבד, אבל איכשהו זה לא הסתדר ביחד. עד שיום אחד החלטתי ללמוד יפנית והתאהבתי בשפה. בהתחלה התכוונתי ללמוד רק קצת בשביל הכיף, אבל ברגע שנתפסתי לזה לא יכולתי להפסיק. עכשיו אני כבר לומד יפנית כבר כמעט שנה וחצי ואני חייב להודות שאני בהחלט מרוצה מההתקדמות. עדיין, למרות הכל אני לא מסוגל לנהל שיחה ביפנית מעבר לרמה הכי בסיסית. יקח לי שעה להרכיב משפט. עוד תחום שאני גרוע בו, זה כתביה. אני יכול לזהות בערך 1000 קאנג'י ביום טוב, אבל אני בקושי יכול לכתוב עשרה בצורה מובנת, ואולי גם זה לא. מצד שני, זה לא שהכתב שלי בעברית מובן למישהו (כולל אותי) אז אני קצת איבדתי תקווה...
GnomeBubble
אם אפשר לשאול, איפה אתה לומד ? מורה פרטי או קורס ? שיחה ביפנית (כמו בכל שפה) זה אך ורק תירגול (ועוד תירגול ועוד תירגול) של דיבור עם native speaker בסיטואציה אמיתית, ולא במסגרת שיעור. במסגרת לימודים תיאורטיים תוכל להגיע לרמת הבנה גבוהה מאד, אבל לא לשיחה. ובעניין הכתיבה - אל דאגה. בעידן המחשבים, אנשים שיודעים לכתוב קאנג'י (כולל יפנים, כמובן) הם זן נכחד. תן ליפני ממוצע היום לכתוב בקאנג'י פתק למכולת, ותראה שיש סיכוי גדול שהוא ידע לכתוב פחות ממך.
אם אפשר לשאול, איפה אתה לומד ? מורה פרטי או קורס ? שיחה ביפנית (כמו בכל שפה) זה אך ורק תירגול (ועוד תירגול ועוד תירגול) של דיבור עם native speaker בסיטואציה אמיתית, ולא במסגרת שיעור. במסגרת לימודים תיאורטיים תוכל להגיע לרמת הבנה גבוהה מאד, אבל לא לשיחה. ובעניין הכתיבה - אל דאגה. בעידן המחשבים, אנשים שיודעים לכתוב קאנג'י (כולל יפנים, כמובן) הם זן נכחד. תן ליפני ממוצע היום לכתוב בקאנג'י פתק למכולת, ותראה שיש סיכוי גדול שהוא ידע לכתוב פחות ממך.
GnomeBubble
New member
לומד לבד
חשבתי ללכת בתור שומע חופשי לקורס, אבל בינתיים אין לי זמן (רק השתחררתי מהצבא וכבר התחלתי לעבוד). אז בינתיים אני ממשיך ללמוד לבד. ובקשר לקאנג'י, אני יודע שהיום הרבה אנשים ביפן כבר שכחו איך לכתוב קנג'י (וכמעט בכל דוגמה של כתב יד - ולא קליגרפיה - שיצא לי לראות, הקאנג'י לא קריא), אבל לפחות הם התאמנו על זה בבית הספר. הבעייה שלי, היא שחסר לי איזה רגש מסויים לקאנג'י בגלל שאני מכיר אותם רק מכיוון אחד (לפרק קאנג'י לחלקים ולזהות) ולא מהכיוון השני (להרכיב קאנג'י). אני חושב שבגלל זה אני מתבלבל הרבה בין קאנג'י שונים.
חשבתי ללכת בתור שומע חופשי לקורס, אבל בינתיים אין לי זמן (רק השתחררתי מהצבא וכבר התחלתי לעבוד). אז בינתיים אני ממשיך ללמוד לבד. ובקשר לקאנג'י, אני יודע שהיום הרבה אנשים ביפן כבר שכחו איך לכתוב קנג'י (וכמעט בכל דוגמה של כתב יד - ולא קליגרפיה - שיצא לי לראות, הקאנג'י לא קריא), אבל לפחות הם התאמנו על זה בבית הספר. הבעייה שלי, היא שחסר לי איזה רגש מסויים לקאנג'י בגלל שאני מכיר אותם רק מכיוון אחד (לפרק קאנג'י לחלקים ולזהות) ולא מהכיוון השני (להרכיב קאנג'י). אני חושב שבגלל זה אני מתבלבל הרבה בין קאנג'י שונים.
ג'ק הוא קופסא של בפנים נמצא
ובקשר ל "jakku wa hako no naka ni iru" => קודם כל לא iru אלא aru. iru משמש לאנשים ובעלי חיים, בעוד ש-aru משמש לחפצים\דוממים. wa זה כמו באנגלית is או the? => wa אכן מקביל לפועל to be באנגלית (I am, you are וכו'), אך מתנהג טיפה שונה ממנו, כך שההקבלה לא מושלמת. ומה זה ב no ו iro? כאילו מילות יחס או משו? => הפירוש המילולי של המילית no = "של", ומשמש גם כמילית סמיכות. aru (ולא iro) = "קיים" או "נמצא". אם מנסים לתרגם לעברית את משפט הדוגמא הזה, זה יוצא משהו כמו "ג'ק נמצא בפנים (בפנוכו
) של הקופסא". והבנתי שביפנית המשפטים בנויים הפוך נכון? => הבנת נכון!
הכל הפוך, ולכן כשמתרגמים מעברית או מאנגלית, צריך כמעט תמיד להתחיל מהסוף. ביפנית הפועל (הנשוא) מופיע כמעט תמיד בסוף המשפט. אז איך זה נשמע כאילו - ג'ק הקופסא נמצא בתוך? => בתרגום מילולי מאולץ לעברית זה יצא: ג'ק הוא קופסא של בפנים נמצא.
ובקשר ל "jakku wa hako no naka ni iru" => קודם כל לא iru אלא aru. iru משמש לאנשים ובעלי חיים, בעוד ש-aru משמש לחפצים\דוממים. wa זה כמו באנגלית is או the? => wa אכן מקביל לפועל to be באנגלית (I am, you are וכו'), אך מתנהג טיפה שונה ממנו, כך שההקבלה לא מושלמת. ומה זה ב no ו iro? כאילו מילות יחס או משו? => הפירוש המילולי של המילית no = "של", ומשמש גם כמילית סמיכות. aru (ולא iro) = "קיים" או "נמצא". אם מנסים לתרגם לעברית את משפט הדוגמא הזה, זה יוצא משהו כמו "ג'ק נמצא בפנים (בפנוכו
itadakimasu
New member
ジャック は 
היי שרית, תראי... קשה לי להגיד לך שאת טועה כי את לא. לפי מה שכתבת אמרת ש-いる משמש לאנשים ובעלי חיים ו-ある משמש לחפצים דוממים ובזה את צודקת בהחלט! אבל אם תקראי טוב את המשפט תראי שהמילה いる מתייחסת ל- ジャック שעד כמה שידוע לי הוא איש או מקסימום בעל חיים אבל בכל מקרה לא חפץ דומם.
היי שרית, תראי... קשה לי להגיד לך שאת טועה כי את לא. לפי מה שכתבת אמרת ש-いる משמש לאנשים ובעלי חיים ו-ある משמש לחפצים דוממים ובזה את צודקת בהחלט! אבל אם תקראי טוב את המשפט תראי שהמילה いる מתייחסת ל- ジャック שעד כמה שידוע לי הוא איש או מקסימום בעל חיים אבל בכל מקרה לא חפץ דומם.
GnomeBubble
New member
טעות שלי...
בהחלט התכוונתי לג'ק הבובה, אבל אוטומטית ברגע שרשמתי ג'ק התחלתי לחשוב עליו בתור בן-אדם וכתבתי בטעות iru. אבל כן, בהחלט צריך להיות כאן aru. אלא אם מדברים על ג'ק שסבא ג'פטו הפריח בו חיים...
בהחלט התכוונתי לג'ק הבובה, אבל אוטומטית ברגע שרשמתי ג'ק התחלתי לחשוב עליו בתור בן-אדם וכתבתי בטעות iru. אבל כן, בהחלט צריך להיות כאן aru. אלא אם מדברים על ג'ק שסבא ג'פטו הפריח בו חיים...
GnomeBubble
New member
טעות שלי...
בהחלט התכוונתי לג'ק הבובה, אבל אוטומטית ברגע שרשמתי ג'ק התחלתי לחשוב עליו בתור בן-אדם וכתבתי בטעות iru. אבל כן, בהחלט צריך להיות כאן aru. אלא אם מדברים על ג'ק שסבא ג'פטו הפריח בו חיים...
בהחלט התכוונתי לג'ק הבובה, אבל אוטומטית ברגע שרשמתי ג'ק התחלתי לחשוב עליו בתור בן-אדם וכתבתי בטעות iru. אבל כן, בהחלט צריך להיות כאן aru. אלא אם מדברים על ג'ק שסבא ג'פטו הפריח בו חיים...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.