שאלה בתחביר...!

שאלה בתחביר...!

כיצד מנתחים את המשפט הבא תחבירית: כדאי ללמוד! אודה מראש לכל העוזרים
 
ועוד משהו שעכשיו נזכרתי בו..

איך מנתחים: בזכות X, יזכו רבים מהחולים לטיפול במיטב הטכנולוגיה. ברור לי ש"רבים מהחולים" הם מבצעי הפעולה, אבל מה מתוך הצירוף הוא הנושא?..או שזה בכלל נושא סתמי?...אין לי מושג תעזרו לי :)
 

or99

New member
"רבים מהחולים" הם הנושא.

בזכות X הוא תיאור מסוים. איך מגדירים אותו אני לא יודע.
 
2 המילים יחד הן נושא?

הרבים זה לא לוואי? זה מה שחשבתי אמנם "מהחולים" לא יכול להיות נושא לבד כי לנושא לא תצטרף מילת יחס....האם אני צודקת? מה ההסבר?
 

or99

New member
אז אולי רבים זה הנושא...

ומהחולים זה לוואי? טוב, כפי שאת רואה אני לא ממש מבין בנושא... עוד מעט יבואו אחרים ויענו לך.
 
בזכות X יזכו רבים מהחולים לטיפול ..

בזכות X יזכו רבים מהחולים לטיפול במיטב הטכנולוגיה. ראשית, אין לסמן פסיק אחרי בזכות X כיוון שזה תיאור. בזכות X=תיאור סיבה (בגלל מי?) יזכו= נשוא רבים מהחולים= נושא+לוואי או לפי דרך כתיבה נוספת: רבים=נושא (זה גרעין הנשוא, עיקרו) מהחולים= לוואי (איזה רבים?) לטיפול במיטב הטכנולוגיה= לטיפול=מושא (למה יזכו?) במיטב=לוואי (איזה טיפול?) הטכנולוגיה= לוואי (איזה מיטב?)
 

אִיתַי

New member
הערה קטנה ../images/Emo26.gif

שלום לך, המורה ללצון (
), ובורכה הבאה לפורום
אני בהחלט מסכים עם הניתוח התחבירי שפירטת כאן בהרחבה, אך יש לי הסתייגות קטנה בנוגע לצירוף: "רבים מהחולים". לדעתי, "גרעין" הנושא כאן הוא דווקא החולים, ולא רבים. עליהם מדובר במשפט והם הנושא האמיתי והרעיוני. דווקא המילה רבים באה לתאר כאן את מספר החולים, וניתן להחליף אותה במספר: "שלושה מהחולים". ידוע, הרי, שמספרים המצטרפים לצירוף שמני מקבלים מעמד של לוואי. לגופו של עניין, מדובר בקושי תחבירי מסוים, והייתי מעדיף לרשום מעל "רבים מהחולים" - ביחד - נושא + לוואי (אני מניח שהתלמידים לא יידרשו לאחת משתי מילים אלה בניתוח ספציפי).
 
יאאא

אתה בטוח?! כי ככה גם אני אמרתי בכיתה, אבל המורה אמרה שזה נושא סתמי+נשוא מורחב! אני אשמח לתקן אותה
 

or99

New member
אז אולי היא צודקת...

אבל אם אני זוכר נכון, כמו שכתבתי - כך למדו אצלנו.
 
הערה אישית

אם את חושבת "לתקן אותה"- גשי אליה בפרטיות אחרי השיעור, ואמרי לה שמצאת כך וכך.. יש אפשרות שהמורה טועה, אבל חשוב לא לבייש אותה דווקא משום שהיא מורה, מה גם שהייתי משתדלת לא לבייש חברים שלי.. אבל בכ"ז.. מורה.. דרך אגב, את ההסבר שהבאתי מצאתי בספר ללימוד תחביר בתיכון.
 

אִיתַי

New member
בדקתי את הנושא ../images/Emo26.gif

אכן, כפי שנכתב כאן, מקובל לנתח את הצירוף "כדאי ללמוד" לפי הדגם של "אסור לעשן" - כלומר: כדאי- נשוא, ללמוד- נושא. אולם לפי בדיקה בספר הלימוד: "ללמוד ולדעת - תחביר ושחבור" של נגה גנאל ויפעת שרעבי אבירם (מהמחברות הידועות של ספרי לימוד לבגרות בלשון) במשפט: "צריך להכין את שיעורי הבית" - הצירוף "צריך להכין" מנותח כנושא סתמי + נשוא מורחב, כפי שאמרה מורתך (מהסיבה שמישהו צריך להכין את השיעורים...). ניתוח תחבירי זה הפתיע גם אותי, כאשר קראתי אותו בפעם הראשונה, והוא מנוגד לניתוח המקובל לפי הדגם של "אסור לעשן", כאמור. אשמח אם מישהו נוסף יוכל להבהיר את הסוגיה ולומר את דעתו בנוגע לניתוח התחבירי הנכון (אני מעדיף: נשוא + נושא). כמו כן, בהקשר לדגם של "אסור לעשן", אמליץ לך לקרוא את ההודעה הבאה (ובפרט את סעיף מס' 1).
 

rhbe

New member
יש הבדל דק בין "אסור" לבין "צריך"

ולכן יש הבדל גם בניתוח התחבירי, כלומר, לדעתי הספר צודק. המשפט "אסור לעשן" הוא משפט שעומד בזכות עצמו ואין בו מישהו נסתר שמבצע את הפעולה. אפשר לראות את זה למשל אם הופכים את סדר המילים ומחליפים את המילה "לעשן" ב"העישון": "העישון אסור" הוא משפט תקין לחלוטין. לעומת זאת המשפט "צריך להכין שיעורים" אינו מאותו סוג. במשפט הזה מרומז שיש מישהו שצריך להכין את השיעורים. אם נעשה את שינוי הסדר גם כאן, ונשנה את המין לנקבה, נקבל "הכנת השיעורים צריכה" - ואז ברור שמשהו לא תקין. ההבדל הוא בכך ש"אסור" הוא תואר כמו "ירוק" במשפט "השולחן ירוק", ולכן הוא יכול לשמש כנשוא במשפט. לעומת זאת, "צריך" הוא צורה פעלית (אני לא בטוח איך קוראים לה) ואי אפשר להגיד "העישון צריך". בשפות זרות זה יותר בולט. למשל באנגלית, המשפט הראשון מתורגם "smoking is prohibited" בעוד שהשני מתורגם "it is required to..." כלומר יש נושא סתמי שהוא it.
 

Yuvalenko

New member
לדעתי אין כל הבדל בין אסור לצריך!

אינני מבין את הטענה של אותו ספר כי "צריך להכין שיעורי בית" מנותח דווקא בנושא סתמי + נשוא מורחב, ולא כמילה מודאלית בתור נשוא, ושם פועל כנושא. אסור לעשן = העישון אסור. צריך ללמוד = הלמידה מוצרכת. (ולא "צריכה"). חוסר האחידות הזה בנוגע ללימוד הנושא, כשפעם מנתחים משפט שכזה כנשוא+נושא, ופעם כנושא סתמי + נשוא מורחב, מבלבל את התלמידים לחלוטין. בסופו של דבר זה נראה שהציון שהתלמיד יקבל לשאלה שכזו מתבסס על הדעה האישית של המורה! לדעתי עובד האקדמיה צריך לתת גושפנקה סופית לדבריי.. או להפריך אותם מכל וכל, מאידך.
 
../images/Emo45.gif

מדובר בדגם של "אסור לעשן": דגם של מילה מודאלית (מילה שמבטאת רצון/רשות/יכולת, לדוג': צריך, יכול, רשאי, כדאי) + שם פועל. אם יש נושא מפורש במשפט (כמו רוני), אז מילה מודאלית+שם פועל= נשוא מורחב. דוג': יוסי צריך להגיע הביתה מהר. יוסי=נושא צריך להגיע= נשוא מורחב אם אין נושא מפורש, ננתח כך: מילה מודאלית=נשוא שפ פועל=נושא דוג': צריך להגיע הביתה. צריך=נשוא להגיע=נושא ובסחל"ב הביאו בדיוק את הדוג' המדוברת: "כדאי ללמוד"
 
../images/Emo45.gif

מדובר בדגם של "אסור לעשן": דגם של מילה מודאלית (מילה שמבטאת רצון/רשות/יכולת, לדוג': צריך, יכול, רשאי, כדאי) + שם פועל. אם יש נושא מפורש במשפט (כמו רוני), אז מילה מודאלית+שם פועל= נשוא מורחב. דוג': יוסי צריך להגיע הביתה מהר. יוסי=נושא צריך להגיע= נשוא מורחב אם אין נושא מפורש, ננתח כך: מילה מודאלית=נשוא שפ פועל=נושא דוג': צריך להגיע הביתה. צריך=נשוא להגיע=נושא ובסחל"ב הביאו בדיוק את הדוג' המדוברת: "כדאי ללמוד"
 

l i t o m

New member
איך מנתחים....

הוחלט לקיים את האירוע. האם זהו נושא סתמי+נשוא מורחב [ואם כן אשמח לקבל הסבר על כך] או שמא זה לקיים=נושא, הוחלט=נשוא? ותודה רבה לכל המגיבים, עזרתם לי מאוד
 

אִיתַי

New member
תשובה...

הניתוח הנכון למשפט "הוחלט לקיים את האירוע" הוא: הוחלט - נשוא, לקיים - נושא, את האירוע - מושא. נראה לי, שהבלבול אצלך חל מהקרבה למשפט: "הוחלט על קיום האירוע", אשר ניתוחו: הוחלט - נשוא + נושא סתמי, על קיום - מושא, האירוע - לוואי. (מדובר בדגם אופייני של משפט סתמי).
 
למעלה