יש להפריד
סביל שלאחריו מילת יחס(סביל סתמי או משפט סתמי), הוא נושא סתמי, אין לדעת מי מבצע את הפעולה. המילה:"לקיים" היא המקור הנטוי בבניין פיעל, למקורות הנטויים מתיחסים כאילו היו מילה חדשה ולא כמילה המורכבת מ: "ל" ו"צורת הציווי נוכח". זאת הסיבה שלדוג' במקור הנטוי בבנין הראשון כאשר תופענה אותיות בגד כפת לאחרי השווא המרחף הן כן תקבלנה דגש קל בעוד אין הן היו אמורות לקבל אם היינו מתייחסים למילה כתוצאת חיבור של מילית היחס וצורת הציווי הנוכח. לדוג': שרפי, ולא שרפּי(דוגמא לכך שלא יופיע דגש קל אחרי שווא מרחף). כאשר יש משפט פועלי פשוט ומאתרים את הפועל יש לשאול תחילה: "מי, או מה עשו את הפעולה". במשפט "הוחלט לקיים" נשאל: "מי הוחלט" ובהעדר תשובה נשאל: "מה הוחלט" והתשובה המתבקשת היא: "לקיים" והיא הנושא. זוהי דעתי אך איני בקיא בתחום כך שייתכן וטעיתי.
