וזה מחייב את השאלה: למה?
למה אתה צריך בגרות? כי השלמת בגרויות היא משהו שעושים רק בשביל להגיע לאיפהשהו. ואם האיפהשהו הזה לא ברור לך, אין לך שום סיבה להניח שהבגרות תקדם אותך לשם. יש שתי סיבות עיקריות ללימודים: פרקטית או בשביל הכיף. אם הסיבה היא בשביל הכיף, אז יש לימודים הרבה יותר מעניינים מאשר סתם השלמת בגרויות. תלך ללמוד מה שאתה רוצה ומה שמעניין אותך. למה להשלים בגרות בפיזיקה אם אתה בכלל מתעניין בכלכלה ויחסים בינ"ל? קח לך קורסים אקדמאים ביחסים בינ"ל וזהו. אם הסיבה היא פרקטית אז גם כן אתה צריך ללמוד מה שמעניין אותך, אבל כאן אתה צריך קודם כל לתכנן את הדרך. זה אומר להחליט מה אתה רוצה ללמוד. אולי לא צריך בשביל זה בגרות? ואולי לא את הבגרויות שאתה עושה? כי אם אתה רוצה להיות עורך דין, אז אין לך מה להשקיע בחמש נקודות מתמטיקה למשל. תנ"ך מורחב יהיה יותר יעיל. אם אתה רוצה להיות רופא, אולי כדאי להשקיע בביולוגיה. ואולי בכלל אתה רוצה לעסוק במשהו שהלימודים הנכונים אליו הם לא לימודים אקדמאים? יש המון מקצועות כאלו, והם לא פחות מכובדים ולא פחות מפרנסים ולא פחות מעניינים מהמקצועות האקדמאים. וגם מקצועות שלכאורה דורשים השכלה אקדמאית לא תמיד באמת דורשים את זה. את חלקם ניתן לעשות גם ללא השכלה אקדמאית או עם השכלה של קורסים מכוונים והרבה נסיון (ואת זה אומר לך מי שמתפרנס לא רע ממחשבים אחרי שלוש שנים בפקולטה למדעי הרוח). אז אם יש לך איזה כיוון כללי, והוא באמת דורש בגרות (או השכלה יותר גבוהה שלא ניתן להשיג בלי תעודת בגרות) אז לך תעשה את המכינה. אבל אם אתה רוצה משהו אחר, או שאתה עדיין לא יודע, זה גם בסדר. אתה עוד צעיר. קח לך את הזמן, צא לסיבוב בעולם ותתחיל ללמוד בעוד שנתיים כשתדע מה אתה רוצה מעצמך (וגם אז אתה יכול לצפות לכמה הפתעות ושינויי קריירה במהלך החיים). אני אגיד לך גם משהו יותר מזה: גם אם אתה רוצה ללמוד משהו שהוא לכאורה הכי דורש השכלה אקדמית בעולם, תחשוב עוד פעם אם הוא באמת כזה ואם אתה באמת רוצה אותו ככה דרך האקדמיה. אם רפואה, אז אולי כדאי ללכת על רפואה משלימה שלא נלמדת באוניברסיטה והיא תתפוס יותר ויותר עם הזמן (ואין לי מושג אם מוסד מכובד כמו רידמן דורש בגרות או לא. מי שרוצה שיברר). אם אתה רוצה להתעסק אם מחשבים, ואתה רציני ועם ראש פתוח, דבר איתי. נראה מה אפשר לסדר. אני מעריך שתיכף מישהו ינסה להעלות כאן נימוקים פופולרים אך לא קבילים, אז בוא נענה עליהם כבר עכשיו: "צריך ללמוד משהו פרקטי": לא נכון. קודם כל כי אם לא תאהב את מה שאתה עושה אז לא תהיה בו טוב, ולא תוכל להתפרנס. בחרת מקצוע שלא מתאים לך - בחרת מקצוע לא פרקטי. "צריך להסתדר בחיים": נכון, אבל לא חייבים לעשות את זה בגיל 22. כשאתה לא יודע איך אתה רוצה להסתדר, אתה תסתדר במורה לא טובה, ואז תאלץ לבלגן מחדש יותר מאוחר, או להשאר תקוע עד הסוף עם חיים מסודרים אבל לא טובים. "כל דבר מחייב בגרות": לא נכון. אם אתה רוצה להיות סופר, תתחיל לכתוב. אם אתה רוצה להיות שחקן, לך ללמוד משחק. אם אתה רוצה להיות איש עסקים תתחיל לעשות עסקים. אתה לא צריך בשביל זה קורס של שנה אקדמאית שכל מה שלומדים בו זה שההכנסות צריכות להיות יותר גבוהות מההוצאות (נשבע לך שזה מה שלומדים בפקולטות למנהל עסקים. ברמה הזאת ובהיקף הזמנים הזה). יש עוד כמה קלישאות, אבל אני עייף עכשיו, אז אני אמשיך איתן בפעם אחרת. אני רק רוצה להבהיר שאין הכוונה לשלול לימודים פֶּר-סֶה. לימודים פר-סה הם דבר מצויין, ומומלץ בחום. אבל כמו שאמרתי בהתחלה, לימודים פר-סה לא עושים במסגרת של מכינה לבגרות.
