שאלה הפוכה לאידישיסט

[בנשק]

שאלה הפוכה לאידישיסט

שלום לך אידישסט שאלתי הפעם הפוכה מהמקובל. יש שיר חסידי באידיש שאינני מצליח לתרגמו לעברית ואולי גם בזה כוחך יפה: עסן עסט-זיך, טרינקען טרניקט-זיך, און אז עס קומט צום דאווענען דאווענציכניט. עסן עסט-זיך, שלאפן שלאפט-זיך, און אז עסט קומט צום לערנען לערנצעכניט. אנא תרגם לי לעברית. אני מבין כמובן היטב את משמעות השיר אך לא מצאתי מקבילה בעברית ל"דאווענצכניט" עסט-זיך וכיו"ב. תודה בנש"ק

 

[בן אהרון]

יידישיסט= לא אידישיסט בנש"ק

אני היחידי בפורום שכותב אידיש בא´ לטעמי, דער פאלק, זענען יידן, און די שפראך איז אידיש. ולבקשתך, עסן עסט-זיך, (תיאבון יש בלי עין הרע) טרינקען טרינקט-זיך, (משקאות ניגרים כהלכה) און אז עס קומט צום דאווענען דאווענציכניט. -דאוונט זיך ניט- (אך כשזה מגיע לתפילה היא יוצאת ללא כוונה) שלאפן שלאפט-זיך (לישון, ישן שנת ישרים) און אז עסט קומט צום לערנען לערנצעכניט. -לערנט זיך ניט- (אך כשזה מגיע ללמידה, הראש נאטם להבנה) נשמע גם את גירסת אדמורנו.

 

[מאמעניו]

נפלא בעיניי בו אהרון

אונד בכול זאת אוויף יידיש קלינגט דאס בעסער וואס פאר הנעה מאין הארץ קוועלט.

 

[מענדעלע]

התרגום אינו קולע לכוונת הניגון

"עס דאוונט זיך ניט" פירושו לא שהתפילה היא ללא כוונה, אלא שהיא איננה טבעית וזורמת כמו האכילה והשתייה. וכך גם באשר ל"עס לערנט זיך ניט".

 

[בנשק]

מחפש מילה לא כוונה

תודה לכל המגיבים, אבל אני לא שאלתי מה משמעות השיר, אלא אני מחפש מילה אחת,תחליפית, מוצלחת, בעברית, למילה כמו "דאוונטזיך" או עסטזיכניט וכיו"ב. תודה

 

[zimes]

אין

הבנין המתאים בעברית הוא בנין "התפעל": בנין זה מתאים לפעולות שקורות מעצמן: מסתדר, מתגלגל, מתבשל (השלב בו הסיר על האש ומחכים, להבדיל ממבושל ע"י השף). אבל בנין זה לא בשימוש לגבי הפעלים המופיעים בשיר: למשל אמור היה להיות - לאכול - מתאכל, אבל מילה זו לא קיימת בעברית. ואכן - כמו שאמרת - ביידיש זה נשמע יותר טוב. ככה זה.

 

[ווירקליך]

נכון

דערפאר ווייל עברית רעדט מען און יידיש רעדט זיך!!!!

 

[בן אהרון]

אידיש קולחת

קשה לתרגם : ´יידיש רעדט זיך´ ל-אידיש מתדברת. אגב, גם "לשון הקודש" שיהודי מזרח אירופה מתפללים בה, והיא עברית, נשמעת בפיהם קולחת, כמו אידיש. אולי מי, מכוחותינו באוניברסיטעטן, יוכל להביא את הכללים של השפה הזו. "לשון הקודש."

 

[רפי עידן]

תרגום צ"ל לפי כללי הדקדוק

לעניות דעתי הפעל הראשון בכל חרוז הוא "פעיל" והשני "סביל". לכך לא תמיד יש תרגום בעברית בגלל אופי הפעלים. התוספת ,--זיך היא ההופכת לסביל כמו נאכל (נאכל מעצמו) ובהשאלה תיאבון יש...וכ"ו.האם זה נראה לכם?

 

[yaely2]

רוצה להגיב ../images/Emo68.gif

שלום לכם, יש ביטוי ביידיש "ער עסט זיך אויפ" הכוונה היא שהוא אוכל את עצמו לכן פה בשיר הכוונה לדעתי עסן עסט זיך = אוכל נאכל מעצמו (ללא מאמץ) טרינקען טרינקט-זיך = שתיה נבלעת מעצמה (ללא מאמץ) אך כשמגיעים לתפילה היא אינה באה מעצמה, (אינה באה בקלות) האוכל נאכל מעצמו, השינה מתרחשת ללא מאמץ אך כשבאים ללימודים זה לא זורם מעצמו (ללא מאמץ) זה אומנם לא כל כך יפה כמו של בן אהרון, אך אני חושבת שזה קרוב יותר לכוונה יעלי

 

[בן אהרון]

מקובל עלי יעלי.

כבר אמרתי זאת בעבר. לפעמים, לצורך התרגום, יש להרחיב, מעט, את היריעה. כדי לקלוע לרוח הדברים. יתכנו פירושים שונים, הכל לפי ראות המתרגם. וישנם דברים העוברים משפה אחת לשניה, אך מאבדים מרוח המקור. הבאתי בזמנו, את השיר "רייזעלע" של יעקב אורלנד, שכלל לא ניסה להתמודד עם המקור. כפי שעשו זאת ידידינו ווירקליך ו-1haam זה מה יש.

 

[ייִדישיסט]

המקרה שלפנינו דוגמא קלסית לכך

אתה צודק, בן אהרון, שלא ניתן לתרגם מילה במילה ולשמור את הרוח שמאחורי המילים. יש עוד משהו בשיר שראוי לשים עליו לב: השורה השלישית בשיר הולך כך: וואָס זאָל מען טאָן אַז עס דאַוונט זיך נישט המשורר מדבר בלשון רבים כללי - "מה אפשר לעשות שהתפילה לא מתתפללת" ולא "מה אני יכול לעשות ש...". הוא מדבר על מצב אמורפי שבו התפילה לא זורמת, נאמרת ללא חשק, ולא עליו עצמו בגוף ראשון. פרט זה מאיר באור נוסף את המשמעות המופשטת של ה"עס דאַוונט זיך נישט". נראה לי שזה שיר של "מוסרניקעס" מיוסרים או משהו דומה.

 

[בנשק]

אבחנת הידישיסט וצדקת יעלי

האבחנה המעניינת של יידישיסט שהמשורר מדבר בלשון רבים, מחזקת ומאוששת את דברי יעלי שהכוונה לכל תפילה ולימוד בתור שכאלו. כי עד היום הבנתי - אולי בטעות - שמשמעות השיר היא התמרמרות פרטית של מי ששר על מצבו הפרטי הרוחני הירוד: כאילו לאכול ולישון בא לי אך להתפלל וללמוד לא בא לי, אך, כאמור, אבחנת היידישיסט מאוששת ומחזקת את פירושה של יעלי. ועדיין אני מייחל שמישהו ימציא לי בעברית מילה הכי קרובה בצלצולה ל"דאוונטך זיך" וכיו"ב.

 

[דער משומד]

סליחה בנשק, שמתי לב שהשיר שלך שונה

אני ציטטתי מתוך זכרוני. לאחר הסתכלות נוספת בהודעה שלך ראיתי שהגירסה שלך שונה במקצת, אך באופן עקרוני דברי מכוונים גם לגירסה שלך של השיר.

 

[ייִדישיסט]

הזהות השניה שלי הבליחה לרגע ../images/Emo13.gif

[אתם חייבים להאמין שלי ששם זה חסום!!! מיוזמתי בפורום הזה. זה מה שנקרא "נפלאות הבורא"]

 

[בנשק]

לידישיסט שבטעות לא השמיד את המשומד.

לאחר בדיקה נוספת ואימוץ הזכרון - הגירסה שלך לשיר היא הנכונה ואני טעיתי.

 

[פנוי מחדש פלוס 3]

שאלה חשובה

שמעתי שיש כאגע בים המלח כינוס של דוברי יידיש האם יש לך איזשהו מידע בנידון אודה מאד תגובתך מייק

 

[ייִדישיסט]

צדיק, איך ווייס נישט

לא מזמן דובר כאן על זה אבל אני עייף מדי לחפש עכשיו לינקים, החברים כאן יחפשו אני מקווה. ואם אתה הולך לאיזשהו מקום בים המלח אתה כמובן מוזמן אויף אַ גלעזל טיי מיט צוקער אצלי בבית. כזכור, אני גר על אם הדרך ממש

 

[מענדעלע]

זה דווקא ניגון חב"די מובהק

אם אתה מכיר את הניגון, תבחין בכך שהמנגינה אינה מבטאת עצבות/יאוש של מוסר´ניקעס, אלא מרירות חב"דית המעוררת לפעולה (מי שמכיר את חב"ד מבפנים, לא רק מה שרואים מבחוץ, יודע על מה אני מדבר).

 

[בן אהרון]

תרשה לי, מענדעלע

אינני מכיר את הניגון. בוודאי לא את רוח חב"ד. אבל , למיטב הבנתי, האיש מספר על כך, שהתפקודים הגשמיים שלו פועלים כשורה. עסן, טרינקען, שלאפן. אך העניינים שברוח יגעים אצלו. תפילה, לא תפילה, לימוד לא לימוד. על פניו אני חש , כי מדובר באדם שנתערערה בו אמונתו. ייתכן והוא זקוק ל"חיזוק" או שבכוונתו לצאת בשאלה. היכן רוח חב"ד כאן?