שאלה - הצדדים החיוביים של הדיכאון

Lady Stark

New member
שאלה - הצדדים החיוביים של הדיכאון


אין צורך למנות את הצדדים השליליים. אבל לפעמים יש גם צדדים חיוביים לדיכאון.

דוגמאות:
- האם הוא גרם לכם לשנות משהו בחיים שלא הייתם משנים אילולא הוא היה?
- אולי אתם מרגישים שהאינטליגנציה הרגשית שלכם גדלה מאז שאת מדוכאים ויותר קל לכם להבין אנשים.
- אולי הוא הוציא מכם יצירתיות.

מעניין אותי לשמוע מה יש לכם לומר בנדון.
 
בעניין האינטיליגנציה הרגשית...

לא חשבתי על זה אבל אולי יש בזה משהו. מצד שני, יכול להיות שתמיד הייתה לי אינטיליגנציה רגשית גבוה, הדיכאון לא היה תמיד וגם עכשיו הוא (יחסית) ברמה נמוכה.
 

RAM 57

New member
כן יש לי מה להגיד

מדוע את לא מתמודדת עם דברים שלא תואמים את השקפת עולמך. האם יש קשר בין האי רצון לעמוד על שלך ולהתמודד מול הדברים שלא תמיד הם מי שאת לבין ההתפנקות מהחיים והדיכאון. כל ההסברים על דיון בלעזור לאנשים מדוכאים זה מפלט רדוד. אני יכול לעזור לאנשים לא פחות ממך. את מלטפת ומחבקת ואני מאתגר אותם בזה שיקחו אחריות ושהחיים לא תמיד קלים והם לא כל כך חלשים כמו שאת מנסה לומר להם.
 

Lady Stark

New member
אז ככה...

אני לא שוללת את היכולת שלך לעזור לאנשים, אבל רוח הפורום היא לא זו.

כתוב בתקנון הפורום שהוא פורום תמיכה, ושהנהלתו מבקשת לכבד את זה עד הסוף.
מכיוון שאתה לא יודע מספיק פרטים על מי שעומד מולך, אלא רק את הניק שלו וכמה פרטים בודדים שהוא בחר לחשוף, והואיל ואתה לא מטפל מסוג כלשהו, אני מבקשת לכבד את הכללים המנחים הבאים:
- אנחנו לא מאבחנים, אנחנו לא נותנים טיפול, אנחנו לא "קולטים" חברי פורום ומחליטים איך לטפל בהם.

לא הייתי מוחקת את תגובך אם זו לא הייתה פעם שנייה בה החלטת שאתה יודע איך לעזור לבן אדם בצורה ידענית וחד משמעית, ללא פתח לדיון.

שים לב שכתיבה בפורום מלאה בהסתייגויות. אנחנו לא מכירים אחד את השני מקרוב, וגם אם יום אחד כן, זה עדיין לא המצב. זה פורום חדש. אנחנו לא יכולים להתיימר לתקן חיים של אנשים, אבל אנחנו יכולים לתת מידע שיכול לעזור ובעיקר להיות ביחד איתם ולתת תחושה טובה יותר, לתת עצות של בני אדם ולא של מטפלים או מומחים.
בנוסף, שיטה של "אהבה קשוחה" היא לא השיטה שלנו, כי גם אם בנאדם מסוים זקוק לגישה הזאת, אתה באמת צריך להכיר אותו ממש היטב כדי לדעת זאת.
אתה מוזמן להמשיך לכתוב פה בשמחה, אבל בבקשה תבין שזוהי רוח הפורום.

תודה רבה.
 

kasharel85

New member
מאז שאני בדיכאון

אני לא משקיעה במראה החיצוני שלי חוץ מזה שאני צובעת שיער כי אני רגילה מגיל 12
למדתי לאהוב את עצמי כמו שאני היתה לי אובססיה להקלח להתאפר להתלבש כאילו אני יוצאת למסיבה וכולה הלכתי למקולת
הייתי מחשבת שעתיים מראש כל יציאה עד שפשוט הפסקתי לצאת מהבית 3 שנים
ואז עברתי עיר והתחלתי לקבל טיפול פסיכולוגי והיא שכנעה אותי לקבל טיפול פסיכיאטרי והתחיל התהליך של לחפש לי כדור
הרגשתי שאני במעבדה ושאני עכבר שמנסים עליו כל מיני כדורים
רק אחרי 3 וחצי שנים ו3 פסיכיאטרים שונים הגעתי לכדור המתאים ועדין מדי פעם אני מרגישה רע אבל אני שמחה
כי אלו רגשות שמזכירים לי שאני בנאדם ולא רובוט
מה שהשתנה זה העוצמות אני נעלבת כשצועקים עלי אבל אין לי דחף למות ולהתייאש כמו פעם
אני חזקה ומי שיפגע בי אני ילחם בו עד טיפת הדם האחרונה לא משנה באיזה תואר הוא מתאדר ולא משנה כמה הוא מבוגר או כמה הוא מסכן אני קדושה ולאף אחד לא מותר להתעלל בי יותר
מבכינת יצירתיות הציורים שאני מציירת יפים יותר פחות מועתקים ויותר מחושבים ומתוחקמים
לאחרונה גם התחלתי לכתוב שירים חלקם שמחים חלקם עצובים
אני תמיד הבנתי אנשים אחרים אבל דנתי אותם לכף זכות והיתי מאשימה את עצמי גם כשהיו פוגעים בי
היום אני מחזירה אש באש הולכת עד הסוף במלחמות שלי כי אין לי מה להפסיד לא ממש איכפט לי ממה שיש לי
אצלנו הדיכאון ומחלות נפש עבר בגנים דודה של אמא אח של אמא סבתא שלי אמא אחי 2 אחיות שלי כולם מטופלים וחלקם עד היום במוסד סגור ולחלקם היה סוף עצוב ואני לא רוצה להגיע למצב שלהם
דכאון זה כמו לקחת נרקיס ולשתול אותו במדבר ולגלות אחרי כמה ימים שהוא פשוט נבל אנשים עם דכאון בסביבה לא טומחת ככה יראו חייהם אני נעזרתי המון באנשי צוות ועברתי לעבודה במפעל מוגן הרחקתי את עצמי מכל מה שעשה לי רע בעבר כולל אמא שלי ואחיותי וכשהרגשתי יותר טוב התקרבתי אליהן לאט לאט והיום אנחנו מסתדרות מצויין
 

RAM 57

New member
ושידעו אנשי הפורום שאת מוחקת הודעות שיכולות

לעזור להם
 

נועָה

New member
אני ראיתי את ההודעות שלך רם

שבה אתה כותב שפסיכולוגים זה שטויות וחבל על הכסף, ולכתוב הודעות כוללנית כאלה זו בורות, והן לא יכולות לעזור לאף אחד.
דיכאון זו מחלה, החשמל של המוח משתבש ויש הפרעה בתפקוד המוח. ולא לטפל במחלה (בעזרת שיחות, תרופות, תמיכה מתאימה וטיפול נכון) כמו שאתה מטיף לו, לא יכול לעזור לאף אחד.
דיכאון הוא המצב הנפשי הכואב ביותר בחיים.
לאנשים בדיכאון תחושת השלווה הפנימית והשמחה להיות בעולם היא לא דבר טבעי.

ברור שאתה לא יכול לעזור, אתה רק מזלזל, אין לך ידע ואין לך כלים. אז תרד מהעץ הגבוה שאתה מטפס עליו, בבקשה תקשיב לליידי סטארק ולפחות אל תפריע. היא כתבה לך כל-כך בנעימות וברגישות.
תודה רבה לך.
 
גם אני כתבתי משהו כזה

אבל דווקא קיבלתי יחס חם ואוהד מאוד ממנהלת הפורום והיא לא מחקה אותי.
 

נועָה

New member
לא ברור לי למה אתה פונה אליי


אנא תפנה למנהלת הפורום ותתלונן בפניה שהיא לא מוחקת אותך.
 

Lady Stark

New member
היי

לא מחקתי את תגובתך משום שלא הרגשתי צורך. היה בינינו דיון פתוח ובסך הכל אני לא מנסה להבריח אנשים מהפורום אלא לאפשר להם להתבטא. אתה מוזמן לקרוא את התגובה שכתבתי בעקבות מחיקת ההודעה כדי להבין את מניעיי למחיקה. שתהיה שבת שקטה.
 
רציתי להראות שאת לא "מוחקת" סתם

ולתמוך בך. קראתי את התגובה שלך לאחר המחיקה והיא נשמעה לי נכונה וצודקת לגמרי.
שבת שקטה
 
שירים גדולים הם שירים על עצבות

חלק גדול מהשירים הכי גדולים שיש ביחוד בתחום הרוק תמיד מעורב בהם תחושה של דיכדוך או דכאון והם נכתבו תוך כדי והם מדברים אל כולם.

הדכאון אכן תורם ליצירה

הנה כמה דוגמאות- דודו טסה- איזה יום עבר עליי, בסוף מתרגלים להכל.

אביב גפן-דיכאון-מחר כבר לא יבוא.

פוליקר-שתגדל-יורם ויש עוד המון....שירים עצובים שלו.

פורטיס-יומו של העכבר. באוויר (שיר עם מסומם תמידית).

היהודים-הימים שלנו.

גבריאל בלחסן-רק לכמה שעות (עד שאלך לי לישון)...

אלג'יר בתוך הצינורות-דם על הים.

ועוד ועוד ועוד.....

שלום חנוך ילדים של החיים (קברו אותי תחת ערימה של עפר ומר לי בפה)
 
אני יותר ער לעצבות של אנשים אחרים

בגלל הדכאון שלי. יותר מתחשב. לא פוגע בחלשים ממני נפשית או פיזית.

לא צוחק על חלשים ומרחם על פליטים מארץ אחרת.

ומבין אותם

בגלל להדכאון הקשה שלי אני יותר מודע למצוקות של אחרים
 
דיכאון - הצד החיובי שלו

לי תמיד היתה רגישות גבוההה.... ובגלל זה נכנסתי לדיכאון

אבל הדיכאון לימד אותי להיות יותר רגישה לאנשים פחות לפגוע באנשים ולראות אם אנשים במצוקה כלשהיא אז אני תמיד יכולה לכוון ולעזור להם....

הדיכאון מלמד אותך הרבה דברים שלא ידעתם ל]פני כן
 
למעלה