שאלה: חישוב הלנה לפי ברוטו או נטו?

[em357]

שאלה: חישוב הלנה לפי ברוטו או נטו?

שאלה: חישוב הלנה לפי ברוטו או נטו?
יש לי שאלה לחברי הפורום הנכבדים: לפני כשנתיים קלטתי עובד לתפקיד מקצועי. בהמשך התברר כי העובד שיקר לגבי הכשרתו המקצועית לכן פוטר, לא לפני שגרם לנזק שלא ניתן לתאר אותו לחברה. גם גיליתי שהוא נהג להגיע באיחור ולצאת מוקדם באופן שיטתי, בבדיקה התברר שבממוצע היה נוכח פחות מ 6 שעות במקום העבודה במקום 9, לכן קיזזתי את שעות העבודה מ 2 המשכורות האחרונות וזאת על פי הסכם העבודה שנחתם עמו. זה הסיפור, ואני מודה בטעות שעשיתי כשלא שילמתי לו את המשכורות האחרונות. העובד הגיש תביעה בסכום אסטרונומי כשכל החישובים נעשו לפי המשכורת ברוטו בתוספת נסיעות. מצד שני, תלושי המשכורת הונפקו לו וכמובן שהחברה שילמה את כל ניכויי המס כחוק. לאחרונה הסכמתי לפשרה על מנת לסיים את הפרשה שנמשכת כבר שנתיים ובדיון האחרון קבעה השופטת סכום מסויים שיתקבל כפשרה, תוך כדי שלי, כמעסיק זכות לתבוע את העובד על הנזקים שגרם. לתדהמתי קיבלתי את פסק הדין לאחר כמה ימים ואז גיליתי שהסכום שנקבע התבסס על המשכורת ברוטו. בנוסף, בפסק הדין השופטת ציינה שיש לשלם את הסכום כנטו. האם הקביעה הזו נכונה? הרי הונפקו תלושי שכר וכל המיסים שולמו, לא נראה לי שיש דרך אחרי שנתיים לבקש החזר. דבר נוסף, ברגע שפוסקים סכום נטו למעשה הסכום שצריך לשלם בפועל גבוה בהרבה באופן משמעותי. כיצד בכלל ניתן לפסוק לשלם סכום נטו, שהרי גובה המס נקבע לכל אדם על בסיס שנתי. לצערי (ולשמחתי) זו הפעם הראשונה שעשיתי היכרות עם המוסד הזה שנקרא בית הדין לענייני עבודה, ומוכרח להודות שאילו ידעתי למה נכנסים הייתי חורק שיניים וסוגר עניינים עם העובד. בקיצור, האם קביעת השופטת לתשלום נטו היא נכונה והגיונית?

 

[שיר ורד]

אי אפשר להתייחס לשאלה כזו

שאלה: חישוב הלנה לפי ברוטו או נטו?
יש לי שאלה לחברי הפורום הנכבדים: לפני כשנתיים קלטתי עובד לתפקיד מקצועי. בהמשך התברר כי העובד שיקר לגבי הכשרתו המקצועית לכן פוטר, לא לפני שגרם לנזק שלא ניתן לתאר אותו לחברה. גם גיליתי שהוא נהג להגיע באיחור ולצאת מוקדם באופן שיטתי, בבדיקה התברר שבממוצע היה נוכח פחות מ 6 שעות במקום העבודה במקום 9, לכן קיזזתי את שעות העבודה מ 2 המשכורות האחרונות וזאת על פי הסכם העבודה שנחתם עמו. זה הסיפור, ואני מודה בטעות שעשיתי כשלא שילמתי לו את המשכורות האחרונות. העובד הגיש תביעה בסכום אסטרונומי כשכל החישובים נעשו לפי המשכורת ברוטו בתוספת נסיעות. מצד שני, תלושי המשכורת הונפקו לו וכמובן שהחברה שילמה את כל ניכויי המס כחוק. לאחרונה הסכמתי לפשרה על מנת לסיים את הפרשה שנמשכת כבר שנתיים ובדיון האחרון קבעה השופטת סכום מסויים שיתקבל כפשרה, תוך כדי שלי, כמעסיק זכות לתבוע את העובד על הנזקים שגרם. לתדהמתי קיבלתי את פסק הדין לאחר כמה ימים ואז גיליתי שהסכום שנקבע התבסס על המשכורת ברוטו. בנוסף, בפסק הדין השופטת ציינה שיש לשלם את הסכום כנטו. האם הקביעה הזו נכונה? הרי הונפקו תלושי שכר וכל המיסים שולמו, לא נראה לי שיש דרך אחרי שנתיים לבקש החזר. דבר נוסף, ברגע שפוסקים סכום נטו למעשה הסכום שצריך לשלם בפועל גבוה בהרבה באופן משמעותי. כיצד בכלל ניתן לפסוק לשלם סכום נטו, שהרי גובה המס נקבע לכל אדם על בסיס שנתי. לצערי (ולשמחתי) זו הפעם הראשונה שעשיתי היכרות עם המוסד הזה שנקרא בית הדין לענייני עבודה, ומוכרח להודות שאילו ידעתי למה נכנסים הייתי חורק שיניים וסוגר עניינים עם העובד. בקיצור, האם קביעת השופטת לתשלום נטו היא נכונה והגיונית?

אי אפשר להתייחס לשאלה כזו
בלי לראות את פסק בדין. אם תציין את מספר התיק , אולי אוכל לראות אותו באתר בתי המשפט ולהתייחס אליו בהמשך.

 

[em357]

תודה לך

אי אפשר להתייחס לשאלה כזו
בלי לראות את פסק בדין. אם תציין את מספר התיק , אולי אוכל לראות אותו באתר בתי המשפט ולהתייחס אליו בהמשך.

תודה לך
אשלח לך היום את מספר התיק בהודעה פרטית. מה שקרה שם, היה במהלך קדם משפט ולאחר נסיון גישור בו הצד השני לא הסכים לכל הצעה. העובד הוצג על ידי עורכת דין כנראה חדשה באותו משרד ולא על ידי עורך הדין שהיה בגישור, והדיון התארך לכמעט שעה וחצי מאחר והשופטת לחצה לפשרה ואותה עורכת דיון ביקשה פעם אחר פעם לצאת להתיעצות עם משרדה בטלפון. השופטת החלה להתעצבן ואף תקפה אותי מילולית מספר פעמים ולא הייתה למעשה מוכנה לשמוע כל טענה (ויש הרבה), למעט סכום שאני מוכן להתפשר עליו. זאת למרות שדיון זה נקבע כקדם דיון להוכחות. נקבתי בסכום שהצעתי במסגרת הגישור, סכום שלמעשה גם כך היה מופקד בקופת בית הדין מזה תקופה ארוכה, לאחר שעורך דינו הנמרץ של העובד פתח מייד עם הגשת התביעה גם בבקשות לעיקולים שעל מנת לבטל אותם נאלצתי להפקיד כסף. יש לציין כי הסכום שהופקד במסגרת הדיון לביטול העיקולים חושב על ידי שופט אחר בזמנו על פי משכורות הברוטו, דהיינו הקרן בבסיס התביעה, בלי קשר לטענות שמנגד. השופטת קבעה סכום גבוה ב 50% מסך ההפקדה והסכמתי, במטרה לסיים פרשה אומללה זו. לא מעט הושפעתי מכך שהשופטת גם הודיעה לי שאם לא ייחתם הסכם פשרה אחוייב בהוצאות על דחיית הדיון. היא גם לא הסכימה שאת הסכם הפשרה נערוך ונגיש מאוחר יותר, מאחר ובאמת רציתי להתיעץ עם עו"ד ורו"ח. השופטת ערכה את הסכם הפשרה בעצמה, הגישה לנו לחתום ולאחר מכן אישרה אותו כפסק דין. לכן אמרתי בהודעה הקודם שההיכרות עם המוסד הזה שנקרא בית הדין לענייני עבודה הייתה טראומטית. לא האמנתי שבמדינה מתוקנת כך נעשה צדק.

 

[רענן111]

ברוטו, רק ברוטו

שאלה: חישוב הלנה לפי ברוטו או נטו?
יש לי שאלה לחברי הפורום הנכבדים: לפני כשנתיים קלטתי עובד לתפקיד מקצועי. בהמשך התברר כי העובד שיקר לגבי הכשרתו המקצועית לכן פוטר, לא לפני שגרם לנזק שלא ניתן לתאר אותו לחברה. גם גיליתי שהוא נהג להגיע באיחור ולצאת מוקדם באופן שיטתי, בבדיקה התברר שבממוצע היה נוכח פחות מ 6 שעות במקום העבודה במקום 9, לכן קיזזתי את שעות העבודה מ 2 המשכורות האחרונות וזאת על פי הסכם העבודה שנחתם עמו. זה הסיפור, ואני מודה בטעות שעשיתי כשלא שילמתי לו את המשכורות האחרונות. העובד הגיש תביעה בסכום אסטרונומי כשכל החישובים נעשו לפי המשכורת ברוטו בתוספת נסיעות. מצד שני, תלושי המשכורת הונפקו לו וכמובן שהחברה שילמה את כל ניכויי המס כחוק. לאחרונה הסכמתי לפשרה על מנת לסיים את הפרשה שנמשכת כבר שנתיים ובדיון האחרון קבעה השופטת סכום מסויים שיתקבל כפשרה, תוך כדי שלי, כמעסיק זכות לתבוע את העובד על הנזקים שגרם. לתדהמתי קיבלתי את פסק הדין לאחר כמה ימים ואז גיליתי שהסכום שנקבע התבסס על המשכורת ברוטו. בנוסף, בפסק הדין השופטת ציינה שיש לשלם את הסכום כנטו. האם הקביעה הזו נכונה? הרי הונפקו תלושי שכר וכל המיסים שולמו, לא נראה לי שיש דרך אחרי שנתיים לבקש החזר. דבר נוסף, ברגע שפוסקים סכום נטו למעשה הסכום שצריך לשלם בפועל גבוה בהרבה באופן משמעותי. כיצד בכלל ניתן לפסוק לשלם סכום נטו, שהרי גובה המס נקבע לכל אדם על בסיס שנתי. לצערי (ולשמחתי) זו הפעם הראשונה שעשיתי היכרות עם המוסד הזה שנקרא בית הדין לענייני עבודה, ומוכרח להודות שאילו ידעתי למה נכנסים הייתי חורק שיניים וסוגר עניינים עם העובד. בקיצור, האם קביעת השופטת לתשלום נטו היא נכונה והגיונית?

ברוטו, רק ברוטו
ככלל, פסיקה היא תמיד בסכומי ברוטו, כפוף לניכויים כחוק. יחד עם זה, נכון שצריך לקרוא את פסק הדין כדי להבין למה התכוונה השופטת.

 

[em357]

אגב מעללי אותו עובד

שאלה: חישוב הלנה לפי ברוטו או נטו?
יש לי שאלה לחברי הפורום הנכבדים: לפני כשנתיים קלטתי עובד לתפקיד מקצועי. בהמשך התברר כי העובד שיקר לגבי הכשרתו המקצועית לכן פוטר, לא לפני שגרם לנזק שלא ניתן לתאר אותו לחברה. גם גיליתי שהוא נהג להגיע באיחור ולצאת מוקדם באופן שיטתי, בבדיקה התברר שבממוצע היה נוכח פחות מ 6 שעות במקום העבודה במקום 9, לכן קיזזתי את שעות העבודה מ 2 המשכורות האחרונות וזאת על פי הסכם העבודה שנחתם עמו. זה הסיפור, ואני מודה בטעות שעשיתי כשלא שילמתי לו את המשכורות האחרונות. העובד הגיש תביעה בסכום אסטרונומי כשכל החישובים נעשו לפי המשכורת ברוטו בתוספת נסיעות. מצד שני, תלושי המשכורת הונפקו לו וכמובן שהחברה שילמה את כל ניכויי המס כחוק. לאחרונה הסכמתי לפשרה על מנת לסיים את הפרשה שנמשכת כבר שנתיים ובדיון האחרון קבעה השופטת סכום מסויים שיתקבל כפשרה, תוך כדי שלי, כמעסיק זכות לתבוע את העובד על הנזקים שגרם. לתדהמתי קיבלתי את פסק הדין לאחר כמה ימים ואז גיליתי שהסכום שנקבע התבסס על המשכורת ברוטו. בנוסף, בפסק הדין השופטת ציינה שיש לשלם את הסכום כנטו. האם הקביעה הזו נכונה? הרי הונפקו תלושי שכר וכל המיסים שולמו, לא נראה לי שיש דרך אחרי שנתיים לבקש החזר. דבר נוסף, ברגע שפוסקים סכום נטו למעשה הסכום שצריך לשלם בפועל גבוה בהרבה באופן משמעותי. כיצד בכלל ניתן לפסוק לשלם סכום נטו, שהרי גובה המס נקבע לכל אדם על בסיס שנתי. לצערי (ולשמחתי) זו הפעם הראשונה שעשיתי היכרות עם המוסד הזה שנקרא בית הדין לענייני עבודה, ומוכרח להודות שאילו ידעתי למה נכנסים הייתי חורק שיניים וסוגר עניינים עם העובד. בקיצור, האם קביעת השופטת לתשלום נטו היא נכונה והגיונית?

אגב מעללי אותו עובד
בהיותי בבית הדין עיינתי במסמכים בתיק ומצאתי שם תצהיר שהגיש אותו עובד כנראה ביעוץ עורך דינו, שמטרתו מתן הסבר לטענות שהועלו נגדו בכתב ההגנה. כך למשל, בנוגע לעובדה שהוא שיקר בקשר להכשרתו המקצועית, יותר נכון התמחותו ולכן גרם לעיכובים בהגשת פרוייקטים ונזקים כספיים ממשיים לחברה לאחר שיוצרו מוצרים פגומים...... הבן אדם טען בתצהיר שהכרחתי אותו לעבוד עם תכנה גנובה !!! כשראיתי את התצהיר חשבתי שזו סתם טענה לא מבוססת, שהרי רכשתי בזמנו תכנה מילה אחרונה בתחום, בעלות של כ 4500 $. אתמול מצאתי בתיבת הדואר מכתב מהחברים הנכבדים ב BSA, מיועד לי אישית, בו מודיעים לי על כוונתם לבוא לביקור. למרות שכמפעל מאושר יש הקפדה יתרה על שימוש בתכנות חוקיות וכל הרשיונות נשמרים בקפידה, משהו באינסטינקטים גרם לי לבדוק את אותו מחשב שהוא עבד עליו בזמנו ואז חשכו עיני.... האיש התקין תכנה, מסוג דומה ומיושנת יותר שמבחינתו כנראה היה לה יתרון על התכנה שהועמדה לרשותו: לתכנה שהוא התקין ללא רשות ועל דעת עצמו יש ממשק לשפה הרוסית. אני מתאר לעמצי מה היה קורה אם BSA היו מגלים זאת, מה עוד שברור לחלוטין שיש זיקה בין הוספתי לרשימת "החשודים" לבין התצהיר הלא תמים שהעובד הגיש. אני פשוט המום עד לאן החוצפה תגיע. נראה שגם בתי הדין על פניו מתעלמים מזכויות המעסיקים, יותר נכון חובות העובדים. משום מה העובדה שעובד חייב לספק תמורה למשכורתו לא נמצאת במאזני הצדק באותו משקל כמו ההתעסקות הבלתי פוסקת במה שמגיע לעובד. האם זה משהו פגום במוסר העבודה או שנדמה לי?

 

[שיר ורד]

כנראה שאתה צריך לשפר את שיטות

אגב מעללי אותו עובד
בהיותי בבית הדין עיינתי במסמכים בתיק ומצאתי שם תצהיר שהגיש אותו עובד כנראה ביעוץ עורך דינו, שמטרתו מתן הסבר לטענות שהועלו נגדו בכתב ההגנה. כך למשל, בנוגע לעובדה שהוא שיקר בקשר להכשרתו המקצועית, יותר נכון התמחותו ולכן גרם לעיכובים בהגשת פרוייקטים ונזקים כספיים ממשיים לחברה לאחר שיוצרו מוצרים פגומים...... הבן אדם טען בתצהיר שהכרחתי אותו לעבוד עם תכנה גנובה !!! כשראיתי את התצהיר חשבתי שזו סתם טענה לא מבוססת, שהרי רכשתי בזמנו תכנה מילה אחרונה בתחום, בעלות של כ 4500 $. אתמול מצאתי בתיבת הדואר מכתב מהחברים הנכבדים ב BSA, מיועד לי אישית, בו מודיעים לי על כוונתם לבוא לביקור. למרות שכמפעל מאושר יש הקפדה יתרה על שימוש בתכנות חוקיות וכל הרשיונות נשמרים בקפידה, משהו באינסטינקטים גרם לי לבדוק את אותו מחשב שהוא עבד עליו בזמנו ואז חשכו עיני.... האיש התקין תכנה, מסוג דומה ומיושנת יותר שמבחינתו כנראה היה לה יתרון על התכנה שהועמדה לרשותו: לתכנה שהוא התקין ללא רשות ועל דעת עצמו יש ממשק לשפה הרוסית. אני מתאר לעמצי מה היה קורה אם BSA היו מגלים זאת, מה עוד שברור לחלוטין שיש זיקה בין הוספתי לרשימת "החשודים" לבין התצהיר הלא תמים שהעובד הגיש. אני פשוט המום עד לאן החוצפה תגיע. נראה שגם בתי הדין על פניו מתעלמים מזכויות המעסיקים, יותר נכון חובות העובדים. משום מה העובדה שעובד חייב לספק תמורה למשכורתו לא נמצאת במאזני הצדק באותו משקל כמו ההתעסקות הבלתי פוסקת במה שמגיע לעובד. האם זה משהו פגום במוסר העבודה או שנדמה לי?

כנראה שאתה צריך לשפר את שיטות
הניהול והפיקוח על עובדים וביחוד את תהליך הקליטה והמיון. בכל אוכלוסיה יש רמאים וזייפנים, ואתה כמעסיק אמור לזהות אותם בין עובדיך מוקדם ככל האפשר ולהפטר מהם בדרך הוגנת (קרי פיטורים מידיים , לרוב עם פצויים).

 

[רענן111]

נו? ומה למדת?

אגב מעללי אותו עובד
בהיותי בבית הדין עיינתי במסמכים בתיק ומצאתי שם תצהיר שהגיש אותו עובד כנראה ביעוץ עורך דינו, שמטרתו מתן הסבר לטענות שהועלו נגדו בכתב ההגנה. כך למשל, בנוגע לעובדה שהוא שיקר בקשר להכשרתו המקצועית, יותר נכון התמחותו ולכן גרם לעיכובים בהגשת פרוייקטים ונזקים כספיים ממשיים לחברה לאחר שיוצרו מוצרים פגומים...... הבן אדם טען בתצהיר שהכרחתי אותו לעבוד עם תכנה גנובה !!! כשראיתי את התצהיר חשבתי שזו סתם טענה לא מבוססת, שהרי רכשתי בזמנו תכנה מילה אחרונה בתחום, בעלות של כ 4500 $. אתמול מצאתי בתיבת הדואר מכתב מהחברים הנכבדים ב BSA, מיועד לי אישית, בו מודיעים לי על כוונתם לבוא לביקור. למרות שכמפעל מאושר יש הקפדה יתרה על שימוש בתכנות חוקיות וכל הרשיונות נשמרים בקפידה, משהו באינסטינקטים גרם לי לבדוק את אותו מחשב שהוא עבד עליו בזמנו ואז חשכו עיני.... האיש התקין תכנה, מסוג דומה ומיושנת יותר שמבחינתו כנראה היה לה יתרון על התכנה שהועמדה לרשותו: לתכנה שהוא התקין ללא רשות ועל דעת עצמו יש ממשק לשפה הרוסית. אני מתאר לעמצי מה היה קורה אם BSA היו מגלים זאת, מה עוד שברור לחלוטין שיש זיקה בין הוספתי לרשימת "החשודים" לבין התצהיר הלא תמים שהעובד הגיש. אני פשוט המום עד לאן החוצפה תגיע. נראה שגם בתי הדין על פניו מתעלמים מזכויות המעסיקים, יותר נכון חובות העובדים. משום מה העובדה שעובד חייב לספק תמורה למשכורתו לא נמצאת במאזני הצדק באותו משקל כמו ההתעסקות הבלתי פוסקת במה שמגיע לעובד. האם זה משהו פגום במוסר העבודה או שנדמה לי?

נו? ומה למדת?
ומה השיעור שלמדת מהעניין? אני אעזור לך: כפי שלא תוציא לעצמך אפנדיציט, כפי שלא בנה לעצמך בית לבד, כך למדת, שבמקרה כזה נעזרים בעורך דין. מובטח לך שכל הסיפור המוזר והעגום הזה לא היה קורה. וזו גם הוצאה מוכרת...