Here we go again
תראה, חייבים להבדיל כאן בין שני דברים, שאני חושש שאתה מבלבל ביניהם. האחד הוא רמות של ברזל בדם; כאן מוגדר טווח שנחשב נורמלי, וערכים המצויים תחתיו מוגדרים כ"חוסר" (deficiency). השני הוא מצב פיסיולוגי ממשי של חוסר - אנמיה, שגורם לתופעות ותסמינים שונים, כגון חולשה, עייפות, קשיי נשימה, כאבי ראש, תאבון מופחת, חיוורון וכו' (ובמקרים ממש חריפים גם לבעיות מערכתיות חריפות יותר). אם ננסח את ההשערה של השפעת התזונה על מאגרי הברזל בצורה אחרת, אז אם צמחונים וטבעונים באמת בסיכון מוגבר לסבול מחוסרים בברזל, הם צריכים לסבול מאנמיה כתוצאה מחוסר בברזל ומהתסמינים של המחלה בתדירות גבוהה מ"אומניבורים". כל עוד לא מוכיחים את זה, הטענה בדבר "סיכון מוגבר" היא לגמרי באוויר, כי רמות מתחת לנורמל לא בהכרח מובילות לאיזושהי בעיה ממשית. רק אחד המאמרים שהזכרת הוא מחקר בו ניסו לענות אל השאלות שבנדון, אך ההסקה שלך ממנו היא בעייתית משתי סיבות: הראשונה היא שלא נבדקו סימפטומים, אלא רק רמות בדם, והשניה היא שלא היו כאן קבוצות "ביקורת", כלומר לא הישוו את התוצאות שהתקבלו לאלו של אנשים בעלי תזונה אומניבורית. הצהרות על סיכונים מוגברים בהקדמות או תקצירים לא שוות הרבה בלי שהן מבוססות על נתונים שבאמת מראים את זה. המאמר מהולנד הוא סוג של סיכום של יתרונות וחסרונות של תזונה צמחית, ובגלל שאין לי גישה לטקסט המלא ואני ממילא לא יודע הולנדית, אין לי שום דבר לדעת על מה בכלל מבוססות כל הטענות שם. כמו כן לא נראה שבכלל מדדו שם אילושהם נתונים, וודאי לא בהקשר של ברזל. אם בכל זאת נתאמץ להסיק משהו מהמחקרים הללו, אז במחקר שהזכרת שנערך בגרמניה ב-75 טבעוניות, נמצא שרק ל-3 נשים (או 4% מהכלל) היו רמות ברזל נמוכות מספיק כדי להיות מוגדרות כאנמיה של ממש. לפי
ההגדרה של אנמיה ב-MedlinePlus, התדירות של המחלה בנשים היא 20% עבור כלל האוכלוסיה! כלומר, הנשים הטבעוניות שנדגמו היו בסיכון פי 5 מופחת לאנמיה בהשוואה לכלל האוכלוסיה, אם הנתונים שמוצגים במדליין נכונים גם לגבי נשים בגרמניה.
המחקר שפורסם ב-AJCN הוא Review של 15 מחקרים משווים, בהם היו קבוצות צמחוניות או טבעוניות, וקבוצות ביקורת בעלי תזונה "אומניבורית" רגילה. הממצאים מסוכמים בטבלה בעמ' 635S וניתן לראות בבירור שבמעל 50% מהמחקרים (8 מתוך 15) לא נמצאו הבדלים מובהקים ברמות הברזל בדם בין הקבוצות (לפי המדד המקובל – המוגלובין או המטוקריט). so much for "אני בספק רב שתמצא מאמר שחולק על המאמרים שאני קישרתי", ממ? באחרים היו לקבוצות הצמחוניות רמות נמוכות יותר, אך רק במחקר אחד נמצאה תדירות גבוהה יותר של אנמיה בקרב הנשים הצמחוניות. מסקנות החוקרים בהתבסס על המחקרים שסקרו הן: “iron deficiency anemia appears to be no more prevalent among vegetarian women than among nonvegetarian women”, at least in Western countries. גם בויכוחים עברו שהיו בינינו, יש לך נטיה להניח שהעמדה שלך מייצגת את הידוע בספרות וכי אינספור מאמרים תומכים בגרסתך, לעומת מיעוט זעום ואפילו היעדר מוחלט של ראיות שמראות את ההפך. אני לא חושב שזה המצב כאן, אבל אתה מוזמן לאתר 15 מחקרים משווים, שמסקנתם היא שצמחונים וטבעונים סובלים יותר
מאנמיה כתוצאה מחוסר בברזל בהשוואה לאומניבורים, או סקירה גדולה אחרת המבוססת על כמות דומה של מחקרים משווים שזו מסקנתה, ואני מבטיח לחזור בי כאן על דפי הפורום. לגבי B12, שזה כבר סיפור אחר, למיטב ידיעתי ישנם לא מעט טבעונים במדינות עולם שלישי (כגון הודו) שאינם מתים מחוסר, כיוון שהם שמסוגלים לספק את הויטמין לעצמם באמצעות קיום פלורת חיידקים המייצרים אותו במערכת העיכול. הבעיה היא, שכדי שזה יתאפשר צריך לוותר על סניטציה בסיסית של מזון ולהסתכן בזיהומים שונים - כך שאני חושב שטבליות זה עדיין פתרון יותר טוב. אגב, כמות המזונות המועשרים ב-B12 היום היא כל כך גדולה, שאפשר להסתדר לא רע גם בלי טבליות, אבל אולי באמת כדאי שנתמקד בברזל בינתיים. בנוגע להדברה בתוצרת חקלאית צמחית, אחרי כמה קורסים שלקחתי בנושא בפקולטה, והעובדה שהנושא למאסטר שלי הוא מהתחום הזה (אמנם הדברה ביולוגית, אבל עם הרבה מאוד קשר לכימית), אני חושב שאני יודע די טוב אילו חומרים מורחים על הפירות והירקות שאני (ואתה) אוכל - זה ללא ספק מעודד לשטוף אותם היטב לפני האכילה! אבל זה באמת כבר סיפור אחר לגמרי.
