מה אני אגיד...
אין טעם להקריב את האושר שלך ולהיות בדיכאון. את הלוקסוס של אידיאולוגיה אפשר להרשות לעצמך רק כאשר הצרכים הבסיסיים - אוכל, בריאות, הגנה ואושר - מסופקים. אז אם לא תמצאי פתרון ולבעיית השיער וזה עד כדי כך מדכא אותך, כנראה שלא תהיה ברירה שתחזרי לאכול איזשהו בשר או דג. מבחינתי אני מאוד מזדהה איתך בקטע של השיער - גם אני מאוד אוהבת את שיערי ואילו הייתי במצבך, גם אני הייתי מזמן נכנסת לדיכאון. בסך הכל כמה שלא יגידו שחיצוניות זה לא הכל, אבל עובדה שחולי סרטן שעוברים כימוטרפיה, מתאבלים על שיערם למרות שת'כלס, יש להם דברים הרבה יותר חשובים לדאוג להם.
