שאלה חשובה מאד

[לב אiהב]

``לא הביט און ביעקב``

לא הביט הקב``ה און שביעקב,שכשהן עוברין על דבריו,אינו מדקדק אחריהם להתבונן באווניות שלהם ובעמלן,שהן עוברים על דתו.ולא ראה עמל=לשון עבירה(לפי שהעבירה,היא עמל לפני המקום)ה` אלוקיו עמו,אפי` מכעיסין וממרים לפניו,אינו זז מתוכן.ותרועת מלך בו-לשון חיבה ורעות. אשריהם ישראל שהם כ``כ אהובים וחביבים לפני השם יתברך!

 

[לב אiהב]

אני מלמד זכות

רק כשאני רואה אדם רשע לגמרי,עובר כל עבירות שבתורה בפרהסיא,אני מלמד זכות עליו שהוא יהודי ובנו של הקב``ה ומחבק ואוהב אותו נורא.אז מה אם חילל שבת ואכל לא כשר.העיקר שהוא יהודי מיוחד בן של הקב``ה.אבל כשאני רואה יהודי ירא שמים מרבים,שלא עובר שום עבירה ח``ו,ושומר קלה כבחמורה,אם אראה אותו עושה דבר מסוים שנראה לי כעבירה,מיד אשנא אותו ואתעב אותו,ולא אלמד עליו זכות.הוא לא יהודי.הוא גוי גמור.ארצה לבעוט בו.אשכח לגמרי מהאהבת ישראל שהיה בי כלפי הפושע ההוא שעשה כל עבירות שבתורה שהתפארתי באהבת ישראל שאני זוכה כלפיו,ולא אתנהג ככה כלפי הירא שמים שעכשיו היה נראה לי שעשה איזה עבירה. . . . . .כמובן שלא התכוונתי באמת שכך אני נוהג ח``ו,אלא תיארתי מצב שכבר גדולי הצדיקים כאבו עליו.

 

[לב אiהב]

כשיש דינים,חס ושלום,אזי המידת הדין

היה מכלה את האדם,ח``ו.אבל המידת הדין אין לה כח לכלות לגמרי,כמו שאמרו רז``ל,חיצי כלים והם אינם כלים.אבל האדם יש לו כח לכלות לגמרי את חברו,ח``ו,ועל כן כשיש דינים על אדם אחד,ח``ו,ובא אדם אחר ועומד וחולק עליו,אזי מידת הדין מסתלק ממנו,כי הם רוצים יותר שינקום בו האדם,כי יש לו כח כנ``ל.ע``כ מי שהוא צדיק גדול ומשגיח בתיקון העולם,הוא חולק לפעמים בכונה על צדיק אחד כדי לסלק מעליו מידת הדין כנ``ל,כי יסמכו עליו שהוא ינקום יותר,אבל אח``כ הוא עושה ברחמים,ואינו עושה יסורים לאותו הצדיק. וזה פירוש,פינחס בן אלעזר וכו` השיב את חמתי וכו` בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי וכו`.היינו שפינחס השיב את חמת ה` וסילק מידת הדין מישראל ע``י שהוא לבש נקמה לנקום בהם,ע``כ נסתלקו הדינים כנ``ל.וזה מחמת כי הדינים אינם יכולים לכלות וכו`,ע``כ הם רוצים יותר כשאדם רוצה לנקום כנ``ל.וזה,ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי,היינו שבזה מודיע לנו התורה גודל הטובה שעשה פינחס לישראל בקנאו את קנאתו יתברך ולבש נקמה לנקום בהם,שבזה עשה להם טובה גדולה.והטעם הוא,כי ולא כליתי את בנ``י בקנאתי,היינו שבקנאתי,במידת הדין שלי,איני מכלה את בנ``י,כי מידת הדין אין בה כח לכלות כנ``ל וכו` וכו` (לקוטי מוהר``ן חלק א` סימן רמ``א.)

 

[לב אiהב]

אם פינחס היה חי בדורינו. , . . . .

קלצקין היה קורא לו סיקריק. . . . .

 

[לב אiהב]

הירידה לפסים אישים בויכוח אינטלגנטי

מובא בתורה שיעקב ניצח את המלאך בויכוח,ולכאורה הרי המלאך פגע בכף ירכו,אז למה אומרים שיעקב ניצח ולא המלאך? התשובה היא,שבמלחמה פיזית ,המכה הוא המנצח.אך שם היה זה ויכוח אידיאולוגי,ואם המלאך הגיב במכה,זה ניצחונו של יעקב.בויכוח אידיאולוגי אין מקום ל``מכה`` אלא למענה אידיאולוגי. . . . . .מוקדש לורוד ולחברתה.

 

[אבי פארל הרבור i]

זה תלוי איזה עברה.

אם זה עברה שבגוף היהדות כמו י``ג עיקרים. נניח אם תראה חילוני וחרדי, משתחווים לאיזה צלם בהודו... וודאי שהחרדי אפילו שהוא מקיים את כל התורה, אין בזה כלום. לעומת זה החילוני, מסכן...

 

[מיין פייערל]

ובצדק.....

 

[odery]

שהזכות הזו תעמוד לך ולבניך עד עולם יקירנו.

 

[לב אiהב]

שמערל.אתה מגיע לבית הכנסת השבת?

 

[לב אiהב]

סורי.טעות.לא התכוונתי לשמערל

 

[לב אiהב]

כשמקנאין קנאת ה` צבאות

נחשב כמו צדקה,כמו שכתבו התוספות בפרק השותפין על מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ``צדקה תרומם גוי``-אלו ישראל,``וחסד לאומים חטאת``-אלו העכו``ם,שכל חסד שעושין וכו`.והביאו ראיה מנבוזראדן,עיין שם.וכתבו התוספות שם,ונבוזראדן עשה אז צדקה,שקינא להקב``ה.נימצא שקנאת ה` צבאות הוא כמה צדקה.(לקוטי מוהר``ן חלק ב` סימן סה

 

[ישיבע בוחר 23]

נגמרו לי השקלים , מה אתה רוצה?

 

[לב אiהב]

מצד שני,אם אתה מלמד זכות מושבע

על כל אחד שכ``כ רחוק מהשם יתברך,בטוח שעליך ללמד זכות גם על אותי חרדי לפחות כמו על הפושע שלגמרי רחוק מהקב``ה,וגם על החרדי הזה תאמר ``מסכן`` ותלמד זכות עליו.

 

[לב אiהב]

אני מתכוון שלפעמים ה``לימוד זכות``

וה``אהבת ישראל`` הגדול הזה אינו נובע מהאמת שבזה,אלא מאהבת הרוע,מקירבה לרוע ומהתחנפות לעוזבי ה`,וזה הראיה שזה לא אמיתי,שכלפי השומרי מצוות לא משתמשים בזה כ``כ כמו להיפך.

 

[אבי פארל הרבור i]

לימוד זכות,

זה חובה. חוץ ממקרים חריגים.

 

[nesteaaa]

אחח...אתה טיפש.סליחה על הבוטות.....

זה שהוא בנו של הקדוש ברוך הוא זה לא לימוד זכות...ואחד שמקיים קלה כבחמורה ונכשל.עליו צריך ללמד זכות..

 

[nesteaaa]

ו..

סליחה שקראתי לך טיפש.מה שרשמת היה טיפשי.יומטוב.

 

[לב אiהב]

שאלה חשובה מאד

לעיתים קרובות במהלך דיון וויכוח אנחנו ניסחפים וניגררים לתגובות בעלות אופי אישי ולא ענייני לדיון עצמו.כרגע אינני מאשים חלילה את האחרים אלא את עצמי.(בהזדמנות זו אבקש מחילה באם פגעתי במישהו/י במהלך ויכוח והבעת דעה,בפרט מורוד ואודרי.)הנקודה היא.שלפעמים אע``פ שמשתדלים לא להיגרר לפסים אישיים,הצד השני בלהט הויכוח כן ירד לפסים אישיים.וזה מאד מאד מקומם רגשית.מה אמור האדם לעשות במצב כזה? האם להחזיר לצד השני באותה מטבע,או שלא להגיב כלל? לדעתי זה מאד לא הוגן בויכוח אידיאולוגי לרדת לפסים אישיים.

 

[נהרה222]

צודק, מקומם בהחלט.

אבל זה, כמדומני, טיבם של ויכוחים/דיונים ללא מעורבות רגשית.

 

[לב אiהב]

ללא נושא