שאלה חשובה

  • פותח הנושא sgis
  • פורסם בתאריך
אני לא מסכים איתך, גיא!

אני חושב שלשוקו שהוא רק עם חלב, יש טעם של... המממ... חלב. ואני לא כל כך אוהב חלב. נראה לי שעדיף שיהיה בו גם 2-3 כפיות גדושות של שוקו... אבל... זו רק דעתי.
שלך בן
 

chips

New member
../images/Emo35.gif huh ../images/Emo35.gif

אני בוחרת ממה להעלב? אבל אם משהו מעליב אותי אז ההעלבות זו תגובה (גירוי- תגובה) לא ממש הבנתי את הקטע הזה
 

star d

New member
התגובה שלך...

התגובה שלך לגירוי חיצוני תלויה אך ורק במערכת התקשורת הפנימית שלך. את יכולה בכל רגע לבחור איך להגיב למצב מסויים. את יכולה לבחור אם להסכים עם הנאמר וכתךוצאה מכך להעלב או להתעלם מהנאמר ולעבור הלאה מבלי שהמצב יעורר תגובה רגשית כלשהי.
 
אני יכול להיעלב רק אם

אני: 1. מניח הנחה מסויימת לגבי המניע של הדברים שנאמרו לי; 2. לוקח את הדברים באופן אישי. אני נעלב הרבה פעמים, אבל זה קורה לי רק כשאני מבצע את שתי הטעויות האלה. טעות = חריגה מהמציאות. המציאות: 1. ההנחה שלי איננה המציאות, זה רק נסיוני "לקרוא את מחשבותיו" של האחר וזו שגיאה להתייחס לתוצאות הנסיון הזה כאל מציאות, כי אין זו מציאות - זה רק ניחוש שלי (שברוב המקרים בהם אני נעלב, הוא ניחוש שגוי); 2. האחר לא התכוון אלי באופן אישי, אלא לחלק בי שהוא הבין ומכיר, חלק שאין לו קשר רב אלי; הוא דיבר אל היצור שהוא דמיין, לא אלי. באהבה בן
 

star d

New member
תוספת קטנה

תנסי להתבונן רגע באדם שאת לא מחבבת (בדמיון או במציאות) ותנסי לחשוב מה את לא אוהבת בו. עכשיו שהגעת למסקנה תסתכלי על עצמך ותראי אם התכונה שאת לא אוהבת אצלו קיימת גם בתוכך. זה מה שאנחנו עושים כל הזמן: השלכות. אנחנו לא אוהבים מישהו שמזכיר לנו משהו שאנחנו לא אוהבים בעצמנו או רגש שאנחנו לא אוהבים להרגיש. כשאנו מבינים שכך אנו פועלים אין לנו בעיה להפריד בין מה שמישהו אומר לנו לבין מה שאנחנו מרגישים כלפי עצמנו. וכך אנחנו לא נעלבים ואולי אפילו מחליטים לשנות את התכונה הזו בנו ויוצא מכך שכל אדם שאנו פוגשים ולא מחבבים בא ללמד אותנו משהו. זה דורש מידה מסוימת של התבוננות מהצד אבל זה מה שאנחנו בעצם מתבוננים מהצד.
 
או-קיי, אני אביא דוגמא:

(אבל תפתחי גם את ההודעה הקודמת במקביל, שתוכלי להסתכל עליה ולהשוות:) משה בא ואומר לי: "אתה חרא, אתה זבל, אתה לא מנהל פורום טוב, אתה אהבל!" ואני נעלב... ההנחה שהנחתי (אולי): אני מניח שהוא בטוח שאני זבל ושאני לא מנהל פורום טוב ושאני אהבל. עכשיו, אין זו האמת. זו רק ההנחה שלי. יכול להיות שהוא סתם הרגיש עצבני ממשהו שהוא קרא בפורום ולכן הוא הגיב בצורה רגשית חזקה - והתסכול שלו התבטא בצורת המלים הנ"ל. עכשיו, לא מספיק להניח את ההנחה הנ"ל כדי להיעלב. מומחים באמנות ההיעלבות, כפי שכולנו יודעים על בשרינו, יודעים כיצד לקחת כל דבר באופן אישי: לדוגמא, במקרה הזה יכול להיות שאני בטוח שמשה מבין אותי, רואה את עולמי הפנימי - ובכל זאת פוסל אותי. הוא כאילו דורך עלי אישית. עכשיו, אין זו האמת. הוא בכלל לא יודע מי אני, לא רואה אותי. הוא בכלל יש לו תמונה מסויימת בראש, שטנצית, של אדם מסויים, שקוראים לו "בן" והוא מנהל פורום "דרך הלוחמים", אבל אין לו שמץ של מושג מי אני - אך הוא לא יודע זאת. הוא שוגה לגמרי בראייתי... הוא מדבר על מישהו הנמצא בתוך מוחו. זה לא אישי נגדי. איך זה יכול להיות אישי נגדי, אם הוא בכלל לא מכיר אותי? אם אני הולך ברחוב ואני נתקל בשפיץ בולט על המדרכה, זה אישי נגדי? המדרכה בכלל לא מכירה אותי. היא פשוט בולטת. אותו דבר משה. הוא בכלל לא מכיר אותי. הוא פשוט הגיב. הוא פשוט בולט. משהו לחץ לו על הכפתורים - והוא הגיב. זו האמת. כמובן, אני יכול לבחור להיעלב, אין בעיה (וזה מה שאני אכן עושה רוב הזמן, עקב מומחיותי האוטומטית ממש באמנות ההיעלבות המורכבת מאמנות ההנחה ומאמנות לקיחת הדברים באופן אישי), אבל - כדי להיעלב אני חייב תחילה להניח הנחה המנותקת מהמציאות, להאמין בה - ולקחת את הדברים באופן אישי. עכשיו זה יותר מובן, צ´יפ יקירתי?
שלך בן נ.ב. ולא שאני מיישם את הדברים האלה או משהו כזה...
 

דרדרית

New member
ציפ..... שאלה קטנה אליך.. ../images/Emo35.gif

נניח שילד קטן היה אומר לך שאת מכוערת, או טיפשה.... היית נעלבת? לא. נכון? כי זה ילד קטן ו- מה בעצם הוא יודע? נכון? נניח שחבר אמר לך זאת- תעלבי? נכון?? אבל אלה אותן המילים רק שפעם נתת להן משמעות כזו ופעם- משמעות אחרת. נכון? את בחרת לא להעלב מהילד אבל בחרת להעלב מהחבר כי הוא מכיר אותך/ כי את מצפה ממנו למשהו/ כי את מעריכה את דעתו/ כי את לא בדיוק מאמינה שאת יפה או חכמה/ כי את מעריכה את דעתו יותר מדעתך... הסיבה לא חשובה. מילים הן מילים ואנו נותנים להן את המשמעות. לא? הבהרתי את עצמי יותר? דרדרית
 
למעלה