עורבים
לסופרת מילים שלום. עורבים לא זכו לייחס מיוחד בתנך, מלבד בסיפור על אליהו הנביא בו הם כילכלו אותו בלחם ומים בברחו למדבר. לעניות דעתי הם נבחרו למשימה בגלל שילוב של כמה תכונות אופייניות להם - אינטלגנציה גבוהה, אחוות להקה יוצאת מגדר הרגיל - לא לחינם שאלתי אם מתחת קן - הם דואגים לבני להקתם בחירוף נפש, ויתקפו ללא היסוס מי שיחשבו שמאיים על צאצאיהם או על בן להקה אחר. (יש לי השערה שגם הפסוק "קורא דגר ולא ילד עושה עושר ולא במשפט" מתייחס גם לעורבים, אבל זו השערה שעדיין לא מיציתי את בדיקתה.) במקורות האחרים שהזכרת משנה, גמרה, יש התיחסויות שונות, כגון שעורב אכזרי על צאצאיו (וזה ממש לא מתאים לציפורים שהיום אנחנו מכנים עורבים), ישנו העורב שהתקבעי כביטוי להסחת דעת ולדברים בטלים (עורבא פרח). בקבלה תוכלי למצא אני מניח תכונות יותר אפלות ומוזרות. יש לזכור שבתרבויות קדומות באמת נקשרים לעורב מיתוסים שונים ומשונים, וכן אמונות טפלות רבות. אני לא הייתי מתרגש מעורבים שסקרנים לשמוע דברי תןרה, אבל תנסי לברר בפורומים של קבלה, אולי שם תהיה להם תשובה יותר מלומדת.
