קובי חסר המזל
New member
שאלה חשובה
שאלה חשובה
אמרו לי שכאן זה הפורום המתאים. אנסה לקפל מקרה לשאלה קצרה עד כמה שאני יכול לקצר. אדם נפצע בשנת 1996 במסגרת צבאית שהתרשלה באחריותה. סוג הפציעה הוא כזה שלא איפשר לאדם להיות מודע למצבו הקשה (כמו אדם חסר הכרה). רק בשנת 2003 התאושש ממצבו ונעשה מודע לפגיעה בתפקוד שנגרם לו מהאירוע הטראומטי שחווה בצבא (אגב, אם אם האירוע היה קורה באזרחות האדם היה זכאי לקבל קצבה של נפגעי פעולות איבה. בתביעה הוא ביקש שיכירו בו כנכה על פי חוק הנכים, אולם כל הראיות שלו שמבססים את בקשתו זו, נמצאים בשילטונות הצבא. והצבא העלים (בכוונה או שלא בכוונה) את המסמכים ובכך גרם לנזק שני לאדם. פעם אחת נזק בהתרשלות ובאחריות בטיפול שהאדם נפצע במסגרת הצבא עם תנאי שירות קשים ומשפילים. ונזק שני שהצבא גרם לו הוא נזק לראיות שלו כשבא לתבוע הכרה כנכה צהל. אדם זה לא היה מודע למצבו ועל כן ההתישנות נספרת מהרגע שהוא התאושש. האדם רוצה לכתוב בכתב ערעור אחד על החלטת הדחיה, את הטענות שלו. הוא טוען כך : 1. היות וגרמתם נזק לראיות, תשלמו לי פיצויים על הנזק הזה בסכום כולל של כל הקצבאות נכות מצהל רטרואקטיבית, שהייתי אמור לקבל מאותו מועד של האירוע הטראומטי כולל סכום כל הקצבאות העתידיות הנ"ל שהייתי אמור לקבל עד יום מותי . 2. בנוסף לאמור בסעיף 1, אני מבקש לחייב את המוסד לביטוח לאומי באותו מעמד של הליך זה, : א. להכיר בי כנכה נפגעי פעולות איבה של ביטוח לאומי על מנת שאקבל קצבת נפגעי פעולות איבה מהמוסד לביטוח לאומי. ב. לשלם לי פיצויים בסכום כולל של כל קצבאות נפגעי פעולות איבה רטרואקיטיבית מאותו מועד של הפציעה. והשאלה היא איזה סעיפי חוק ופסיקות מבססים את הטענות האלה ?
שאלה חשובה
אמרו לי שכאן זה הפורום המתאים. אנסה לקפל מקרה לשאלה קצרה עד כמה שאני יכול לקצר. אדם נפצע בשנת 1996 במסגרת צבאית שהתרשלה באחריותה. סוג הפציעה הוא כזה שלא איפשר לאדם להיות מודע למצבו הקשה (כמו אדם חסר הכרה). רק בשנת 2003 התאושש ממצבו ונעשה מודע לפגיעה בתפקוד שנגרם לו מהאירוע הטראומטי שחווה בצבא (אגב, אם אם האירוע היה קורה באזרחות האדם היה זכאי לקבל קצבה של נפגעי פעולות איבה. בתביעה הוא ביקש שיכירו בו כנכה על פי חוק הנכים, אולם כל הראיות שלו שמבססים את בקשתו זו, נמצאים בשילטונות הצבא. והצבא העלים (בכוונה או שלא בכוונה) את המסמכים ובכך גרם לנזק שני לאדם. פעם אחת נזק בהתרשלות ובאחריות בטיפול שהאדם נפצע במסגרת הצבא עם תנאי שירות קשים ומשפילים. ונזק שני שהצבא גרם לו הוא נזק לראיות שלו כשבא לתבוע הכרה כנכה צהל. אדם זה לא היה מודע למצבו ועל כן ההתישנות נספרת מהרגע שהוא התאושש. האדם רוצה לכתוב בכתב ערעור אחד על החלטת הדחיה, את הטענות שלו. הוא טוען כך : 1. היות וגרמתם נזק לראיות, תשלמו לי פיצויים על הנזק הזה בסכום כולל של כל הקצבאות נכות מצהל רטרואקטיבית, שהייתי אמור לקבל מאותו מועד של האירוע הטראומטי כולל סכום כל הקצבאות העתידיות הנ"ל שהייתי אמור לקבל עד יום מותי . 2. בנוסף לאמור בסעיף 1, אני מבקש לחייב את המוסד לביטוח לאומי באותו מעמד של הליך זה, : א. להכיר בי כנכה נפגעי פעולות איבה של ביטוח לאומי על מנת שאקבל קצבת נפגעי פעולות איבה מהמוסד לביטוח לאומי. ב. לשלם לי פיצויים בסכום כולל של כל קצבאות נפגעי פעולות איבה רטרואקיטיבית מאותו מועד של הפציעה. והשאלה היא איזה סעיפי חוק ופסיקות מבססים את הטענות האלה ?