שאלה חשובה...

[דואט רוצה טריו]

שאלה חשובה...

שאלה חשובה...
בחוזה עבודה רשום כי לא תהיה צבירת ימי חופשה משנה לשנה וימים שלא נותלו גם לו יומרו לכסף. בהנחה כי זו שנתי הראשונה בעבודה והשנה אוטוטו מסתיימת ולא ניצלתי את ימי החופשה להם אני זכאית, האם אין חוק שאומר כי חובה להעביר צבירה של שנה ראשונה לעבודה לשנה השנייה במידה ולא נוצלו ?

 

[שיר ורד]

אז כך

שאלה חשובה...
בחוזה עבודה רשום כי לא תהיה צבירת ימי חופשה משנה לשנה וימים שלא נותלו גם לו יומרו לכסף. בהנחה כי זו שנתי הראשונה בעבודה והשנה אוטוטו מסתיימת ולא ניצלתי את ימי החופשה להם אני זכאית, האם אין חוק שאומר כי חובה להעביר צבירה של שנה ראשונה לעבודה לשנה השנייה במידה ולא נוצלו ?

אז כך
החוק קובע כי לצורך חופשה שנתית - השנה מתחילה ב 1/4 (ישנה הצעת חוק לשנות זאת מ 2006). החופשה השנתית צריכה להנתן בחודש האחרון של השנה, או בשנה שלאחריה. בהסכמת המעסיק , ניתן לצבור חופשה של שנתיים נוספות.

 

[דואט רוצה טריו]

אז הספירה מתחילה ב - 1/4

אז כך
החוק קובע כי לצורך חופשה שנתית - השנה מתחילה ב 1/4 (ישנה הצעת חוק לשנות זאת מ 2006). החופשה השנתית צריכה להנתן בחודש האחרון של השנה, או בשנה שלאחריה. בהסכמת המעסיק , ניתן לצבור חופשה של שנתיים נוספות.

אז הספירה מתחילה ב - 1/4
ומסתיימת ב - 1/4 שנה אח"כ ? ז"א שאפריל זה החודש האחרון בו אני זכאית לנצל את ימי החופשה של אותה שנה? אבל שוב האם אין חוק שמחייב את המעסיק לאפשר צבירה מהשנה הראשונה לשנה השנייה בלבד ?

 

[שיר ורד]

הפוך

אז הספירה מתחילה ב - 1/4
ומסתיימת ב - 1/4 שנה אח"כ ? ז"א שאפריל זה החודש האחרון בו אני זכאית לנצל את ימי החופשה של אותה שנה? אבל שוב האם אין חוק שמחייב את המעסיק לאפשר צבירה מהשנה הראשונה לשנה השנייה בלבד ?

הפוך
לפי החוק מרץ הוא החודש הראשון בו את יכולה לנצל את החפשה של השנה שהחלה ב 1/4, ואת יכולה לנצל אותה במהלך כל השנה שלאחריה. ראי סעיף 6 א לחוק. (וכן 7א). דרך אגב, עוד לא נתקלתי במעביד שאכן בפועל על פי הסעיף הנ"ל בחוק.

 

[יוסאריאן]

הערה אחת...

הפוך
לפי החוק מרץ הוא החודש הראשון בו את יכולה לנצל את החפשה של השנה שהחלה ב 1/4, ואת יכולה לנצל אותה במהלך כל השנה שלאחריה. ראי סעיף 6 א לחוק. (וכן 7א). דרך אגב, עוד לא נתקלתי במעביד שאכן בפועל על פי הסעיף הנ"ל בחוק.

הערה אחת...
לפי הפסיקה, המעביד אחראי לכך שהעובד ייצא לחופשה בזמן. אם העובד לא מנע את אפשרות היציאה לחופשה, הוא לא מאבד את הזכאות לחופשה גם היא נצברת מעבר למה שמותר לפי החוק.

 

[שיר ורד]

שאלת הבהרה

הערה אחת...
לפי הפסיקה, המעביד אחראי לכך שהעובד ייצא לחופשה בזמן. אם העובד לא מנע את אפשרות היציאה לחופשה, הוא לא מאבד את הזכאות לחופשה גם היא נצברת מעבר למה שמותר לפי החוק.

שאלת הבהרה
האם במקרה כזה הוא זכאי לקבל חופשה ממש או רק פדיון חופשה?

 

[יוסאריאן]

אם הוא עדיין עובד - חופשה ממש.

שאלת הבהרה
האם במקרה כזה הוא זכאי לקבל חופשה ממש או רק פדיון חופשה?

אם הוא עדיין עובד - חופשה ממש.
אם כבר לא - אז פדיון.

 

[דואט רוצה טריו]

מצטערת אבל בסופו של עיניין לא הבנתי

אם הוא עדיין עובד - חופשה ממש.
אם כבר לא - אז פדיון.

מצטערת אבל בסופו של עיניין לא הבנתי
כלום. 1. האם עפ"י חייב לאפשר צבירה משנה ראשונה לשנייה? 2. האם מחוייב בפדיון ימי חופשה שלא נוצלו גם אם בהסכם העסקה רשום שאין פדיון שכזה ? 3. באם לא דאג המעביד שהעובד ינצל את ימי חופשתו, האם המעביד רשאי לבטלם בתום השנה ?

 

[שיר ורד]

טריו

מצטערת אבל בסופו של עיניין לא הבנתי
כלום. 1. האם עפ"י חייב לאפשר צבירה משנה ראשונה לשנייה? 2. האם מחוייב בפדיון ימי חופשה שלא נוצלו גם אם בהסכם העסקה רשום שאין פדיון שכזה ? 3. באם לא דאג המעביד שהעובד ינצל את ימי חופשתו, האם המעביד רשאי לבטלם בתום השנה ?

טריו
1. כן. 2. כן 3. לא. אך אם המעסיק הורה לעובד לצאת לחופשה בתאריכים מסוימים והעובד משיקוליו שלו ביקש להמשיך לעבוד (כי אולי חשב שיצא לחופש מאוחר יותר) ועברה תקופת הצבירה המוגדרת בחוק (לפחות שנה) אז כן.

 

[יוסאריאן]

לדעתי - צריך להבדיל.

מצטערת אבל בסופו של עיניין לא הבנתי
כלום. 1. האם עפ"י חייב לאפשר צבירה משנה ראשונה לשנייה? 2. האם מחוייב בפדיון ימי חופשה שלא נוצלו גם אם בהסכם העסקה רשום שאין פדיון שכזה ? 3. באם לא דאג המעביד שהעובד ינצל את ימי חופשתו, האם המעביד רשאי לבטלם בתום השנה ?

לדעתי - צריך להבדיל.
צריך להבדיל בין ימי החופשה שמגיעים לפי חוק לבין ימי החופשה שעודפים על מה שהחוק נותן והם מגיעים לפי החוזה (בהנחה שהחוזה נותן יותר מהחוק). לגבי ימי החופשה שמגיעים לפי חוק - גם אם הם נצברו מעבר למה שהחוק מתיר, אבל לא העובד גרם לכך שהם ייצברו - אז כל עוד העובד עדיין עובד, יש לו זכות לנצל את ימי החופשה האלה, ואם העובד יפסיק לעבוד לפני שהוא ינצל את כולם - המעביד יהיה חייב לשלם פדיון שלהם עם תום העבודה. לגבי ימי החופשה העודפים על מה שמגיע בחוק, אני חושב שאם בחוזה נקבע שהם מתבטלים עם תום השנה - אז הם מתבטלים.

 

[שיר ורד]

לתשובתך

לדעתי - צריך להבדיל.
צריך להבדיל בין ימי החופשה שמגיעים לפי חוק לבין ימי החופשה שעודפים על מה שהחוק נותן והם מגיעים לפי החוזה (בהנחה שהחוזה נותן יותר מהחוק). לגבי ימי החופשה שמגיעים לפי חוק - גם אם הם נצברו מעבר למה שהחוק מתיר, אבל לא העובד גרם לכך שהם ייצברו - אז כל עוד העובד עדיין עובד, יש לו זכות לנצל את ימי החופשה האלה, ואם העובד יפסיק לעבוד לפני שהוא ינצל את כולם - המעביד יהיה חייב לשלם פדיון שלהם עם תום העבודה. לגבי ימי החופשה העודפים על מה שמגיע בחוק, אני חושב שאם בחוזה נקבע שהם מתבטלים עם תום השנה - אז הם מתבטלים.

לתשובתך
נניח שהעובד ניצל רק חלק מימי החופשה המגיעים לו על פי החוזה. האם יספרו אלו בתור הימים העודפים - כלומר העובד יוכל לצבור בהתאם לחוק את כלל הימים שלא ניצל או בתור הימים המוקנים בחוק - כך שאם העובד לא ינצל את כל ימי החופשה המגיעים לו הוא בעצם מאבד את הימים שלא נוצלו (כי הם העודפים).

 

[יוסאריאן]

לדעתי...

לתשובתך
נניח שהעובד ניצל רק חלק מימי החופשה המגיעים לו על פי החוזה. האם יספרו אלו בתור הימים העודפים - כלומר העובד יוכל לצבור בהתאם לחוק את כלל הימים שלא ניצל או בתור הימים המוקנים בחוק - כך שאם העובד לא ינצל את כל ימי החופשה המגיעים לו הוא בעצם מאבד את הימים שלא נוצלו (כי הם העודפים).

לדעתי...
כל עוד הוא לא עבר את המכסה שמגיעה לו לפי החוק, אז אי אפשר לראות את הימים שהוא ניצל כימים שמנוצלים לפי החוזה ולא לפי החוק. כלומר - אם החוק נותן לו 14 ימי חופשה והחוזה נותן לו 30 ימי חופשה, ואם הוא ניצל 10 ימים, לא יוכלו לראות את עשרת הימים האלה כימים שמגיעים לפי החוזה ולא לפי החוק. הימים שמגיעים לפי החוק כלולים בתוך הימים שמגיעים לפי החוזה.

 

[שיר ורד]

כלומר

לדעתי...
כל עוד הוא לא עבר את המכסה שמגיעה לו לפי החוק, אז אי אפשר לראות את הימים שהוא ניצל כימים שמנוצלים לפי החוזה ולא לפי החוק. כלומר - אם החוק נותן לו 14 ימי חופשה והחוזה נותן לו 30 ימי חופשה, ואם הוא ניצל 10 ימים, לא יוכלו לראות את עשרת הימים האלה כימים שמגיעים לפי החוזה ולא לפי החוק. הימים שמגיעים לפי החוק כלולים בתוך הימים שמגיעים לפי החוזה.

כלומר
אם העובד ניצל חלק מימי החופשה ולא את כולם והמעביד לא מאפשר צבירה, יפסיד העובד את הימים הנוספים הנובעים מהחוזה. זה נותן רעיון, למעביד שרוצה לעודד את עובדיו לצאת לחופשה במהלך השנה ולא לצבור אותה, להוסיף להם 1-3 ימים מעבר לחוק ולהודיע שכל מי שלא ינצל את כל ימי החופשה המגיעים לו במהלך השנה, יאבד את הימים הנוספים.

 

[יוסאריאן]

המעביד לא ירוויח מזה כלום.

כלומר
אם העובד ניצל חלק מימי החופשה ולא את כולם והמעביד לא מאפשר צבירה, יפסיד העובד את הימים הנוספים הנובעים מהחוזה. זה נותן רעיון, למעביד שרוצה לעודד את עובדיו לצאת לחופשה במהלך השנה ולא לצבור אותה, להוסיף להם 1-3 ימים מעבר לחוק ולהודיע שכל מי שלא ינצל את כל ימי החופשה המגיעים לו במהלך השנה, יאבד את הימים הנוספים.

המעביד לא ירוויח מזה כלום.
כי ממילא, אם העובד לא מנצל את הימים המגיעים לו לפי החוק, הם כן ייצברו לו. רק התוספת שלפי החוזה לא תיצבר. אם המעביד באמת לא רוצה שהעובדים יצברו חופשה - שיוציא אותם לחופשה. (מעביד שחישוביו הם רק כספיים, יעדיף שהעובדים לא ייצאו לחופשה, כי אם יעבור מספיק זמן והם יתבעו אחר כך את החופשה שנצברה או פדיון שלה, הוא יוכל לטעון להתיישנות).

 

[שיר ורד]

הרוח של המעביד הוא בדוחות רוח והפסד

המעביד לא ירוויח מזה כלום.
כי ממילא, אם העובד לא מנצל את הימים המגיעים לו לפי החוק, הם כן ייצברו לו. רק התוספת שלפי החוזה לא תיצבר. אם המעביד באמת לא רוצה שהעובדים יצברו חופשה - שיוציא אותם לחופשה. (מעביד שחישוביו הם רק כספיים, יעדיף שהעובדים לא ייצאו לחופשה, כי אם יעבור מספיק זמן והם יתבעו אחר כך את החופשה שנצברה או פדיון שלה, הוא יוכל לטעון להתיישנות).

הרוח של המעביד הוא בדוחות רוח והפסד
אני מתכוון למעביד שמעוניין ברווחת העובדים ולא מתכוון לסדר אותם. מנהלי ביניים לוחצים לעיתיפ רבות על העובדים לסיים פרויקטים ולא לצאת לחופשה, לעיתים רבות גם העובד לא ממהר למצל את חופשתו ומעדעף שתיצבר. ברמת דוחו"ת רוח והפסד של החברה זה יוצר לחברה חוב גדול מאוד (ישנן חברות עם עבודים ותיקים שזה מגיעל לשכר מווצע של 2 חודשי עבודה לכל עובד). המנכ"לים ומנהלי הכספים של אותם חברות , מעונינים להפחית את החבות הזו. בדרך כלל הם נאלצים לאיים במחיקת יתרות חופשה גדולות מדי כדי לעודד יציאה לחופשה במהלך השנה, וגורמים להתמרמרות אצל העובדים , במיוחד כשההוראות גורפות ואצל חלק מהעובדים גם סותרות את החוק . בחלק מהמקומות הללו, העובדים גם מקבלים יותר ימי חופשה מהמינימום בחוק ולכן הרעיון המוצע על ידי יפטור את הבעיה למנהלי הכספים תוך שהוא מעודד את מרבית העובדים לנצל את ימי החופשה ולא לצוברם.