רמקול אלקטרוסטאטי - מדוע לא מתחשמלים?
הייתי ממליץ לך לקרוא קצת חומר על "How Electrostatic Loadspeaker Works"/
שם תוכל לראות כי הממברנה "כלואה" בין שתי רשתות וספק מתח גבוה מספק מתח ישר (DC) לממברנה (קוטב אחד) ולשתי הרשתות ביחד (הקוטב השני).
מאחר וספק מתח הגבוה צף, ניתן לחבר איזה קוטב שרוצים לאדמה. ויהיה זה אך הגיוני כי צד האדמה תיהיינה הרשתות.
כאמור, שתי הרשתות מוזנות מאותו קוטב של המתח הגבוה לכן אין ביניהן הפרש פוטנציאלים.
למעשה, בגלל הפרש הפוטנציאלים הגבוה (שדה חשמלי) הקיים בין קוטב אחד של המתח (הממברנה) לבין הקוטב האחר (שתי הרשתות) הרי שקיים כח משיכה (חוק קולון) בין הממברנה לרשתות. מאחר ושתי הרשתות בעלות אותו פוטנציאל, הכח המופעל על הממברנה שוה משני צידה ולכן לא תזוז ממקומה.
כל אלו היו ענין הממתח.
אך, המתח הגבוה הנמסר לשתי הרשתות, מוזן באמצעו של סליל משני של שנאי אודיו, שהראשוני שלו מקבל את הסיגנל ממוצא המגבר.
כאשר נמסר מתח הסיגנל לראשוני של השנאי (AC), מתח זה מושרה למשני של השנאי עפ"י יחס הליפופים. כזכור צד הרשתות מוארק לאדמה - כלומר, מרכז הסליל המישני באדמה, ולכן הסיגנל המתפתח במישני, נמסר בפאזות הפוכות לשתי הרשתות.
מתח הסיגנל הנמסר לרשתות, מתחבר חיבור אלגברי למתח הDC שבינן לבין הממברנה אך הפעם כבר ישנם הפרשי פוטנציאלים שונים בין שתי הרשתות לממברה מה שגורם לה לזוז, עפ"י הסיגנל, קדימה ואחורה.
אם תתבונן היטב, תוכל לראות כי מדובר במעין "קבל" גדול בין הלוחות לבין הממברנה. לקבל יש קיבול עפ"י שטח החפיפה בין הלוחות לממברנה והמרחק ביניהם ובמקביל אליו ישנו נגד (דמיוני) - התנגדות האוויר.
העובדה כי יש קיבול במערכת גורמת לאימפדנס של הרמקול לרדת ככל שהסיגנל הנמסר לרמקול בתדר גבוה יותר ועל הנגד הדמיוני מתפתח ההספק האמיתי, שזהו ההספק של הרמקול. ובאמת, כמו כל הרמקולים, נצילות המרת ההספק אינה עולה על 5% ןבדרך כלל, הרבה פחות (לרמקול בעל נצילות אקוסטית של 90 ד"ב לוואט, ישנה נצילות אנרגטית של כשלושה אחוז!).
אריאל אריאלי
