שאלה "כבדה" הפעם

נופר30

New member
הכל תלוי מהיכן ואך מאמצים

הדודה שלי אימצה שניים הגדול היום בן 13 מהונדורס והשני גם מאחת ממדינות דרום אמריקה הסוכנות שממנה היא אימצה מאתרת את הנשים כשהן עוד בהריון והן עוברות בדיקות שונות ( שהדודה שלי משלמת עליהן ) כמו כן ברגע שנולד הילד הם משלמים את הטיפול בו עד אשר הוא מגיע אליהם הבייתה ( ולפעמים שזה משהו כמו שנה שנה וחצי ) לגבי מחלות : מה בודקים אותי אם יש לי דיסלקציה או מחלות נפשיות בבית לפני שנותנים לי להיכנס להריון ? אני חושבת שיש צורך להתיחחס לילד שאומץ כאילו זה ילד שלך כמו הורים שמבקשים לאמץ יותר מילד אחד אם אין להורים בית מספיק גול שהילדים יחיו כל אחד בחדר נפרד לא יתנו להם למה ? מה ילדים שחיים שניים בחדר לא חיים טוב ? בקיצור יש הרבה דיונים בנושא והשאלה הייתה נאמץ או לא , נכון ?
 

dorlim

New member
שתהיי בריאה איזו שאלה ....

קודם כל אני מאד מסכימה עם אתי- קשה לתת תשובות ככה. הדברים משתנים וכך גם ההחלטות ואני לא רוצה לצאת בהצהרות שאני לא אוכל לעמוד בהן... מי יודע מה יהיה במקביל אני גם מסכימה עם כל מה שמשתתפת אמרה - יש באימוץ כ"כ הרבה דברים יפים לשני הצדדים ואני בהחלט מחזקת את ידהם של אלו שאימצו ילדים.
 

אתי@

New member
היה אצלנו בבסיס איש מדהים שהיו לו

4 ילדים שלו ועוד כ-6 ילדים מאומצים לא קבועים, כלומר ילדים שהיו אצלו תקופות קצרות. הוא היה דוגמא ומופת בעיני לטוב לב ואנושיות מדהימה. מאוד קשה להיות חצי ממנו. הלוואי וכולנו נוכל להיות אפילו רבע.
 

POOH*

New member
אני חושבת שכן היינו שוקלים את זה...

כמובן שאם כבר היה ילד אחד שלנו אולי היינו מחליטים להסתפק בזה. אבל אם לא היו אני לא חושבתש הייתי מוותרת על ילדים. אבל אולי הייתי בודקת גם אפשרות פונדקאות למשל לפני אימוץ... אבל בכל מקרה לא נראה לי שהייתי פוסלת את האופציה. POOH
 

POOH*

New member
וד"א....

שנים החלום שלי היה לפתוח את הבית שלי כבית אומנה, כמו בסדרה ´שכנים שכנים´ למי שמכיר שהיו להם 5-6 ילדים אומנים. וגם היום אם אי פעם אני אהיה במצב כלכלי שיאפשר את זה אני לא פוסלת את זה.... בעיני זו דרך נפלאה לעזור לילדים למרות כל הקשיים שכרוכים בזה... כמובן שלא אעשה דבר כזה אם אחשוב שזה יפגע במשפחה שלי ואז אנסה למצוא דרך אחרת לעזור.... אבל אני לא פוסלת גם אומנה ולא רק אימוץ... POOH
 

שמופית

New member
זה גם חלום שלי כבר די הרבה שנים...

אני לא פוסלת אימוץ או אומנה, בין אם הכל בסדר ובין אם לא. אני מאמינה שאם המצב הכלכלי שלנו יהיה טוב, נעשה את זה.
 
לא יודעת ולא רוצה לדעת!../images/Emo5.gif

וגם לא ממש רוצה לחשוב על זה.... מצטערת... מנסה לחשוב יותר על דברים טובים ואם חס וחלילה יקרה לי משהו רע... אתמודד עם זה אם וכאשר יהיה צורך.... הרי ממילא לא אוכל לדעת בתיאוריה איך אגיב במציאות במצבים קשים....
 
אחרי מחשבה

(כיוון שכבר חשבתי על זה בתקופה בה לא הצלחתי להרות), במידה ולא תהיה אפשרות להפריה חוץ גופית או פנדקאות, אני חושבת שכן הייתי מאמצת, ולא מסתפקת בילד אחד. תחשבו על כל אלפי ומליוני הילדים האומללים בעולם- ואיזה בית חם ונפלא אתם יכולים לתת להם! הייתי מאמצת בהחלט. ההחלטה לגביי ילד ישראלי או מחו"ל תלויה ברשימת ההמתנה. מבחינתי אין הבדל גדול. בכל מקרה זה ילד. ההבדל אצלי הוא בין אימוץ תינוק לאימוץ ילד בן 10. אבל זה דורש מחשבה נוספת.
 

Ronnie*

New member
אני מאמינה שכן.

יש לי ניסיון קרוב מאוד עם הנושא של אימוץ, אחותי הקטנה מאומצת. למרות שעברנו איתה דברים מאוד קשים (לא בהכרח קשור לאימוץ) וההורים שלי עדיין עוברים, אני יודעת שהיא אחותי לכל דבר ואני בטוחה שכך ארגיש גם אם יהיה לי ילד מאומץ. אם יהיה לנו ילד אחד, אני די בטוחה שנאמץ. אורי עוד יותר בטוח בעניין הזה ממני - כמה פעמים הוא אמר לי שגם אם יהיו לנו ילדים משלנו הוא ישמח לאמץ עוד ילד, מסיבות הומניטריות. אני לא יודעת אם אני מסכימה איתו, כי אני יודעת כמה קשה אימוץ יכול להיות, אבל אם יהיה מצב של קושי להביא ילדים אני לא אהסס.
 
למעלה