שאלה כבדה קצת לשבוע חדש

[דאגרוטיפ]

 

[יחפהבפארק]

חסר לך שלא

 

[puma141]

מזכיר לי את זן ואמנות..... ואיך?

קודם כל-ישבתי על הפוסט-כמה דקות,יחסית אלי זה המון- וזה פוסט ושאלה גאונית!מעניינת מאוד..

איך זה מזכיר לי את זן?
בספר, האבא מחפש דרכים להגיע לבן שלו..כל הדרכים שבעולם כולל את הדרכים הקונבנציונליות, פסיכאטריה פסיכולוגיה..
הרי מי יקח סיכון על הנפש של הילד שלו?
למעשה, זה היה גם על הנשפ שלו בעקיפין..

ואז הוא מחליט להקשיב לאינטואיציות שלו. לעוצמה הפנימית שלו, והוא לוקח את הבן שלו לטיול על האופנוע, טיול ארוך, ומשם הוא פועל ואומר לו את מה שהוא חושב ומרגיש, כולל הכעסים.....על הילד.-גם על עצמו-
זה-ההקשר..

ולמה אני רואה את זה ככה?
כי כשקראתי את הפוסט שלך, הרפלקס הראשוני שלי היה:
הייתי אומרת לו-פחדן מזורגג! תמות לך. במקום להתמודד. צ'יקן!

היה לי מקרה...קיבלתי טלפון מ...ידיד. שמאוד אהב אותי.אהבת אמת. מה שאני לא חשבתי כלפיו..
הוא גם ידע את זה מהשניה הראשונה..

במחשבה שניה זה ארוך מידי..לא אספר עכשיו........ סליחה.

מה שאני רוצה להגיד, שלפעמים הבום של מילים קשות עוזר יותר מליטוף יתר, שבעצם מלטף את תחושת הדיכאון של זה
שכואב לו, ומעצים אותה...
לפעמים, משהו נגדי-עושה את הפעולה של..להעיר ...

 

[יחפהבפארק]

אני מסכימה איתך

ושוב, תסלחו לי אם אביא כאן משהו אישי ופרטי, אבל אולי אפשר ללמוד מכך לקח כלשהו.
היה לי אח אשר התאבד בגיל 36 בגלל דיכאון, בעיות אישיות, בעיות עם העבודה, ולמרות שהיינו מודעים לכך שהוא במצב קשה ודיכאוני, הוא גם היה על תרופות פסיכיאטריות, חשבנו שאנחנו לא מספיק מוסמכים כדי לעזור לו וחשבנו שהרופאים יעזרו לו.
לאחר מותו הטרגי, אני האשמתי את עצמי על כי לא הייתי ערה מספיק לעובדה שהבן אדם הזה באמת במצוקה כזאת שהוא עלול לשים קץ לחייו ולא מנעתי זאת בגופי. יחד עם רגשות האשמה אני כעסתי עליו כעס נוראי. הרגשתי שבמקום להתמודד ולבקש עזרה מאיתנו הוא פשוט רצה לפטור אותנו מעולו ומצרותיו בתואנה שיש לכל אחד מאיתנו מספיק צרות משלו ואנחנו לא צריכים גם אותו על הראש שלנו. כעסתי. אני כועסת גם היום. למרות שניסיתי להבין אותו ולהבין את גודל יסוריו, אני לא מצליחה שלא לכעוס עליו ועל עצמי. אולי אם הייתי מנערת אותו, חובטת בו, מוכיחה אותו על כי הוא משאיר אחריו אישה אלמנה ושני ילדים קטנים, אולי הוא לא היה ממהר לברוח לעולם שכולו טוב.
הוא טעה במחשבותיו. הוא היה בטוח שכולם יסתדרו יותר טוב בלעדיו והוא לא יהיה לנטל על אף אחד.
הוא לא ידע שאישתו לא תתחתן שנית לעולם. הוא לא ידע שילדיו יגדלו ללא אבא ואף אחד לא ילווה אותם לאירועים החשובים בחייהם. הוא לא ידע שאחיו ואחיותיו נשארו עם צלקת שלא מגלידה לעולם. הוא לא ידע שלאביו הקשיש נשבר הלב לעולמים.
אם הוא היה יודע כל זאת לפני ששם קץ לחייו, היה חושב פעמיים אם לא כדאי בכל זאת לעשות מאמץ ולהתגבר על המשבר...
לפני כמה שנים, חברה טובה שלי היתה במשבר עמוק. תוך כדי בכי מילמלה שנמאס לה לחיות ולא איכפת לה לשים קץ לחייה.
אני צרחתי עליה ואמרתי לה שאם עוד פעם אני אשמע שטויות כאלה מפיה, אני נשבעת בהן צדק שאני נוסעת עד אליה וחובטת בה עד צאת נשמתה. היום היא מאושרת כפי שלא היתה מעולם.

 

[puma141]

:

צימררת-

למרות שהכרתי את הסיפור הזה שלך..

אל תכעסי על עצמך...אל תשפטי אותך...אין אם.

ואם כבר את שופטת אותך, אז מהנקודה שעמדת אז, הרי לא חכמה לשפוט בדיעבד מהמקום שלך היום..
אין לי בכלל ספק, שעשית אז את כל שידעת/יכולת לעשות! אין לי ספק......

 

[יחפהבפארק]

אני לא עשיתי כלום

גם בנקודת הזמן ההיא, הייתי צריכה לעשות יותר.
הייתי אמא צעירה עם שלושה ילדים קטנים כשהגדול היה רק בן 8 והקטן בן שנה.
הייתי עסוקה בעצמי ובבעיותיי האישיות, כלכליות, וכל עול גידול הילדים היה עליי.
הייתי אנוכית לגמרי אז. אף אחד לא הכין אותי למצב כזה שבו אצטרך להתמודד עם אח שמתכונן להתאבד.
לכן, אם מישהו מקבל הודעה כלשהיא על כוונה להתאבד, עליו לעשות הכל, אבל הכל כדי למנוע זאת ממנו, כי הודעה בין אם בכתב ובין אם בעל פה, היא קריאה לעזרה. אדם שלא רוצה לחיות בשום אופן, לא מודיע על כך מראש לאף אחד. הוא מקסימום משאיר מכתב.
אין כאן בכלל שאלה של פרטיות. המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם שלם.
את יודעת למה בסופו של דבר הוא לא נקבר מחוץ לגדר? כי יש האומרים ששנייה לפני שהוא מת, הוא התחרט. לכן, מגיע לו להיקבר כמו כל בן ישראל.

 

[Doctor Goblin]

ובינתים - הו, כה מביך

באותו מקום בו הנ"ל פירסם את הקריאה לעזרה שלו נפתח דיון שלם לגבי יעילות של שיטות התאבדות שונות. כולל אחת שטוענת שסבא שלה חי עם כדור בראש ואחד אחר שאומר שהדרך שמבטיח התאבדות מוצלחת היא לבצע אותה במדבר.

באותו שרשור, אל מול פני המדוכא.

יופי חי.