עד שמגיעים לחסרים שעולים בבדיקות דם לפעמים הבנאדם כבר על הקרשים , זה נכון למעקב קבוע של כל חצי שנה , צריך גם להרגיש את הגוף. חוסר סידן גם פוגע בספיגה של B12 , הכל מארג אחד גדול ומורכב.
בודקת את רמות הסידן בדם. אלא מה? ש- 99% מהסידן בגופנו נמצא בעצמות, ואילו הכמות הזניחה שנמצאת בדם מווסתת בקפידה על ידי הגוף (כמו נתרן, אשלגן וכד').
היינו, אם ישנה חריגה של רמות הסידן בדם, הדבר עלול להיות חמור ביותר, אך עדיין לא תאמר יותר מדי על משק הסידן בעצמותינו.
כשאין חריגה ברמות הסידן בדם, הבדיקה עדיין לא תאמר יותר מדי על משק הסידן בעצמותינו.
מה שכן, רמות חריגות של סידן בדם (לשני הכוונים) הם בהחלט תמרור אזהרה. סידן נחוץ בדם ברמות מסוימות (מאד נחוץ למעשה) וחסר/עודף מחייב טיפול ובמקביל בדיקה (הורמונלית למשל) האם מנגנון הויסות של סידן (למשל הורדה של סידן מהעצמות לטובת הדם) תקין.
אבל אני אתפלא אם ממליצים (לא כל שכן מממנים) בדיקה כזו לפני גילאי ה- 60, אולי במקרים של פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס (זו שאחראית ל״גירוד״ העצם כדי לספק סידן לדם) או תת פעילות של בלוטת התריס (מעכבת את אותו ״גירוד״ סידן מהעצם).
מניח שאפשר לעשות את הבדיקה באופן פרטי, אבל אין לי האמת מושג.