לא רק זה
למספר e יש חשיבות עצומה באלקטרוניקה. מנוסחת אוילר e^jx=cosx+j*sinx נובע שניתן לייצג אותות הרמוניים בעזרת אקספוננטים מרוכבים, דבר המאפשר ניתוח פשוט יותר (באמצעות פזורים) של רשתות חשמל או כל התקן חשמלי עם עירור הרמוני. כמו כן בניתוח אותות ועיבודם בתחום התדר משתמשים בפירוק האות לרכיבי תדר באמצעות טורי פורייה (Fourier ) והתמרות פורייה, אשר בהן האקספוננטים המרוכבים מככבים בגדול. הזכרת כאן משוואות דיפרנציאליות, אז בגלל התכונה ש e^x היא הנגזרת של עצמה, יוצא שפונקציה זו היא במקרים רבים פתרון של משוואה דיפרנציאלית. לעובדה זו יש חשיבות בתחום הפיסיקה - תופעות פיסיקליות שונות (גם בחשמל וגם בתחומים אחרים) מתוארות על ידי משוואות דיפרנציאליות, ולכן במקרים רבים הפתרון הוא מסוג אקספוננט דועך, כמו בדוגמה שהבאת. בקיצור - e הוא אחד המספרים החשובים ביותר, ומגיע לו כל הכבוד הראוי.
למספר e יש חשיבות עצומה באלקטרוניקה. מנוסחת אוילר e^jx=cosx+j*sinx נובע שניתן לייצג אותות הרמוניים בעזרת אקספוננטים מרוכבים, דבר המאפשר ניתוח פשוט יותר (באמצעות פזורים) של רשתות חשמל או כל התקן חשמלי עם עירור הרמוני. כמו כן בניתוח אותות ועיבודם בתחום התדר משתמשים בפירוק האות לרכיבי תדר באמצעות טורי פורייה (Fourier ) והתמרות פורייה, אשר בהן האקספוננטים המרוכבים מככבים בגדול. הזכרת כאן משוואות דיפרנציאליות, אז בגלל התכונה ש e^x היא הנגזרת של עצמה, יוצא שפונקציה זו היא במקרים רבים פתרון של משוואה דיפרנציאלית. לעובדה זו יש חשיבות בתחום הפיסיקה - תופעות פיסיקליות שונות (גם בחשמל וגם בתחומים אחרים) מתוארות על ידי משוואות דיפרנציאליות, ולכן במקרים רבים הפתרון הוא מסוג אקספוננט דועך, כמו בדוגמה שהבאת. בקיצור - e הוא אחד המספרים החשובים ביותר, ומגיע לו כל הכבוד הראוי.