שאלה כללית

[Lizz]

ברוכה הבאה...

אל תבכי, חומד. בואי, שבי איתנו. יהיה לך טוב פה.

 

[בא לי לבכות]

למה בא לי לבכות?!

כי כל החיים שלי בגלל שאני הומו-נשי או טרנסג´נדר או אני לא יודע מה. אני סובלת כל החיים. מעולם לא עשיתי מה שאני רוצה. אני גרה עם הורי (אני בת 21) במשפחה דתית , שייענו משקחת אותה ליברלית אבל תמיד אני צריכה לשחק אותה "גבר" . אין לי כח לזה. אני אוהבת להיות אישה,נוח לי בתור אישה,חיי היו יכולים להיות הרבה יותר טובים אם הייתי יכולה להיות אישה או לפחות לעשות מה שאני רוצה לעשות שזה בעיקר: או לשחק או לרקוד או להיות דוגמנית (כמה מפתיע אה?!) , אני נורא אוהבת את חיי השואו אבל בקטע של הדאג או של הטרנסים אלא בקטע של כמו אישה רגילה (סטיירטית) שיכולה להופיע וכו´ וכו´. אני לא יודעת למי לפנות אצל מי אני יכולה באמת לבדוק אם אני כשרונית או סתם מתלהבת? (בקטע של השואו).(מ-ש-ה-י-/ו -י-ו-ד-ע-ת- ?!!?!) בא לי לבכות- כי אני צופה את העתיד ואני רואה שהולכים להיות לי חיים מרים אם אני יהפוך להיות אישה- החברה מעולם לא תקבל אותי (אולי בחו"ל-אשרי המאמין...) ובנוסף לזה אני יצטרך לעמוד בתחרות קשה ביותר מול שאר הטרנסיות על מיקומי בעולם השואו. ואם אני ישאר להיות מה שאני , כלומר: כוסון עדין כזה... ואני אלך ללמוד מקצוע הבעיה הקודמת לא תבוא לידי ביטוי אבל תמיד אני ירגיש חיסרון וביחד עם זה תמיד יעירו לי שאני נורא נשית, ושיש לי קול של בחורה, ובכלל מאיפה הדיעות הנשיות האלו?! זה מה שקורה שאתה חי לא כפי שאתה רוצה לחיות וכנראה שלא תוכל לחיות כפי שאתה רוצה לחיות. בכל מקרה שיהיה לכל ידדותי הטרנסג´נדרס חיים מאושרים וכל טוב, ואשמח לקבל הארות או עיצות לגבי המ שכתבתי פה

 

[Lizz]

אל תרגישי רע.

יהיה קצת קשה, כן, אבל לא קשה כמו שנראה לך. בטוח לגמרי שהמשפחה לא תקבל? יכול להיות שיהיה להם קשה בהתחלה, אבל הרוב מתרגלים. וגם אם לא - לא נורא. ואם את כל כך נשית כמו שאת אומרת, אז "החברה" לא תזהה. המון טראנסיות חיות באושר ועושר אחרי שהתהליך עצמו נגמר. אל תחשבי שהעולם מת רק בגלל שאת הופכת לאישה, בדיוק כמו שהעולם לא מת כשגילית שאת הומו. זה לא סוף היקום, די רחוק ממנו. את רוצה להיות אישה גם פיזית? לכי על זה, לדעתי. עשי מה שטוב לך. תתייעצי עם פסיכולוג אם זה גורם לך להרגיש כל כך רע. בקשר לקטע של ההופעה - אני לא יודע, אבל בטוח שנמצא במוקדם או במאוחר איפה עושים אודישנים וכד´. [[ בא לי לבכות- כי אני צופה את העתיד ואני רואה שהולכים להיות לי חיים מרים אם אני יהפוך להיות אישה ]] לא נכון! למה לך להגיד ככה? למה לא להגיד "יהיו לי חיים נפלאים, אני אהיה אישה כמו שאני אמורה להיות, והחיים יהיו שלווים ונהדרים"? למה לא להגיד "אני אשיג מה שאני רוצה ואעשה מה שאני רוצה והכול יהיה נחמד"?

 

[גיל494]

Don´t be sad...../images/Emo7.gif

יש לי שתי עצות: א."לחשוב מחשבות רעות הוא למעשה הדבר הקל ביותר בעולם.

אם תתני למוחך מנוחה הוא יסחרר אותך מטה לתוך אומללות הולכת וגוברת.

כדי לחשוב מחשבות טובות לעומת זאת, נדרש מאמץ"

. אז תתאמצי!

ב. לכי אחרי ליבך, והיי עצמך (אני יודע שזה נשמע תמים ונדוש אבל זה נכון)

ולסיכום

[חיבוק גדול]

 

[גיל494]

אגב

הציטוט הוא מתוך "שוגון"

 

[אורי 0]

דרך ארוכה ומתפתלת

מידידותי הטרנסיות (אלה שעברו את השינוי) אני יודע שצפויה לך דרך ארוכה ומתפתלת, דרך קשה - אבל לאו דוקא דרך רעה. טרנסיות שהלכו על שינוי הן לא יותר או פחות אומללות משאר האדם. רק את יכולה לדעת ולהחליט מה את רוצה לעשות עם עצמך. יש דרכים להיות עצמאית, לגור לבד (לא לנתק את הקשר), להחליט לבדך איזה שינוי את רוצה לעבור. להופיע זה ענין אחר - ובכ"ז יש כאלה שמצליחות, שוה לנסות לפחות. אם אין לך תקציב לטיפול פרטי את יכולה לבדוק את קבוצת התמיכה של הטרנסג´נדרים: תשאירי הודעה ואיך לחזור אליך בטל. 03-6850917 (אצל אילנה ברגר, שמנחה את הקבוצה). זהו, ותחזיקי מעמד.

 

[בא לי לבכות]

תודה לכולכם עבור העידוד

ואגב , אורי, זאת אני בחורה שכתבה לך אי מייל לפני כמה חודשים בשם אורלי , אני מחיפה. ואם כבר מדברים על הקבוצה של אילנה . מישהו יודע באיזה יום ושעה היא נפגשת? כל כמה זמן? האם יש מישהו מחיפה שבא לשם עם אוטו? תודה רבה לכול..כם מכל הלב ותודה לליז.... להת´

 

[אורי 0]

היי אורלי

(אם את רוצה שם אחר, בבקשה - פשוט נראה לי עדיף על "בא לי לבכות") ובכן - הקבוצה נפגשת פעמיים בחודש ביום ג´ 1930-2130, באגודה בת"א נחלת בנימין 18, קומה שניה. אבל את חייבת קודם להיפגש עם אילנה! היא כבר לא נתנה להיכנס למישהי שבאה סתם ככה בלי להיפגש איתה. בקשר להסעה מחיפה, לא ידוע לי. אני מבין שאין לך חשק לנסוע בתחבורה ציבורית - אני די בטוח שיש אוטובוס ו/או רכבת בעשר חזרה. אני תוהה אם אפשר לסדר שתנחתי אצל מישהי/ו ללילה אם זה בא בחשבון מבחינתך. כדאי לשאול את אילנה אם יש מישהו בעירך שמטפל בענינים כאלה כהלכה. אילנה היא אילנה (אם כי יצא לי בחיי לשמוע גם ביקורת) אבל היא בתל אביב. זהו, תחזיקי מעמד ותתחילי להרים טלפונים (אם לי קרה נס בחודש האחרון, לך בטח אין סיבה להתיאש).

אורי

 

[barak001]

אני מזדהה

עם המייל ומבין את התסכול הזה, במיוחד עבור מי ששואף להגיע למקום מסויים וחש שנשללת ממנו ההזדמנות השווה. אני יכול לתת לך כמה נקודות למחשבה שאני נוהג להזכיר לעצמי - 1. לכל בני האדם יש בעיות בכל רגע בחיים שלהם. אם זה לא יהיה מגדר זה יהיה דבר אחר, לכן הפתרון נעוץ בתפיסה חיובית כללית לחיים. 2. מי שרוצה להצליח באמת יצליח גם להתגבר על מכשול המגדר ויש תקדימים לכך. גם אם לא היו תקדימים את תמיד יכולה להיות הראשונה. 3. חברה זה מושג מאד פשטני, תחשבי על בני אדם. כל אחד מגיב אחרת. יהיו אנשים שירתעו מהעניין, אבל חוסר קבלה מהסוג הזה יש גם בין חילוניים-דתיים, יהודים-ערבים, עדות וכו´. 3. את תמיד יכולה לעבור את השינויים בקצב שלך. יש לך את כל הזמן להחליט איזה תפקיד מגדר עדיף. לפעמים כדאי לחכות במגדר הנוכחי עד שבאמת משוכנעים שעושים את הדבר הנכון ואז גם הדרך יותר חלקה. 4. אנחנו חיים כאן ועכשיו. האם זה הכרחי שבכל רגע ורגע הנושא יעסיק אותך? תחשבי על הדברים הטובים שנמצאים סביבך. אל תתישי את עצמך במחשבות ותכנונים, גם ככה החיים תמיד סוחפים לכיוונים בלתי צפויים.

 

[Alexander l]

כלומר

מדוע לא לקחת את הדברים "כאילו פשוט",,, אם את אוהבת משחק אז ללכת ללמוד בניסן נתיב או מסלול דומה ? כלומר לא לערבב את שאלת הזהות המינית עם מקצוע/עסוק באופן שמגביל ומסבך. כשחקן שאלת הזהות תהיה תמיד בכל תפקיד, כמו למשל,,,, שהאף או האוזן או הלשון של כל שחקן תהיה בכל תפקיד. פשוט כי זה שם. החיים מורכבים כח ככה זה החיים. ודרך אגב הם מורכבים לכולם. מורכבים באופן אישי כזה.... לפעמים החיים דומים לעבודתו של חבלן שעסוק בלפרק מוקשים. אלכסנדר מפרק מוקשים.

 

[The Power Puff Girl]

תמיד, חשבתי שאני בת.. הבנתי שאני

רוצה להיות אחת מגיל 12. אף פעם לא אמרתי את זה למישהו..(בתקופה)

 

[The Power Puff Girl]

מישהו, בכלל קורא/קרא את זה?. סתם...

סקרנות!. בגלל התאריך..!, תגובה קצת מאוחרת.. טוב נו, אבל לפחות...