שאלה לאמהות עובדות

Dimaya

New member
שאלה לאמהות עובדות

אני בשלבי סיום של עבודת תיזה בנושא של חזרה לעבודה של נשים לאחר לידה. יש מספיק נתונים, אבל יש שאלה שהתעוררה במהלך העבודה - לאחר ביצוע הראיונות, וממה שיש לי - אני לא מצליחה להצביע על דפוס. מה היה השיקול העיקרי בשאלת חזרה לעבודה (האם בכלל, לכמה שעות, באיזה אופן וכו'?) כמובן שאין תשובה נכונה או לא נכונה, ואני אשמח מאוד לעזרה. תודה
 

תומרלי

New member
אני חזרתי כדי לשמור על מקום העבודה

וכן משום שההכנסה של האיש לא מספיקה לבדה למחייתנו והייתי חייבת לחזור. אם הייתה לי האפשרות, הייתי נשארת בבית עוד כמה חודשים. אבל אחרי שחזרתי גיליתי שהשד פחות נורא. אחד השיקולים המכריעים לחזרה,היה העובדה שחזרתי לחצי משרה, אז כבר בצהרים אני בבית.
 

משוש30

New member
אני חזרתי בעיקר כי זו אני רציתי

לחזור. היה לי טוב בחופשת לידה אבל החיים שלי והקידום שלי והלימודים שלי היו מאד חשובים לי.אני גם לא טיפוס שיכול להיות כל יום כל היום עם תינוק (למרות שכמובן הוא התינוק הכי מדהים בעולם) זה לא ממלא אותי ואני לא חושבת שאני תורמת לו יותר ממסגרת חיצונית (אולי ההיפך) אם אני נשארת איתו יום שלם בבית. חוץ מזה כמובן הייתה התחייבות (היו לי קורסים ללמד ופרויקט שחיכה מאד בקוצר רוח לשובי) אולי אם לא הייתה לי התחייבות הייתי מאריכה קצת את חופשת הלידה אבל כיוון שהייתה זה בכלל לא היה על הפרק. חוץ מזה כמובן קיים השיקול הכלכלי. יכלנו להצטמצם ולחיות בלי שאני אעבוד אבל בכל זאת יש לזה תרומה למשפחה ולחיי הרווחה שלנו אבל בעיקר לתחושת הערך העצמי שלי.
 

משוש30

New member
מבחינת שעות חזרתי ישר למשרה

מלאה+ ( 3 פעמים בשבוע חוזרת בארבע ופעמים בשמונה בערב ויש גם חצי יום שישי)
 

בלינקה

New member
השיקול היה כפול

אני מפרנסת יחידה, וגם הרגשתי שאני משתגעת מלהיות איתה כל היום בבית, הייתי צריכה גם להיות בחברת "גדולים". חזרתי למשרה חלקית (75& משרה).
 

אלינה12

New member
אני חזרתי

בגלל שאני לא יכולתי להרשות לעצמי עוד להיות בבית. גם בגלל התפקיד - אני ר"צ וגם כך אנשים הרבה זמן היו בלעדיי. גם מבחינה כלכלית עם כל החובות שלנו משכורת אחת לא מספיקה. אם היתה לי אפשרות הייתי בכיף עוד כמה חודשים עם בועז בבית. נהנתי מכל רגע. חזרתי למשרה מלאה פחות שעת הנקה(עדיין).
 

עמית@

New member
כי השיקול הוא בדרך כלל שילוב של

כל אלו. רציתי לחזור, אבל גם רציתי להתפרנס, אבל גם רציתי עוד דברים
 

ofik

New member
כמה סיבות

אני מנסה לחשוב למה חזרתי לעבודה בארבע שלבים שונים בחיי אחרי 4 ילדים שונים. 1. כלכלית 2. בכל זאת לא לשקוע להיות עקרת בית גמורה, אז לפחות הרגשתי שאני נרקבת בבית קצת. (בעיקר אחרי הבת הבכורה). 3. כדי לשמור על קשר מקצועי כל שהוא, במקצוע שלי (מחשבים) הכל מתישן כל כך מהר שפחדתי שאם לא אחזור אני אאבד קשר לחלוטין. עופיק
 
עובדת בשני מקומות עבודה, חזרתי לאחד

השיקול בחזרה רק למקום עבודה אחד בחצי משרה היה אתגר אינטלקטואלי, התעדכנות מקצועית ושמירה על רמת הכנסה וזכויות סוציאליות. למקום העבודה השני לא חזרתי כי פחות נהנית שם ומסיבה נוספת (מקווה שאצליח להסביר בלי להישמע מסורבל מדי...): העבודה במקום עבודה אחד, יומיים בשבוע, מאפשרת לי איוורור ולשם כך אני נעזרת בסבתות ולא זקוקה למטפלת/מסגרת עבור הפצפון. השיקול הזה משמעותי כי לא בא בחשבון שאשאיר תינוק קטן אצל מישהי שאינה משפחה קרובה. בנוסף יש שיקול כלכלי: סבתות לא עולות כסף
בעוד חודש וחצי, כשהאפרוח יהיה בן 9 ח' וכבר ילך באופן עצמאי (הוא ממש בדרך...), אחזור למשרה השניה, וזאת רק על מנת לשמור על תנאים סוציאליים (ותק וכו'..). כמובן שמבחינת משכורת יצא שכרי בהפסדי כי את מה שארוויח במשרה הזו אשלם למשפחתון. קשים חיי אמהות...
 

sipi1

New member
תשובה לא מקורית

כי כבר כתבו לפני את הסיבות : *כדי להרגיש שאני גם בנאדם ולא רק אמא, לדבר בעברית ולא רק בתינוקית, על נושאים של מחשבה ולא רק על אוכל וטיטולים. * כדי לשמור על מקום העבודה. *מכיוון שאנחנו זקוקים להכנסה שלי. חזרתי לאותו היקף משרה (מלאה) כמו לפני הלידה. בלידות הקודמות היה לי לוקסוס של חזרה |הגדש|עם התינוק לעבודה (לול במשרד הפרטי שהיה לי, והנקה לפי הצורך) וזה הקל על התהליך. לעומת זאת, אחרי הלידה האחרונה נאלצתי לחזור במהירות (לחלק את חופשת הלידה עם בעלי. לא מבחירה, אלא בגלל לחץ מהעבודה ואיום מרומז) ומישרה מלאה ששה שבועות לאחר לידה, עם תינוק יונק - זו חוויה די מפוקפקת.
 

שיפסלה

New member
כן, זה חוקי.כדי לעשות שוויון לגברים

מותר שב-6 השבועות הראשונים של חופשת הלידה תשאר האם בבית. גם כדי להתאושש מהלידה. וב-6 השבועות הבאים ישאר האב.
יש חוק כזה. ברוב המקרים נוח יותר לאם להשאר עם הרך הנולד (יצר אמהי?) וגם שמעתי שזה יותר כלכלי שהאם נשארת כי משכורת האב בד"כ גבוהה יותר משאשר מה שהוא מקבל מביטוח לאומי. אבל ישנן משפחות שמחלקות את חופשת הלידה בין בני הזוג משיקולים שונים.
 

עמית@

New member
אצלנו זה פחות כלכלי ../images/Emo13.gif

כי המשכורת שלי יותר גבוהה, אז לא שווה לי לחזור לעבודה לפני שאני ממצה את הביטוח הלאומי (שיהיה גבוה יותר מזה של בעלי, בגלל גובה המשכורת
) אבל הפעם אני אחזור חלקית אחרי חודש
ואת הכסף אקבל אחרי שאשוב מהחופשה (ז"א ששלשו המשכורות אחרי חופשת הלילה יהיו גבוהות יותר, לא רע.. אבל מצד שני, אצטרך לעבוד
)
 

אביטלתל

New member
לחייב זה לא חוקי

אבל מעסיקים שרוצים משהו מהעובדים שלהם מוצאים את הדרכים לרמוז וללחוץ כדי לקבל את מבוקשם ולרוב העובדים נכנעים
 

sipi1

New member
לא עברו על החוק

רק רמזו לי בעדינות שלפעמים המחליפה נשארת ... וזו אחת הסיבות שבגללן עזבתי את מקום העבודה הזה. ולפחות אצלי - זה גם לא היה כלכלי : דמי הלידה לגבר מוגבלים בתקרה, שהיא 40% מהתקרה לאשה. תבענו את ביטוח לאומי (בבג"ץ תביעה כזו זכתה, ושינו את החוק) אבל בינתיים לא זכינו לקבל את ההפרש. גם כספית, הפסדנו מאד מהסיפור הזה.
 

sharonmx

New member
אני חזרתי כי-

1. התחלתי קצת להשתעמם בבית והיתהחסרה לי חברת מבוגרים 2. אני אוהבהת את העבודה שלי 3. כל הזמן התקשרו אלי ושיגעו אותי מתי אני חוזרת 4. בקיצור- חזרתי כי התאים לי. חזרתי למשרה מלאה, שאצלנו היא שעה פחות לאם עובדת 8-3.5 .
 

שיפסלה

New member
באמצע ההריון הראשון שלי

קיבלו אותי לעבודה למרות ההריון. מתוך הכרת תודה עמוקה על שמנעו ממני להמשיך לטפס על הקירות מרוב שעמום, חזרתי מייד לעבודה מלאה (9 שעות). בעיקר כדי לא להפסיד את המקום שלקח לי הרבה זמן למצוא וגם בגלל האתגר האינטלקטואלי. בהריון השני חזרתי לאחר 4 חודשים אבל בחודש וחצי הראשונים לחצי משרה (5 שעות) ואח"כ המשכתי המשרה מלאה. בהריון השלישי נשארתי 6 חודשים בבית, מסיבות משפחתיות אישיות. אבל בחודשיים האחרונים של החופשה כבר בהחלט חסר לי האתגר האינטלקטואלי והיה לי קשה להשאר עד לסוף 6 החודשים עליהם התחייבתי בפני משפחתי. כשחזרתי, חזרתי ליום מלא. בהריון האחרון, דאגתי גם בחופשת הלידה להיות מעודכנת במה שקורה בעבודה. זה עזר לי לשמור על שפיות דעתי בין ההנקות, ההחלפות וניג'וסים של תינוק וילדים. זה עזר לי לזכור שאני קודם כל אדם בפני עצמי ורק אח"כ גם אמא. על אתגר אינטלקטואלי כבר דיברתי? אצלי זה מאוד חשוב. לעבודה חזרתי אחרי כ-3 חודשים. אבל עבדתי מהבית כמה חודשים במשרה חלקית ורק אח"כ חזרתי למשרד באופן פיזי ליום מלא. על המשרד אני לא מוותרת - שם אני נחה. ושם אני - אני. וזה, לפני המשמרת השניה שקרויה בית, ופירושה גם: בישול, נקיון וטיפול במשפחה. בכל חופשות הלידה שלי התחשבו בי המעבידים. אבל גם אני לא הגזמתי בבקשות שלי להשאר בבית. באופן כללי, החשש הכלכלי לא היה הדבר שהשפיע עלי לחזור, אם כי הוא בטח מונח ברקע.
בתיזה!
 
למעלה