שאלה לא קלה (או ליתר דיוק - שאלות)
קודם כל - שלום. אני קורא סמוי בפורום בערך מסביבות שידור הפרק השלישי, וכן, אני ואשתי די מכורים לתוכנית, ונורא נחמד לראות את התאוצה שיש כאן בזמן האחרון. אז אחרי דברי הקדמה, משהו שמאוד סקרן אותי ולא יכולתי לחשוב עליו על מענה ביני לביני - עניין הבתולים. חלק גדול ממשתתפי התוכנית, אנשים עמוק בגיל ה-20, מדברים על זה שהם בתולים (כמו שגיא בפרק האחרון) וברור שזה אישיו רציני, עד כדי כך שלפעמים ה"תיוג" שמקבל מתמודד הוא עצם זה שהוא עדיין לא שכב עם אישה, או אפילו היה במגע אינטימי איתה. אני מניח שעבור חלק גדול מהצופים, מדובר בעניין להתבייש בו, איזה סממן סופי שמדובר באנשים עם קשיים חברתיים משמעותיים, במיוחד בחברה שלנו היום, שבה כבר לא מעט בני 14-15 מדווחים על זה שקיימו יחסים. יותר מזה - בראייה סובייקטיבית של לא מעט מתבגרים, גיל 17 הוא כבר גיל מאוחר לאיבוד הבתולים, שלא לדבר על אלו של אחרי הצבא. אז אני מניח שהסיבות לכך הן "די ברורות", כמו חוסר ביטחון עצמי או העדר טיפוח. אבל האם הדברים הם באמת כאלו? אולי דווקא החנונים הם הרומנטיקנים, כי הרי ברור שלא מעט אנשים ישלמו בעבור הסקס הראשון שלהם, ואילו החנונים בד"כ לא חלק מה"נורמה" הזאת? מה מביא אנשים, די סגורים וביישנים, לדבר על נושא כזה בפתיחות מול קהל צופים ענקי? האם יש למתמודדים תקווה לשינוי באמצעות החשיפה הזו, ואם כן, על מה בדיוק הם בונים (היותם מפורסמים, סימפתיה, הסתמכות על השינוי שיעברו)? ואולי הכי חשוב - איך מתמודדים עם החיים באותו החדר עם בחורות מושכות? זו לא קפיצה מטורפת למים הקרים?
קודם כל - שלום. אני קורא סמוי בפורום בערך מסביבות שידור הפרק השלישי, וכן, אני ואשתי די מכורים לתוכנית, ונורא נחמד לראות את התאוצה שיש כאן בזמן האחרון. אז אחרי דברי הקדמה, משהו שמאוד סקרן אותי ולא יכולתי לחשוב עליו על מענה ביני לביני - עניין הבתולים. חלק גדול ממשתתפי התוכנית, אנשים עמוק בגיל ה-20, מדברים על זה שהם בתולים (כמו שגיא בפרק האחרון) וברור שזה אישיו רציני, עד כדי כך שלפעמים ה"תיוג" שמקבל מתמודד הוא עצם זה שהוא עדיין לא שכב עם אישה, או אפילו היה במגע אינטימי איתה. אני מניח שעבור חלק גדול מהצופים, מדובר בעניין להתבייש בו, איזה סממן סופי שמדובר באנשים עם קשיים חברתיים משמעותיים, במיוחד בחברה שלנו היום, שבה כבר לא מעט בני 14-15 מדווחים על זה שקיימו יחסים. יותר מזה - בראייה סובייקטיבית של לא מעט מתבגרים, גיל 17 הוא כבר גיל מאוחר לאיבוד הבתולים, שלא לדבר על אלו של אחרי הצבא. אז אני מניח שהסיבות לכך הן "די ברורות", כמו חוסר ביטחון עצמי או העדר טיפוח. אבל האם הדברים הם באמת כאלו? אולי דווקא החנונים הם הרומנטיקנים, כי הרי ברור שלא מעט אנשים ישלמו בעבור הסקס הראשון שלהם, ואילו החנונים בד"כ לא חלק מה"נורמה" הזאת? מה מביא אנשים, די סגורים וביישנים, לדבר על נושא כזה בפתיחות מול קהל צופים ענקי? האם יש למתמודדים תקווה לשינוי באמצעות החשיפה הזו, ואם כן, על מה בדיוק הם בונים (היותם מפורסמים, סימפתיה, הסתמכות על השינוי שיעברו)? ואולי הכי חשוב - איך מתמודדים עם החיים באותו החדר עם בחורות מושכות? זו לא קפיצה מטורפת למים הקרים?
