שאלה לגבי חתונה פרק ב'

מוריאל84

New member
זה הקטע..

זה הקטע.. אני לא גרמתי לפירוד.. אבל אני גורמת לניפוץ החלום של הילדה... הילדה לא רוצה לבוא לחתונה וגם אמא שלה מתנגדת לזה שהיא תהחיה שם.. התחושות שלי הן שהיא לא צריכה להיות בזמן החופה, אלא רק לאחר מכן... כנראה שהמילה "עין הרע" מיותרת והכוונה אכן לאנרגיות שליליות.. אני מכירה את הילדה וגם בימי הולדת וארועים משפחתיים היא מחפשת את התשומת לב .. ומנסה לקבל אותה בקטע של עצב ובכי פתאומי.. ואני בטוחה (מתוך הכרות עמוקה שלי איתה) שבזמן החופה היא תהיה עצובה ואפילו תבכה .. ואז זה ישפיע על בן זוגי, שכן, הוא צריך לשמור באותו יום ולא להעצב.. אני אנסה לשכנע אותו שעדיף שהיא לא תהיה נוכחת בזמן החופה.. נקווה לטוב בע"ה! תודה
 
יש הבדל בין להביא אותם לבין להכריח...

אותם לרקוד... אצלנו המשפחה היתה מאוד רגישה אליהם, ומאוד נתנו מקום לתחושות שלהם. (גם מתבגרים). אני חושבת שיש משמעות גדולה לתת את ההרגשה ש"לא מוותרים עליה". שאומרים לה בכל לשון שהנוכחות שלה חשובה לכם, גם אם היא לא רוצה בכך. כמובן שלא להכריח להגיע או לרקוד או לשמוח, אבל בהחלט אני חושבת שההתעקשות חשובה.
 
את מדברת על משהו אחר...

הראש הפתוח הוא שלך. מוריאל לא הציעה לשאול את הילדה. היא דיברה על לשכנע את האבא לא לשתף את הילדה. (דוקא בקריאה אני לא רעה). גם אני לשמחתי נכחתי ברגע המרגש של חתונה, בליווי שני ילדיו של בעלי. לא הרגשתי שאני מבטלת את עצמי. הרגשתי שאני עושה את המעשה היחיד האפשרי מבחינתי כבת זוג של בעלי - לשתף את ילדיו באחד הרגעים העוצמתיים בחייו.
 

לילי301

New member
שימי לב מתי הגבתי לה,

הרבה לפני שהסבירה שהילדה לא מעוניינת להיות שם..
 
האם אף אחד לא יכול...

ללוות את הילדה בזמן החתונה? קרוב משפחה / חבר / חברה? מה זאת אומרת מנסה לקבל תשומת לב ע"י עצב ובכי? היא מייצרת אותם בזמן שהיא שמחה? ? מציעה לך להתעשת ולהבין שאת לא אמא של הילדה, אבל היא בהחלט חלק מהמשפחה שלך ! לא יתכן שתמשיכי ותהיי עויינת כלפיה. לשכנע את בן זוגך שעדיף לנטרל את הילדה? בן זוגך "צריך" לשמוח בחתונתכם במזל"ט, וגם "צריך" להיות עצוב - אם כך הוא מרגיש, ובעיקר צריך להמשיך ולהיות אבא, לא פחות מאשר בעל. למה? כי את יכולה אולי להרחיק מבעלך את הילדה, אבל לא יכולה להרחיק ממנו את הרגשות שלו. אם תנסי לעשות את זה, תמצאי את עצמכם מהר מאוד במצב הולך וגרוע.
 

אדמiנית

New member
אני חושבת

שאם הילדה לא רוצה להיות בחתונה, לא צריך להכריח אותה. שבו איתה בשקט, אביה ואת, תדברו איתה, תקשיבו לה תגידו לה שאתם אוהבים אותה מאד, היא מאד חשובה לכם, ומאד הייתם רוצים שהיא תהיה איתכם בערב החשוב הזה. אל תפרטו לגבי החופה, או אחרי החופה, אם היא בכלל לא רוצה להיות נוכחת בערב הזה איתכם, אין מה להכריח אותה להגיע עוד לחופה. תגידו לה גם שעד כמה שאתם רוצים את נוכחותה, אתם תכבדו את ההחלטה שלה, תהיה מה שתהיה. תנו לה זמן להחליט, וכבדו את ההחלטה שלה.
 

מוריאל84

New member
שאלה לגבי חתונה פרק ב'

יש לי בן זוג גרוש+ילדה בת 13 מנישואים ראשונים.. אנחנו מתחתנים בקרוב ורציתי לדעת אם זה מקובל שהבת שלו תהיה בזמן החופה? חייבת לציין שהיחסים ביני לבין הילדה לא טובים, אמא שלה ממלאת לה את הראש נגדי כבר 4 שנים.. לאבא שלה חשוב שהיא תהיה בזמן החופה.. אז מה עושים?
 

מוריאל84

New member
מה נראה לך???

איפה הבנת שאני מנסה להרחיק את האבא מבתו?? כן, בזמן החופה לא נראה לי נכון שהיא תהיה.. כן, היא מייצרת בכי בזמן שהיא שמחה.. וזה לא קשור אליי.. אני לא אמא שלה ובטח שלא עויינת כלפיה..!!!! אנחנו נמצאים יחד 4 שנים הילדה היתה גרה איתנו שנתיים בשנה האחרונה היחסים הדרדרו אבל ממש לא באשמתי.. אז לבוא ולשפוט ולנסות "לנתח" את צעדיי זה ממש לא לעניין.. שאלתי לגבי החופה באופן ספציפי מאנשים בעלי נסיון.. לא התמרמרתי על כך שאני חיה עם גרוש +ילדה ולא הוצאתי קיטור על מעשיה היומיומיים של הילדה ואמא שלה..!
 
איך לדעתך הילדה

תשתתף בחתונה ולא בחופה? תגיע רק אחרי "הרגע הקדוש" כדי לא להרוס אותו? ואיך תסבירו לה את זה שהיא מוזמנת רק לחלק מסויים של החתונה?
 

מוריאל84

New member
היא ילדה גדולה..

אם היא תרצה לבסוף להגיע, ואם נחליט שבחופה היא לא תהיה .. אז יש לה בת דודה שיכולה לשבת איתה קצת רחוק מאזור החופה.. היא לא מוזמנת "לחלק מסוים".. היא צריכה להיות בחתונה.. להסביר לה זה החלק הפחות קשה.. להחליט זה הקושי!
 

חמדת35

New member
Nאד מקובל שתהיה בזמן החופה

היא חלק בלתי נפרד מהמשפחה. אם את לא מסוגלת לקבל את זה הנישואים והקשר שלך נועדו לכישלון
 

מוריאל84

New member
סליחה?.??

אני ציינתי שאני לא מסוגלת לקבל את זה??? רק כתבתי שהיחסים לא טובים.. אני מקבלת את הילדה כמו אחות קטנה (כי אמא יש רק אחת!!) הילדה היתה גרה איתנו שנתיים.. אני דוחפת אותו להיפגש עם הילדה כמה שיותר.. בקיצור לא הבנת אותי נכון בכללל פשוט התיעצנו עם רב והוא המליץ שהיא לא תהיה בזמן החופה אלא רק אחרי החופה.. אז שאלתי מה מקובל כי בטח יש פה עוד זוגות שנשואים פעם שנייה...
 

כחלחל

New member
לא הצלחתי לקרוא את תגובתך

כל פעם שהגעתי למשפט "התיעצנו עם רב"..... נעצרתי ולא יכולתי להמשיך תעשי מה שטוב לבן זוגך ולך בהתחשב ברצונות של הילדה, עיזבי את הרב את המקובל וגם את המה מקובל.
 

iridium77

New member
חופה מורכבת

שלום מוריאל, מזל טוב לנישואייך. חופה היא עסק מורכב גם ככה, ובמקרה של משפחה מורכבת - היא מורכבת פי כמה. התקופה שלפני החתונה היא ממילא תקופה מתוחה, טעונה, ולחוצה. אז הרבה פעמים, כל דבר קטן מקבל משקל כבד מאד. על אחת כמה וכמה, דברים חשובים, כמו החופה, נראים ענקיים. יש לשאלה שלך כמה היבטים. את שואלת האם מקובל שבת מנישואים קודמים תהיה בחופה. כלומר, מה נהוג? התשובה, במיוחד בישראל, היא שנהוג שכל אחד עושה מה שמתאים לו. ואתם, כמשפחה, צריכים לראות מה מתאים לכם. את כותבת שהתייעצתם עם רב. כבר שמעתי על רבנים שיעצו נגד נוכחות של ילדים מנישואים קודמים בחופה. אני אישית לא מבינה את ההגיון מאחורי היעוץ הגורף הזה. אם ההגיון הוא מיסטי וכולל "עין הרע" וכאלה סיבות - אז זה עניין של האמונה שלכם. אבל הרי הילדים מהנישואים הקודמים הם חלק מחייו של האבא (במקרה שלך) ולכן חלק מחיי המשפחה. להרחיק אותם מדבר כל כך חשוב יוצר הרבה יותר "עין הרע" בעיני. הילדה חשובה לבעלך-לעתיד. לא משנה מה קרה בינו לבין אמא שלה, הילדה היא בשר מבשרו. זה מובן לגמרי למה הוא רוצה אותה באירוע משמעותי כמו החתונה שלו. אם את מאפשרת לה לבוא לחופה, את בעצם נותנת מקום לחלק מאד חשוב בחייו. באשר ליחסים - היחסים שלך עם הילדה הם דבר מאד נזיל. היא עוד צעירה מאד (בת 13) והדרך להתבגרות ולשינוי עוד לפניה. היום היחסים אינם טובים, אבל בעתיד - לכי תדעי מה הם יהיו. אם היא תהיה בחופה, תמיד יהיה לכם הזיכרון הזה של "כולם ביחד". אצלנו הגילאים היו מבוגרים יותר, והיחסים היו בשפל בזמן החתונה. ובכל זאת שתי הבנות נכחו בחופה, ואחת מהן בירכה את אחת משבע הברכות. היום, כשהיחסים מצויינים (אחרי שלוש שנים של המון עבודה!) אנחנו שמחים שיש לנו את התמונות של הבנות איתנו בחתונה, והבת הגדולה מברכת אותנו בחופה. אותי מענין לדעת ממה את חוששת. האם את חוששת שהילדה תתנהג באופן לא-הולם בזמן החופה? האם את חוששת להפר את עצת הרב? האם את חוששת ממה שיקרה אחרי החופה? את יכולה להסתכל על החופה הזו כעל הזדמנות לשדר לילדה שכל מה שהיא שמעה מאמא שלה הוא לא נכון. שאת לא מפלצת ולא מרשעת. שאת רוצה בטובתה ושאת תומכת בקשר שלה עם אבא שלה. לא הייתי מצפה למהפך שלם ביחסים בגלל זה, אבל אם את מקבלת אותה לחופה בזרועות פתוחות, את מתחילה לזרוע אצלה זרעים של יחסים טובים בינכן. בכל מקרה, שיהיה לכם מזל טוב ובהצלחה.
 

מוריאל84

New member
ממה החשש?

ממה אני חוששת? הילדה מתנהגת במפגשים משפחתיים בצורה ממש לא הולמת.. אבל זה לא העיניין. אני פוחדת מ... כמו שציינת חלקית, יש את הקטע של "העין הרע".. אבל הבנתי שזה נובע מעצב שיש לילדים כשרואים את הוריהם מתחתנים ואז זה משפיע בצורה מיסטית על האוירה והקדושה.. אני חייבת לציין שלגבי הערב שלאחר החופה אני מאוד רוצה שהיא תהיה.. כמו שאמרתי לבן זוגי אתמול.."אין מצב ש___ לא תהיה בחתונה שלנו.. " למרות שהוא רוצה שהיא תהיה איתנו מהצהריים בצילומים והכל ועם זה קצת קשה לי, כי היא לא תיתן לנו את הזמן שלנו להנות מהיום הזה.. אני יודעת מה אני אומרת.. פשוט כשהיא ליד אבא שלה אז היא צמודה אליו.. לא נותנת לו "אויר" לגבי היחסים ביני לבינה.. אני בטוחה שבעתיד הכל יסתדר, כי כרגע היא מושפעת מאמא שלה.. אבל היא היתה גרה איתנו שנתיים במשמורת מלאה של אבא שלה ורק בשנה האחרונה היא אצל אמא שלה.. היא יודעת מי אני ועד לפני שנה הסתדרנו מצוין.. אז אני סמוכה ובטוחה שאנחנו נחזור לקשר תקין.. !
 

iridium77

New member
יפה שאת רוצה אותה שם

אני מאד שמחה בשבילך על האופטימיות והאמונה שהיחסים בינכן ישתפרו בעתיד. מדברייך נשמע ברור שאת מקבלת את הילדה כחלק מהמשפחה שלך ושל בעלך, וברור לך שחשוב שהיא תהיה נוכחת בחתונה. הדבר היחיד שאת מתלבטת לגביו, אם אני מבינה נכון, הוא החופה. את מעלה שני נושאים נפרדים שמפריעים לך. לאחד אפשר למצוא פתרון. לשני לא. אם את חוששת מעין הרע - זו האמונה שלך, ועל זה אף אחד לא יכול להתווכח איתך. לעניין הרבנים - על כל רב שיגיד שעדיף לא להביא את הילדה לחופה, אני בטוחה שתמצאי רב שיגיד את ההיפך. בסופו של דבר, האמונה שלך היא מה שיכתיב לך. מה שכן, אם עין הרע נגרמת מעצבות, העצבות עשויה להתחלף בשמחת החתונה. לכן כדי להתגבר על העין הרע, הייתי מציעה לכם לשמוח כמה שיותר. (אני אישית חושבת שאמונות תפלות עושות מזל רע. אבל זו אני.) ואם נשים רגע את המיסטיקה בצד, אני חושבת שאבא שמרגיש שבתו חסרה לו בחופה הוא מקור לא פחות "מסוכן" של עצבות, שישפיע על האוירה והקדושה, ועל טיב הקשר בעתיד. אבל שוב, זו דעתי האישית. האמונה שלך היא המדריך שלך. החשש המעשי שלך, שהילדה תשתלט על אבא שלה ובעצם על האירוע, והחשש שלך שהיא תתנהג באופן לא הולם - לזה כן אפשר למצוא פתרונות מעשיים, בתנאי שבעלך-לעתיד מוכן להם. למשל, אם לבעלך-לעתיד יש אחות או אמא או קרובת משפחה שהילדה מכירה ואוהבת, היא יכולה להיות "מוצמדת" אל הילדה במהלך הצילומים והאירוע. אתם יכולים להיפגש עם קרובת המשפחה מראש, ולהסביר לה את המצב: הילדה בדרך כלל נצמדת לאבא, וזו החתונה שלכם ואתם רוצים קצת מרחב לעצמכם. אתם מבקשים מקרובת המשפחה שתהיה צמודה לילדה, ושתדאג להרחיק אותה ולהעסיק אותה בנפרד מכם כשזה נראה לה מתאים. אחרי שקרובת המשפחה מסכימה, צריך לדבר עם הילדה בנוכחותה. להסביר לילדה (בנוכחות קרובת המשפחה) שזו חתונה, שזה אירוע חשוב, ושאתם מאד רוצים שהיא תהיה שם, ושאתם רוצים שיהיה לכולם נעים. גם לה. ושהדודה/סבתא/גברת תהיה איתה רוב החתונה כדי לתת לה את תשומת הלב שהיא צריכה, כי את ואבא שלה תהיו עסוקים מאד. זה מאד יפה בעיני שאת מקבלת את הילדה כחלק בלתי-נפרד מהמשפחה שלכם, וזה בעיני הסימן הכי חשוב לעתיד היחסים שלכן. בכל מקרה אני מאחלת לך שמחה שלמה וחתונה נהדרת. מזל טוב!
 

azaria

New member
לעניין ההיצמדות של הילדה, והצילומים...

לא ברור לי למה הילדה צריכה להיות איתכם בצילומים. ובטח שלא לכל אורך הצילומים. אם זה חשוב לה, לאביה, או למישהו אחר - אז אפשר שהיא תהיה לרגע, תצטלם איתכם בכמה תמונות וזהו. כל שאר ההכנות והצילומים הם עניין פרטי רק של בני הזוג. זה שונה לחלוטין מאירוע החתונה עצמו, שהוא פומבי ורב משתתפים. וצודקת iridum שהציעה לדבר עם הילדה ולהכין אותה מראש לכך ששניכם, כולל אבא שלה, צריכים במהלך האירוע לדבר עם כל האורחים, להתמקד בלשמח זה את זו ולשמוח ביחד, וכו. ולכן לא תוכלו להיות כל השמן איתה. ומכאן ברור שצריך לארגן לה עם מי כן להיות. למשל סבא וסבתא, דודה, חברת משפחה, וכדומה. או להזמין גם כמה חברים וחברות שלה ואז היא כבר תהיה עסוקה עם החבר'ה שלה. אם תעשו את זה נכון, אין סיבה שהיא לא תקבל את זה דווקא בשמחה. כי הרי בעיה יש (אתם תהיו עסוקים), אז פתרון הוא דבר טוב. בתנאי שתמצאו ביחד פתרון שיהיה גם לרוחה.
 

azaria

New member
ראשית מזל טוב! וברוכה הבאה לפורום הכי מורכב

כאחת שכבר חיה כמה שנים המשפחה מורכבת את בודאי מכירה חלק גדול מההיבטים של המורכבות הזו. אז בטח יש לך שאלות ובעיות להתייעץ לגביהן, וסביר מאוד שיהיו לך גם כל מיני תשובות ועצות לחברים האחרים כא בפורום. ולשאלתך, מאוד מקובל שילדים יהיו בחתונה. ומעבר למה שמקובל, זה גם נראה לי מאוד מומלץ מכל הבחינות. הילדים צריכים להיות שם כי הם קרובי משפחה של החתן. מה, האחים הקטנים שלו לא יהיו? בני הדודים הצעירים? כל הילדים של כל השבט הרי יהיו שם. אז דווקא הילדים הכי הכי קרובים לחתן צריכים להיעדר?! זה חשוב גם לחתן וגם לילדים עצמם. גוררים אותם לחתונות של כל מיני דודים ושכנים, אז באירוע כל כך חשוב של אבא שלהם אסור להם להיות? זה גם יאפשר לילדים חוויה מוחשית שמסיימת את חלום האיחוד המחודש של אבא-אמא. חלום שיש לכמעט כל ילדי הגרושים. זה אמנם לא נעים כשחלום מתנפץ אבל החלום הספציפי הזה חוסם אפשרות לעתיד בריא. מפריע להתקדם אל המציאות. בהחלט טוב שמתבהר לילד שזה לא יקרה, נ ק ו ד ה. זה גם טוב כשהילד מעורב בהתהוות הזוגיות שלכם מההתחלה. זה לא שפתאום צנחת ופתאום את נשואה לאבא. אלא הילד היה שם בחתונה. הוא חלק מזה. אצלנו הבת הקטנה של אישתי (היתה בת 4-5) כנראה קלטה מה אנחנו מארגנים עוד לפני שהספקנו לספר לה והציעה רעיון משל עצמה. "אולי תתחתנו" היא הציעה. ואנחנו קיבלנו את עצתה בשמחה. היא ואחיה הגדול היו בחתונה כמובן. ישבו בשורה הראשונה, כמעט בתוך החופה. הם חילקו פרחים לכל הנכנסים (היה להם תפקיד! הם היו חשובים! הם היו חלק מן האירוע). הם רקדו, שיחקו, השתוללו ונהנו. אם אתם באמת בקטע של עין הרע, אין לי פתרון לכך. אבל בטח יש איזו דודה או רב או מישהו שיוכל להציע לכם פטנט נגד עין הרע.
 
למעלה