יש לנו מסורבת תרופות אחת והשנייה מאוד אוהבת, בגילנו המופלג אנחנו לפעמים נותנים קודם לשנייה מים או סירופ של גליגם ואז הראשונה קצת מתרצה ויותר פשוט להכניס לה את המזרק, אבל עדיין יש התנגדות- צריך להתמיד ולעשות לאט לאט, וכמה שמצליחים להכניס זה גם משפיע, לא צריך להתעקש עד הטיפה האחרונה עם זה עולה לילדות בדם יזע ודמעות. בהצלחה
לערבב עם אוכל שהן אוהבות: מעדן/גלידה/גרבר, כל פעם מוסיפים לכפית טיפה מהמזרק ונותנים. אני תופסת קלות את הסנטר כדי שלא יסובבו את הראש בביס הראשון (כי כשחולים לא תמיד מוכנים לאכול) ואח"כ בד"כ אין בעיה להמשיך. בכל אופן, גם אצלנו לא התפתחה חרדת תרופות ושלושתם מאוד אוהבים, ראה סיפור נעמי.
בסמיכות למוצרי חלב (או שזה משהו אחר) בכל אופן אני לא אוהבת לשים להן תרופה באוכל- גם כי אני לא יודעת אם זה שידוך טוב- אוכל ותרופות, וגם כי ככה אי אפשר לדעת כמה הן קיבלו- אם הן לא מסיימות את כל האוכל.
אפשר לקחת עם או בלי אוכל. במקרה כזה אני מעדיפה לקחת עם או אחרי האוכל,כדי להקטין סיכוי לבחילות וכאלה. בהוראות של אזניל כתוב לקחת שעה לפני או שעתיים אחרי אוכל.
אני לא זוכרת בנות כמה הבנות שלכם לכן אני לא יודעת אם זה מתאים להם. אני הייתי שואבת במזרק, מזריקה אח"כ לתוך הפיטמה של הבקבוק שלה ואת הפיטמה לתוך הפה, וליאור הייתה מוצצת את התרופה (אפילו זנטק שזו תרופה מאד מגעילה) ללא בעיות בכלל. הבנות שלי בנות חצי שנה וזה עבד על לפני שבוע ללא בעיות. בהצלחה