הרשה לי להבהיר את עצמי
לא התכוונתי שעבור כל פאנל אני מצייר ציור שלם, ואז גוזר רק חלק קטן ממנו לתוך התמונה. ברור שהציור שאני עושה לא יהיה גדול בהרבה מגודל המסגרת אליה הוא מיועד. ההבדל הוא כזה: נניח שאני מצייר כביש ממבט על. באופן רגיל אני אצייר חלק של כביש, חלק מהבניינים שסביבו ואת המכוניות שלאורכו. עם כל הפרטים, אני אקבל ציור אליפטי משהו, בלי קצוות מוגדרים. אחר כך, בעריכה, אחתוך ממנו מלבן מסודר. רוב הציור שציירתי נצמא בתוך המלבן כמובן, אבל עדיין יש טיפה בחוץ, מה שגורם לזה שבשולי הכביש שנכנסו למסגרת יש עוד איזה חצי מכונית שבדיוק יצאה מהתמונה, חצי חלון של בניין שמתמשך מעבר לגבולות המסגרת וכו'. זה תורם לאמינות, וזה נראה יותר טוב כי הפירוט הוא אחיד על כל המסגרת. כשאתה מצייר לתוך מסגרת, כמו כשאתה מצייר על דף, אז באופן טבעי רוב הפירוט יהיה לקראת האמצא, ויפחת קרוב לשוליים. בנוסף, אתה צריך לדמיין באופן מדויק איך ממשיך הציור שלך "מעבר" למסגרת כדי שתוכל להוסיך את הנגיעות הקטנות שבשוליים שאצלי באות באופן טבעי (כל הדברים שמתחילים בתוך הציור ונגמרים מחוץ לו, איפה שאתה לא רואה) שחיוניות כדי שלא ייראה שהעולם שבציור מוגבל רק למה שבתוך המסגרת. מובן שאמן טוב ממני אכן יכול לעשות את כל העבודה הזאת בראש, ולצייר ישירות לתוך כל מסגרת מה שאני צריך לצייר בלי מסגרות כדי להגיע לתוצאה איכותית באותה מידה (או הרבה יותר, במקרה דל מיכאל...). אבל לדעתי זה handycap שאתה מתגבר עליו. לו לא היית מגביל את עצמך, ייתכן שהיית משיג תוצאות טובות אפילו יותר. בכל מקרה, ברור שזה עניין של העדפה אישית, ושל הרגל.
