אני חושב שאתה צודק
ואני אומר זאת כמי ש"בא מבית דתי". מאחר וזה פורום תנ"ך אתייחס רק למקורות מהתנ"ך. ראשית אציין מקור למה שכתב אבישור שניתן לומר מנקודת מבט דתית שחטא כלפי האל גרוע מחטא כלפי אדם - מי שאומר את זה במפורש זה עלי הכהן הגוער בבניו במילים: "אם יחטא איש לאיש ופיללו אלוהים ואם לה' יחטא איש מי יתפלל לו" (שמואל א' ב' פס' כד). אבל - זו נקודת המבט של בית עלי שנדחתה ע"י התנ"ך ושהוחלפה ע"י שמואל (הלא "פורמליסט" שהורה הלכה בפני רבו וכו'). זה אותו עלי שמת כאשר שמע שארון האלוקים נשבה, ולא כאשר שמע שמתו מהעם "מגפה גדולה" וגם שני פניו. יש כלל פשוט והוא שאדם החוטא כלפי האל - הדבר לא פוגע בזכויותיו אם הוא עושה טוב לבני אדם (דוגמא טובה היא אחאב - שהיה מלך עובד בעל אך ה' עזר לו, עד... שחטא בחטא נבות. דוגמא נוספת - וקשורה לעלי שהזכרתי קודם - היא מדרשי חז"ל שמסבירים מדוע חרבה שילה ולא בית עבודה זרה בו היה פסל מיכה (ראה בספר שופטים) והסיבה - לפי שהיתה פיתו מצויה לעוברי דרכים, ואילו במשכן שילה לקחו בני עלי את המזון מאת המקריבים - בזה זיהו חז"ל את הסיבה לחורבן ואת הסיבה לאי חורבן בית עבודה זרה). הצד השני של הכלל הוא שאדם המעוול כלפי בני אדם אחרים הדבר פוגע גם בעבודתו את ה' ומעקר אותה מכל תוכן ואף גורם להלהחשב בעצמה באופן שלילי. בכדי לא להאריך יתר על המידה, אך מנגד בכדי לפרט די בכדי לא להשאר זורק ססמאות, אני מפנה אותך לפרק א' בספר ישעיהו:"חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטורח" "מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי" וכו' - כלומר קיום המצוות של העם לא נחשב לדבר טוב, ואף נחשב לרע - "טורח". למה? כל זאת משום ש"ידכם דמים מלאו" מחמת ש"שריך סוררים וחברי גנבים" "וריב אלמנה לא יבוא אליהם". מבחינה פולחנית העם עבד את ה' - הוקרבו קורבנות, התפללו תפילות ועלו לרגל, קיימו את החגים - אך כל אלו מתוארים באופן שלילי, כצביעות - וכל זאת בגלל שבין אדם לחבירו עשו עוול. כלומר - אי אפשר להיות צדיק של בין אדם למקום אך רשע בין אדם לחברו. אחד כזה אינו צדיק גם בין אדם למקום - ו"מצוותיו" כלפי האל רק "מעיקות" עליו כביכול. מנגד - אין כל מניעה להיות צדיק בתחום שבין אדם לחברו - שהוא כמובן גם חלק ממצוות התורה, והמעלה של זה לא נשללת מחמת שאדם לא מקיים מצוות שבינו לבין האל בלבד. אגב - לא התייחסתי כלל לענין מנקודת מפבט של חומרת ה"עונש" אלא מהצד המהותי בלבד.
