שאלה לדיון איך מחלקים את הזמן בין הילדים?

[מיקאלה1]

../images/Emo140.gifמסכימה איתך מאוד

 

[אחותו של שקספיר]

מסכימה איתך

לכן אני לא קובעת "יום שלישי הולכים לבית קפה" לשבת לשוחח אחד על אחד אלא חלק משגרת החיים. עם א' אני מקפלת כביסות יחד (הוא אחראי על זווג גרביים יתומות) ותוך כדי זה משוחחים .הוא אפילו מזכיר לי מפעם לפעם את הסל המלא בכביסה שמשתוקקת לקיפול ואני מבינה את הרמז. עם ב אנחנו מבשלים ביחד,כלומר הוא מלכלך את הכלים והכיור ואני מבשלת,אבל הוא אוהב את הריח של המטבח (וגם לעשות קציצות בידיים חשופות מה שאני מתעבת) . עם ג אנחנו הולכים לספרייה המקומית,כי הוא תולעת ספרים ומבחינתו היה מוכן להעתיק את מקום המגורים לשם. וכן ד אני הולכת להליכה היומית (שמתבצעת בקושי פעמיים בשבוע אבל אמורה להיות כל יום) בקיצור לא מאמינה בתקשורת "לא טבעית" חלק מהחיים מדברים בקבוצה ,וחלק בבודד. אותו דבר עם הילדים.

 

[Jen74]

יוצא לנו לבשל ביחד

אבל בדרך כלל אין הרבה מקום במטבח לבישול בשתיים. אבל אני עוקבת אחריה ומבקשת שתסביר לי מה ואיך היא מכינה כשאני מתבוננת בה מהצד. אצל ההורים שלי בחגים וסופ"ש כשמכינים ביחד ארוחה זה ממש כיף כי לכל אחד נותנים לעשות משהו: לסדר את השולחן, לערוך את הכלים, לחמם חלק מהמאכלים וכן הלאה.

 

[טל של שמים]

את מוזמנת אלי

עם בנותייך שתראנה כיצד 15 ילדים וילדות חיים יחד תחת קורת גג אחת ,ותאמיני לי שהן תדענה להעריך כל טיפת תשומת לב שאת מעניקה להן

. בכלל מהניסיון שלי בגידול וחינוך ילדים ,כל ילד הוא עולם ומלואו וכל אחד בנוי ומורכב אחרת.כולם זקוקים לתשומת לב,אבל יש שזקוקים ליותר ויש שמסתדרים עם פחות.

בהחלט נושא לא פשוט......