שאלה לדיון

[אסתיהאחד]

ואיך r הרגישה

אני בטוחה שנורא. מצטערת אבל אתה חייב לבדוק לעומק את היחסים שלך עם הילד

 

[b4icu]

קשה לדעת ../images/Emo39.gif

שלום אסתי יקרה, אני מבין את שאלתך, והאמיני לי שמאוד חשוב לי מאוד מאוד איך R מרגישה. אבל השאלה הנשאלת היא, איך כל אחד מהשלושה (הבן, R ואני) מרגישים כמכלול? אז ככה, הבן, הצהיר שהוא לא רוצה כל קשר, לא רוצה לדבר ומעבר לכך בכל הזדמנות שיש לו הוא מראה עוינות. זו הבחירה שלו ולא מעניין אותו מה אני או R רוצים או מרגישים. עכשיו לגבי, הנסיעה אתמול הייתה רעיון שלי. R שמחה ותכננו לנשסוע שנינו. בשלב מסויים הילד שמע שאנחנו נוסעים, שעתיים לפני הם (הוא וחברתו) צפו בווידיאו של הטיול של שנה שעברה באירופה במרצדס...וכמובן שהוא רצה לבוא גם. אין לי מושג מה חשב... R שאלה אם זה בסדר מצידי, ואני למרות שזה היה מאוד לא בסדר מצידי, לטובת R ואיך היא מרגישה (לא התחשבתי ברצון הילד!) הסכמתי. מכאן והלאה, הילד בחר לאכול שם ואני נמנעתי, וישבתי אתם בשולחן. אח"כ הם הלכו לעשן ואני נשארתי בחוץ (לא סובל סיגריות). הם שוחחו שם כ-25 דקות בהם ישבתי בחוץ לבד. גם רוב הזמן בחנות, הבן ו-R היו ביחד. אז לטעמי, R הרגישה טוב, מלבד החיבור שלי לנושא. אני לא יודע מה את היית בוחרת? אני יודע בבירור מוחלט ש-R לא הייתה באה אילו ביתי היית מבקשת לבוא! ואני יודע שאילו הייתי חושב על R, או שלא הייתי נוסע או שהבן לא היה בא. ובמקום שאני אבדוק את היחסים שלי עם הילד, אולי ראוי שנבדוק את יחסו של הילד אלי? מי שקבע את כללי המשחק זה הוא! ותפסיקו להתיחס למונח "ילד" כערך מקודש. עם כל הכבוד להורות ולמונח האינפנטילי, אני חושש שאם 4 כאילו יפגשו אותך בסימטא אפילה ואת לבד, או שתפסיקי לקרוא להם "ילד" או שתראי את התמונה סוף סוף באור ריאלי.

 

[rolan]

../images/Emo45.gif מסכימה עם כל מילה../images/Emo70.gif

 

[blonda3]

כתבתי הודעה ונמחקה לי אוףף...../images/Emo123.gif

יונתי-האושר שלנו נמצא רק בידיים שלנו. אף אחד לא אחראי לאושר שלך ולא אמור לעשות אותך מאושרת, זה אולי רק בסרטים.... לכן כל מה שנאמר בתכנית נכון. כשמבינים אתצ זה נעשה קצת יותר קל. מפסיקים להאשים. לוקחים אחריות על החיים שלנו. ואם את רוצה בן זוג רומנטי-אז תחפשי-כי יש כאלו, אבל אי אפשר לצפות ממי שאינו כזה-להיות כזה.... ואי אפשר לדרוש ולצפות מאף אחד שיעשה אותנו מאושרים..... נדמה לי שאת מתחילה דרך חדשה....לתובנות...

 

[אסתיהאחד]

אכן בן זוגנו לא אחראי לאושרנו

אם אנו לא נחוש מאושרים מעצמנו ושלמים עם עצמנו ויכולים לספק את עצמנו ואוהבים את עצמנו ותומכים בעצמנו הרי שאנו תולים את כל אותם דברים בבן זוגנו והוא לא יכול למלא את האין שבתוכנו.המלא שבו מתמזג עם המלא שבנו ויוצר את הביחד. לעולם בן זוגנו לא יכיר לעומק את צרכינו במלואם כמו שאנו לא נכיר את שלו כי הוא עבר כברת דרך שונה למה שאנו עברנו והיו שם חוויות טובות ורעות שהוא התמודד אתם בדרכו והגיע למסקנות משלו ופעל בהתאם בדיוק כמונו. אומרים אל תאמין בעצמך עד יום מותך בודאי ובודאי שלא נוכל להיות ערבים לבן זוגנו בנדון ככל שנאהב ונפרגן לעצמנו יותר נוכל לתת לבן הזוג יותר מעצמנו וההיפך וחוץ מזה ברגע שאתה תולה באחר את כל אושרך אתה מפיל עליו תיק גדול ואז באמת האשמה לכל כשלונותך והרגשותך נופלות עליו וזה לא הוגן כמו שאנו לא רוצים שיפילו עלינו את האחריות על אושרו של בן זוגנו

 

[1נתי 1]

התפספסתי בגדול

ייתכן ואיני מצליחה להעביר את מחשבותיי כיאות אולם הכוונה שלי שונה ממה שאתם מייחסים אנחנו כאינדיווידואלים - אחראים לאושרנו עלינו לחוש מאושרים לאהוב את עצמנו ולמלא את חיינו בתוכן המעניק לנו אושר אולם אנו - כזוג כן אחראים אחד על אושרו של השני/שניה אין הכוונה להטיל את כל כובד האחריות לאושרנו על בן/בת זוגנו שותפינו לחיים אינם חייבים לנו כמו שאנו לא חייבים להם אנו נמצאים יחד מתוך בחירה והאחריות לאושר נופלת על כתפי שני הצדדים איך אנו לבד יכולים להיות אחראים לאושר בתוך המסגרת הזוגית? הרי כבר השם מרמז כי האחריות הינה זוגית

 

[אסתיהאחד]

כל אחד יתרום

בלי חשבון מי תרם יותר ובלי שום פנקסאות ומתוך רצון אמיתי ושלא ירגיש מחוייב ואז נראה לי שיבוא האושר הגדול. אם כי אושר חייב גם הוא הגדרה

 

[rolan]

אף פעם לא חשבתי שמישהו אחראי לאושרי

מלבדי. אולם.... אני כן חושבת שבן זוג אוהב, תומך, מקשיב והחשוב מכל - מביא איתו אושר. מה אני רוצה לומר?... שבן/בת הזוג שנותן לשני/ה את הנ"ל ועוד, תורם במידה מסוימת לאושרנו, זה כמובן לא עושה אותו אחראי בלעדי. שנים רבות לקח לי ללמוד את העניין, ללמוד שאושרי תלוי אך ורק בי, עצם הבחירות שאני עושה מביא לי את האושר או לא...

 

[הפרי האסור 2003]

אני חושבת שהם טעו...

האושר, הכאב והסבל כן קשור בבני זוגנו... מעניין היכן קיבלו המומחים את הכשרתם ועוד יותר מעניין האם הם מיישמים ומאמינים במה שהם אומרים. אם כן...הם נשמעים לי קוקו

 

[rolan]

עכשיו אני נזכרת בעוד משהו ../images/Emo3.gif

אחת ההרצאות בסדנא שהיינו, נקראה - חיים ללא כעס. דובר שם על ההבדל בין גברים לנשים, נושא מוכר לנו ושאין עליו ויכוח... המרצה דיבר על המצבים בהם איש שואל את חברתו, כאשר מוצא אותה במצב רוח רע, מה קרה? מה היא עונה? - - - כלום!!! מכירות את זה? שואלים אותנו מה קרה? ואנחנו בפנים רותחות - איך הוא לא מבין, איך הוא לא קורא את מחשבותי, מה, הוא מכיר אותי וצריך לדעת מה קורה לי.... מוכר לכן חברותי היקרות?

אז בנות, התכוננו למכה כואבת

הם מכירים אותנו, אוהבים אותנו, חברים שלנו, אבל לא תמיד מצליחים לנחש או לקרוא את מחשבותינו. אז מה זה אומר? שאין לו עניין באושרי? קודם כל זו אני שצריכה לעשות למען אושרי - והוא? יתרום את חלקו בתמיכה, עידוד ואהבה. זה הסיפור

 

[הפרי האסור 2003]

נכון אני מסכימה

אך עדיין, לבן הזוג יש השפעה מסויימת על מצב הרוח שלנו. לגבי ה"כלום" אני מסכימה במאה אחוזים. איך נגמלים?

 

[rolan]

מדברים, מדברים

אין ברירה, מתעלים על הכל ומדברים. על הדברים הכי קשים, על הכל!!! אני מאמינה שאם החיבור חזק, שום שיחה בפתיחות לא תמוטט אותו.

 

[הפרי האסור 2003]

זה לא העניין..

מדובר בדברים קטנים.. אין אצלי תשובה כזו "כלום" בלקסיקון בנוגע לדברים רציניים.

 

[יונה לבנה 1]

זאת בדיוק הנקודה

אם אנחנו יוצאים מתוך נקודה שבן זוגנו לא חייב לנו דבר,העבודה האמיתית בידנו,את כל אותם דברים קטנים כגדולים שאנחנו רוצים לקבל מהשותף ,אנחנו נשיג בעבודה קשה,ניצור תשתית נעימה לתקשורת,או נקבל פתיחות בהבנה ולא בביקורת אשר סוגרת את הצד השני. במילים פשוטות ,את האושר ,הפירגון תשומת הלב האהבה וכו' נקבל אם נכין את השטח ע"י עבודה נכונה,ולא כי מגיע לנו מפני שהתחתנו והוא חייב. ואם לא קיבלנו סימן שלא עבדנו מספיק או נכון....

 

[אסתיהאחד]

והשוני הזה בין המינים

מלמדנו שהגבר לא יכול להחליף חברה אלא להיות חבר טוב במגבלות שונותו ושונותנו.לכן גם הוא צריך חבר גבר. כך שאושרנו כבר לא תלוי רק בו אלא בעוד אנשים שמביאים לנו תוספת אושר

 

[rolan]

אסתינקה

גם לחברה לא תוכלי לומר - "כלום".... חשוב לדבר, להסביר, לקרב ולהתקרב.

 

[oehhe]

יש לזה המשך

יש את התסריט ההוא כשגבר פוגש את אשתו בפנים חמוצים הוא שואל מה קרה, והיא עונה לו: כלום!!! מה כלום, הוא שואל? והיא עונה, כלום!!! הכל בסדר!!! ואז שואל הגבר המנוסה: אז בכל זאת מה לא בסדר??? תשובת האשה: אם אתה לא מבין לבד, אז לא חשוב!!! השיטה שלי לפרק את זה היא: חיבוק אמיץ של חמש דקות לפחות, כזה שמפרק את העצמות, יוצר כאב בעצמות ומשכיח את הכאב שבלב oehhe Kloom

 

[oehhe]

ועודתוספת זעירה

אמר אחד המנחים באחת הסדנאות (הכל התערבל לי במוח ציפור שלי): הסוד לזוגיות ארוכה, זכרון קצר!!! בקיצור, לא להתחשבן. oehhe ביקשתי גם ממנהל הבנק שלי שיפסיק להתשבן איתי

 

[יונה לבנה 1]

תן לו חיבוק חזק

וחונק,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,פיתרון מעולה למנהלי בנקים

 

[יונה לבנה 1]

כלום

אין כמו חיבוק בכל מצב ובכל "כלום",,,, נו אוהי עכשיו אחרי הסדנא אפשרי כבר חיבוקים גם עם זרות?(בעיקר אחרי שהורדת את הזקן...)