בגלל שזה פורום הומור שחור, אז..
נעשה סוף כמו שצריך לסיפור הורוד והמתוק מדי לטעמי, וזה הולך ככה: ואז פגשנו איזה איש זקן שסיפר לנו שסבתא שלי בזמנו היתה בעלת בעיה בשליטה על הסוגרים , ובאחד מפרצי מעיינות קיבתה, היא פנתה לרופא גרמני עם חלוק לבן שהתאהב בה והחליט לבלות את שארית חייו עימה. מה שעוד התברר, שאותו רופא גרמני, היתה מעבדה לניסויים שונים, ובאחד הניסויים הוא שיבט את עצמו ונוצר לו בן זכר. מפה לשם, אוירה רומנטית, בתי קפה קטנים עם קוראסון, סבתא שלי המשיכה לספר, שהשנים חלפו, המלחמה נגמרה, והם ברחו להם לברזיל לחיות תחת זהות בדויה ולקבל חסינות מהממשלה. צילצולי פעמוני כנסיה, וציפורים אוכלות פירורי לחם בכיכרות, וציירי פורטרטים פיוטיים מוכרים מרכולתם לרבים, סבתא המשיכה לשוח לנו כי אותו רופא גרמני עיבר אותה וכך נולדה אימי (שלימים יתברר כי היא אימי כיום). נגן שנסונים בכיכר המרכזית,נשים עדינות מראה ולבושות בקפידה, אוכלגורמה ויין משובח, וסיפורנו ממשיך כשאותו רופא גרמני סיפר לה באחת הפעמים שבה רחץ את גופה לאחר שהוציאה תכולת קיבתה באמצע הלילה על המיטה עצמה, כי נושא בחובו סוד גדול שלא סיפר לאיש. ובכך סיפר לה על אותו ילד משובט יציר כפיו הנושא את הגנים שלו, סבתא כעסה נורא והטיחה באהובה את שארית ארוחתה, ארזה מזוודה ועזבה לארץ ישראל לעשות עליה עם ביתה המתבגרת. עם הגיעם לארץ השתכנה סבתא עם ביתה בקיבוץ הנקרא שומרת. ובאותו קיבוץ, קבוצת מתנדבים מארץ גרמניה הגיעו. ובערב אחד, קבוצת אלימים את אמא תפסו, וביצעו את זממם, אמא הרתה מאותו ארוע טראומתי שממנו אני נולדתי. מגדל אייפל מדהים, ורחובות נעימים, נוף של פרחים וחנויות ממתקים, סבתא לא היתה מספרת לנו את כל הסיפור אם לא העיניין הפעוט, שאחד האלימים שאת אמא תקפו, הוא בנו המשובט של הדוקטור בלבן. וכך נולדתי, אני, בת לתערובת אחים, נצר לימים שחורים של אותה מלחמה, כשאבי ואימי הם גם אח ואחות, שלא לדבר על חצי השיבוט שבי. וזה הסיפור על אותו טיול נאלח, שאליו חברי אתי לקח. ועיזרו נא לי חברים, איך אהרוס גם לו את כל החיים? ואם עדיין תרצי המלצות לטיול לחברך האהוב - תגידי ונענה לך שוב... אבל עזבי את הכל, איך הבאגטים שם?