שאלה ליהודים המשיחיים

עיין ב:

מסכת נדה, דף ס"א, עמוד ב': למדו רבנן. "בגד שאבד בו כלאים הרי זה לא ימכרנו לעובד כוכבים ולא יעשנו מרדעת לחמור, אבל עושה ממנו תכריכין למת". אמר רב יוסף: "זאת אומרת שמצות בטלות לעתיד לבא!". אמר לו אביי, ויתכן שהיה זה רב דימי: "והרי אמר ר' מני בשם ר' ינאי: לא דיברו אלא לספדו, אבל לקוברו אסור". אמר לו: "זה כן מדובר על אפילו לקוברו, וזהו רבי יוחנן לטעמו, שאמר רבי יוחנן: מהו זה שכתוב 'במתים חפשי'? כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות". מקורות נוספים: *המפרשים על המקום. *קובץ שיעורים, חלק ב', סימן כ"ט.
 

אלי ו.

New member
קרא שוב ותבין באיזה זמן מדובר

נו, אני מניח שאתה יכול לקרוא דף גמרא, ולא צריך את ההסברים שלי אז למה אתה מביא את הציטוט הזה כשהוא בעליל לא מדבר על הנושא שעומד על הפרק. רמז, נסה לחשוב מה גרם לרב יוסף לשאול את השאלה שלו.
 
../images/Emo13.gif רמזים?

כנראה החמצת את המקורות שהבאתי. בבקשה: קובץ שעורים ח"ב - סימן כט: א) בענין מצות בטילות לעתיד לבא והיינו לאחר תחית המתים דאילו לימות המשיח ודאי ינהגו כל המצות לכאורה קשה דהא אחד מעיקרי הדת הוא שזאת התורה לא תשתנה לעולם וי"ל דהכונה בעיקר הזה שדיני התורה לא ישתנו מכפי שנאמרו בסיני ע"י מרע"ה וגם זה נאמר בסיני שלעתיד לבוא יהיו המצות בטילות ולא יתחדש לעתיד שום דין מה שלא ניתן למרע"ה. והא דמצות בטילות לע"ל גם זה הוא אחד מדיני התורה המצויה אצלנו היום: ב) עוד י"ל דהא דמצות בטילות לע"ל אין הכונה דהזמן שלע"ל גורם שיתבטלו המצות אלא שהמתים שיחיו יהיו פטורין מהמצות דגזה"כ הוא במתים חפשי כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות לעולם אפילו לאחר שיחיה והדין הזה נוהג גם בזמן הזה דאי מיתרמי ניסא כמתים שהחיה יחזקאל פטורין מכל המצות ולא יהיה לע"ל שום התחדשות בדיני התורה והאנשים שיהיו לע"ל שלא יחיו ע"י תה"מ באמת יהיו חייבין בכל המצות: ג) והחילוק בין שני הפירושים עוד לפי מ"ש בשו"ת רדב"ז ח"ב סי' תרמ"ד הובא בס' אמונת התחיה דיהיו שני תחיות אחת פרטית לצדיקים בימות המשיח ואחת כללית לכל באי עולם ליום הדין הגדול והנורא דלפירוש יאשון דהזמן שלעתיד גורם שיתבטלו המצות אבל לימות המשיח דבודאי ינהגו כל המצות א"כ גם הצדיקים שיחיו אז יהיו חייבין במצות אבל לפירוש השני גם הצדיקים שיחיו לימות המשיח יהיו פטורין מן המצות: ד) ובאמת הספק הזה מתבאר להדיא מסוגיא דנדה דס"א דקאמר התם זאת אומרת מצות בטילות לע"ל והיינו מדתנן תכריכי המת אין בהן משום כלאים אף דעתידין צדיקים שיעמדו בלבושיהן. ויהיו לבושין אז בכלאים ואף דכשיחיו יוכלו תיכף לפשוט בגדיהן וללבוש אחרים מ"מ ברגע הראשון קודם שיספיקו לפשוט תכריכיהן יהיו לבושים כלאים ואסור לגרום לחבירו שיהא אנוס בעבירה ואי נימא כפירוש הראשון אכתי תיקשי האיך קוברין המת בכלאים שמא יהיה מהצדיקים שיחיו לימות המשיח ואותן יהיו חייבין בכל המצות אלא ודאי כפירוש השני דאין הזמן גורם כלל רק דכל המתים שיחיו באיזה זמן שיהיה פטורין מן המצות מקרא דבמתים חפשי: ובתוס' פ' המוכר את הספינה דף ע"ד ד"ה פסקי משמע הכא שיש ציצית למתים וראיה מפ' התכלת דאמר שמואל כלי קופסא חייבין בציצית ומודה שמואל בזקן שעשה לכבודו פירוש לתכריכים וההיא שעתא ודאי רמינן להו וקשה על המנהג שלנו שנוהגים להסיר ציצית מטליתות של מתים וכו' ורבינו חיים כהן צדק פירש דאנן קיי"ל כר' יוחנן דאמר מצות בטילות לעתיד לבא וההיא דמנחות איירי אליבא דשמואל דאמר אין בטילות ולכך צריך שיהא לו ציצית דעתידין צדיקים שיעמדו בלבושיהן ואם יסירו לו הציצית במותו נמצא שלעתיד יעמוד בלא ציצית עכ"ל: וקשה דבגמ' שם איתא ההיא שעתא ודאי רמינן להו משום לועג לרש חרף עושהו ולדברי רבינו חיים אין צורך כלל להך דלועג לרש כדאיתא בנדה דף ס"א דלמ"ד אין מצות בטילות לעתיד לבוא אסור לעשות תכריכי המת מכלאים דעתידין צדיקים שיעמדו בלבושיהן ולא אידכר כלל התם טעמא דלועג לרש ומשום דאסור לגרום שיעמדו בלבושי כלאים וה"נ אסור לגרום שיהיו לבושין טלית בלא ציצית ועוד קשה דטעמא דלועג לרש שייך ג"כ אליבא דמ"ד מצות בטילות לע"ל כמו למ"ד אין בטילות דמחלוקתן אינה אלא לאחר שיחיו וטעמא דלועג לרש שייך בשעה שהן מתים כמבואר בברכות דף י"ח עיי"ש: ונראה לפי מ"ש לעיל דף מ"ד מצות בטילות לע"ל הוא מקרא דבמתים חפשי דגזה"כ הוא שהמיתה פוטרתו לעולם אף לאחר שיחיה וא"כ גם בשעה שהוא מת לבד שהוא אנוס שאינו יכול לקיים בפועל עוד הוא פטור מדינא א"כ לא שייך כלל לועג לרש כמו שמותר לאיש להתעטף בציצית בפני אשה ואין בזה משום לועג לרש כיון שהאשה פטורה מדינא ורק למ"ד אין בטילות לע"ל דלא ס"ל הך דרשה דבמתים חפשי וא"כ גם בשעה שהוא מת היה ראוי להיות חייב אלא שאינו יכול לקיים זה הוי לועג לרש ולפי דעת זו לדידן דקיי"ל מצות בטילות לע"ל לא שייך כלל הך דינא דלועג לרש ואף שאינו נראה כן מדברי הפוסקים מ"מ אפשר דר"ח כהן פליג עלייהו: ומה שהקשינו למעלה דלמה לן טעמא דלועג לרש למ"ד אין מצות בטילות דכמו דאסור להלביש המת בכלאים משום דעתידים צדיקים שיעמדו בלבושיהן ה"נ אסור להלבישו בטלית בלא ציצית בלאו טעמא דלועג לרש יראה לפי מ"ש במרדכי הל' ציצית דכשאין לו ציצית מותר ללבוש הבגד בלא ציצית וכן הוכיח בשאגת אריה סי' ל"ב ממה שאנו לובשין טלית בלי תכלת עיי"ש והטעם משום דלא כתיב לא תלבש בגד בלא ציצית אלא מצוה היא דרמי רחמנא וכשהוא אנוס רחמנא פטריה ומשו"ה לא איכפת לן מה שיעמדו בלבושיהון בלא ציצית דממ"נ כשיוכלו להטיל ציצית בודאי יטילו לאחר שיחיו וברגע הראשון שלא יספיקו להטיל ציצית הרי הן אנוסין משא"כ בכלאים דהלבישה אסורה אסור לגרום שיעברו גם באונס: [מהשמטות. ע"ש פירוש דברי רבינו חיים כהן וברא"ש פ' אלו מגלחין סימן פ' הביא הפירוש הזה בשם רבינו יהודא מפריז וז"ל ושמואל לטעמיה דאמר אין מצות בטילות לע"ל ואם לא יטילו ציצית בתכריכי המת נמצא לע"ל כשיעמדו הצדיקים בלבושיהם יהא בלא ציצית ויהיה לועג לרש שגורמין לו לעמוד בלא ציצית לע"ל והוא חייב עכ"ל והוא מבואר כמ"ש בפנים דצריך לשני הטעמים יחד טעמא דלועג לרש וטעמא דאין מצות בטילות אלא שנראה מדברי הרא"ש וכן מדברי תוס' דלא חיישינן לטעמא דלועג לרש אלא על זמן העתיד לאחר שיחיה ולא בשעה שהוא מת כמבואר בברכות דף י"ח דא"ל דלייה כי היכי דלא לימרו וכו' ובהך תקנתא דדלייה סגי: ובריטב"א בנדה דף ס"א הקשה ממתים שהחיה יחזקאל שהניחו תפילין אלמא דאין מצות בטילות לע"ל עיי"ש ומוכח להדיא מדבריו כפירוש השני שכתבנו בפנים דאין הזמן שלע"ל גורם הפטור אלא המיתה פוטרת לעולם גם בזמן הזה]: ה) ובעיקר דברי הרדב"ז הנ"ל יראה מוכרח כדבריו מהא דאיתא ר"פ חלק מנין לתה"מ מה"ת שנאמר ונתתם תרומת ה' לאהרן וכי אהרן לעולם קיים אלא מכאן לתה"מ מה"ר קשה דלמ"ד מצות בטילות לע"ל גם מצות תרומה תתבטל אלא צ"ל דקאי לימות המשיח קודם התחיה הכללית כדאית' ביומא כיצד מלבישן לע"ל לכשיבאו משה ואהרן עמהם: ו) אמנם לפירוש השני אין ראיה משם דגם לע"ל תנהג מצות תרומה לאותן האנשים שיהיו אז שלא ע"י תה"ת [אלא דמסוגיא דיומא הנ"ל מוכרח כדבריו דמשה ואהרן יחיו לימות המשיח.]:
 
ועוד:

ספר יערות דבש, חלק ב', דרוש ט': ...ואמרו בגמרא דנדה [רף סא ע"ב] מצוות בטלות לעתיד לבוא, ופירש התוספות בעת תחית המתים יקיימו המצוות, רק כאינו מצווה ועושה. ויש להבין כיון דגדול מצווה ועושה, מה יהיה בזה תועלת לישראל בעת תחיה שיהיו אינו מצווה ויהיו נגרעים משלימותן, וצריך לומר דודאי מסברא אין מצווה ועושה עדיף מעשה מעצמו בלתי צווי, רק הטעם דמצווה ועושה עדיף, משום דבזה איכא גירוי יצר הרע ובזה ליכא, והנה לעתיד לבוא לא יהיה יצר הרע כלל, א"כ הדרינן לסברא דאינו מצווה ועושה עדיף. והנה אמרו [שבת פח ע"א] דישראל היו יכולים לטעון מודעא רבה - אנוסים היינו, אבל הדר קבלוהו בימי אחשורוש, ולפי זה מקודם כשקיימו התורה היו בגדר אינו מצווה ועושה, דהרי יכולים לפרוק עול ולומר אנוסים היינו, אבל מן זמן מרדכי ואילך דקבלו ברצון, הרי הם מצווים ועושים, ולכך צוה מרדכי להיות עושים יום טוב בקבלת התורה.
 

אלי ו.

New member
נו, אז אם כה ברור מה שאמרתי

מה זה קשור לבוא המשיח? מדובר בימי תחית המתים.
 

אלי ו.

New member
ומענין שהבאת ציטוט מיערות הדבש

של ר' יהונתן אייבשיץ, כי הוא נחשד בזמנו בשבתאות. (ע"י ר' יעקב עמדין, היעבץ)
 

אלי ו.

New member
לא אני לא חושד בו

וזה לא ממש משנה. פשוט חשבתי שזה מענין שכתבים שלו עלו בדיון על משיחיות. אגב, תנועת השבתאות היתה, עד כמה שאני יודע, התנועה המשיחית הגדולה ביותר אי פעם. (מבחינת מאמינים) הרבה יותר גדולה מבר כוזיבא, ישו או כל תנועה משיחית אחרת. מדובר מתנועה שתפסה כמעט את כל הציבור היהודי באותה תקופה. (אני לא סופר את הנצרות מכיון שהיא נוצרה שנים רבות לאחר מות ישו)
 

תום30

New member
הנצרות לא יכולה להיות זרם ביהדות

למעשה הברית החדשה היא ביטולה של הברית הישנה (עליה מבוססת היהדות) והיווצרותה של ברית חדשה פר אקסלנס. ואגב..אשמח אם תענה לי על השאלה שהצגתי בהודעה שלי "הנצרות תקעה לעצמה גול". זו שאלה שמנקרת בי מאז היותו ילד.
 

אלי ו.

New member
זה פשוט טריק שיווקי

שמשחק על פרט טכני. טכנית המשיחיים הם יהודים (נולדו ליהודיה) אמונית הם נוצרים. הם משחקים על הבלבול בין הלאום היהודי (שהגדרתו דתית) לבין האמונה היהודית. אמונתם של המשיחיים מחייבת אותם להיות מיסיונריים ("להפיץ את הבשורה") לא מזמן היה כאן קישור שציטט מבטאון משיחי על כמה הלויה למשיחיים שנהרגו בפיגוע תגרום ליהודים שהיו בהלויה להתקרב למשיחיות ולקבל את הבשורה. הרבה יותר קשה לומר ליהודים "בוא תהיה נוצרי" הרבה יותר קל לומר: "אנחנו יהודים שמאמינים ב XYZ". (לא, אנחנו לא נוצרים, אבל אנחנו מאמינים בישו ובברית החדשה) בקשר לגול העצמי, אתה צודק כמובן, מן הסתם כבר עברת על ההודעות השונות בדף הזה וראית שהנושא נידון בהרחבה.
 

תום30

New member
ה"גול העצמי" כך הסתבר לי...

ובאמת רק לאחר שמצאתיו "לבד", הוא שאלה ששאל המהר"ם מרוטנברוג בויכוח תאולוגי בינו לבין הגמון. בקשר לרטיק השיווקי....יכול להיות שאתה צודק. אומרים שהשקר הכי טוב הוא ערבוב דבש עם רעל או היתלות באילן גדול. באיזו טכניקה מבין שתיהן הנצרות בחרה...אין לי מושג, אבל הטכניקה עבדה ועובדת. הנוצרים לא יכולים להיות יהודים, לא עפ"י ההגדרה היחידה האפשרית של יהודי\ה והיא ההגדרה הדתית. אולי הנוצרים הראשונים היו יהודים אבל הברית החדשה לאחר שביטלה את הברית הישנה הציבה חוקים חדשים באמצעות ה"הסתמכות" שנוצרה ברית חדשה בין האדם לאלוהים. למעשה הנצרות עצמה העבירה מהעולם הנוצרי את המושג יהודי, העובדה שיהודים עדיין קיימים זו אכן בעיה לא קטנה בשבילה. כל זה מבלי לדון בתפישות התאולוגיות הכה שונות בין נצרות ליהדות כפי שהן מתגלמות ב"קשר" בין אלוהים לאדם, סיגוף, התקרבות לאל (שעפ"י התפישה היהודית משמעו אלילות), בחירה חופשית , שכר ועונש, הקרבה כפי שבאה לידי ביטוי בצליבתו של ישו לעומת ההקרבה של יצחק בעקידה וכו' וכו' וכו' וכו' 2 הדתות שונות בתכלית.
 

אלי ו.

New member
אולי לא הבנת מי בני השיח שלנו

הם מכנים את עצמם "יהודים משיחיים". אנשים שלפי מוצאם הם יהודים, אבל מאמינים שישו הוא האלוקים, בשילוש הקדוש, ובברית החדשה (ז"א נוצרים) חלק נכבד מאמונתם זה "הפצת הבשורה" ולפי מה שאני מבין הם משתמשים בשם "יהודים משיחיים" כטריק שיווקי.
 

תום30

New member
אחי היקר...מניעיהם\מיהם בני שיחי

לא רלוונטי לי, אני פשוט שואל שאלות ומצפה לקבל תשובות. אם אתה חושב או רומז שזה שהם "יהודים משיחיים" המעוניינים לעשות נפשות לדת שלהם מהווה צידוק להתחמקויות שלהם מתשובה קונקרטית זה משהו אחר........וזה שייך להם, ולא לי. ערב טוב
 
למעלה