שאלה ליום חמישי

יש תוכנה מיוחדת

שיצאה שכל רכישה שנעשת מתועדת בה כולל המחיר. לכן מהיום מתנת הנישואין לזוג צעיר היא תוכנה זאת. כי.............לך תדע.........
 
האמת,

שלא חשבתי על זה. אני לא מוצאת שום סיבה אם הילדים מקבלים את זה בצורה "בריאה" כלומר מקבלים את הפרופורציות הנכונות ולא מעוותים דבר אחד או שניים שראו..
 

פרח 11

New member
אני חושבת שזה ממש משתנה

מאחד לשני. ישנם כאלה ילדים שלא ראו בבית מודל של זוגיות ולכן, כשיהיו מבוגרים כך ייראו קשריהם הזוגיים. או שראו מודל מאוד מקולקל של מערכת זוגית ועם זה יבואו למערכת הזוגית שלהם כמבוגרים. יחד עם זאת, ישנם כאלו שחוו את גירושיי הוריהם או לחלופין חוו את הכאב בהיותם ילדים להורים גרושים וכשיהיו במערכת זוגית, יבחרו בדרך שונה מהוריהם על מנת לא לחוות שוב את החוויה וגם על מנת לא לתת לילדיהם לחוות את החוויה שהם חוו. לזה אני קוראת תיקון.
 
רק מפני

שאנחנו רוצים את הכי טוב לילדנו ,ואת אושרם הרצוף,נתפלל שהבחירה שלהם תהיה מוצלחת. וכאן השאלה מתחלפת איך בוחרים בן/ת זוג? בכל ספרי הפסיכולוגיה למדתי שהבחירה נעשת כדי לרפא את פצעי הילדות שלנו ולא מתוך מודעות.......התשובה כבר ברורה.
 
פעם שמעתי הרצאה

בנדון ונתנו לנו שאלונים על אופיים של הורינו. של השאלון ראינו שבן הזוג שלנו יש לו מוטיבים של אחד מהורינו. אנחנו רוצים לתקן או לחוות מחדש דברים שהיינו וחיינו אתם ואולי באמת לתקן אותם .
 

gila411

New member
שימו לב מה קורה פה

צמשד אחד הרוב פה לא מאחל לילדים שלו לעבור גירושים ומצד שני הרוב שמח על הצעד הזה בחייו מעניין לדעת האם אתם לא חושבים שיכול להיות שאם הייתם עובדים יותר על הבעיות עם הבן זוג הראשון לא הייתם מתגרשים???
 

rolan

New member
גילה, אין כל קשר

בין שתי האמירות... הורים (בדרך כלל...) רוצים את הטוב ביותר עבורם, שיצליחו בחייהם, שיתקדמו, שישכילו וכמובן שתהיה להם יציבות וחיים מאושרים. הגירושין, מהווים נקודה כואבת להורה ש"עשה" זאת לעצמו ולילדיו... אחד הדברים הקשים ביותר בגירושין (אצלי לפחות) והגורמים להרבה מאוד קשיים בתהליך הפרידה והגירושין, הוא העובדה שפירקת לילדייך את הבסיס ואת התא המשפחתי. אני הסתובבתי הרבה מאוד זמן עם כאב גדול ותסכול נוראי שמצד אחד הפסקתי את הנישואין הקשים שהיו לי ומצד שני גרמתי לבנותיי לזעזוע והשמטתי את הקרקע מתחת רגליהן. הכאב היה כל כך גדול שבשלב מסויים אפילו חשבתי לוותר על הכל ולחזור לאביהן.... עד כדי כך
... כאשר אנחנו (אני לפחות) אומרים שאנחנו שמחים על הצעד שעשינו - הגירושין - אנחנו בעצם מתכוונים שזה היה טוב עבורנו... ובבקשה, לא לעשות מזה סלט ולבין כאילו, בעצם המעשה, לא חשבנו על ילדינו ופגענו בהם בצורה איגואיסטית ולא מתחשבת... צריך להבין את כל המיכלול (שהזכרתי קודם) ולחבר הכל...
 

azaria

New member
הגירושין הם דבר *טוב* עבורנו?

לו נתנו לך לבחור מחדש היית שוב מתחתנת עם האקס כדי לחוות שוב את ה"טוב" הזה שבגירושין? כלומר עצם הגירושין - הם בפני עצמם אירוע חיובי? האם לא יותר מדוייק בעצם לאמר שהקשר ההוא היה בעיתי ו "שלילי" ולכן הגירושין שהם סוף הדבר השלילי ההוא - זה יחסית דבר חיובי. ומאחר וזה איפשר את הקשר הנוכחי הרי שזה רק מוסיף לחיוביות... אני רואה את זה יותר כמעין מקסימום מקומי. כלומר כמו פסגה של גבעה. נכון שזו פסגה. כלומר הנקודה הגבוהה ביותר בגבעה הזו. אבל בסך הכל פסגה של גבעה שנמצאת באיזור הררי. ויש בהחלט הרים וגבעות בסביבה שהפסגות שלהם גבוהות מן הפסגה המסויימת הזו. ובחזרה לעניין הגירושין. לו ניתנה לכם האופציה לבחור מה הייתם בוחרים? 1. להתחתן ולהתגרש ולמצוא את המנוחה והנחלה בקשר מורכב בסיבוב שני (או שלישי, או...) 2. להתחתן ולחיות באושר ועושר מן היום הראשון ועד עצם יומכם האחרון עם אותו/אותה בן/בת זוג. מי שבוחר 1, שיקום! עזריה, שלא התגרש מעולם, אינו בתהליכי גירושין, ואינש'אללה לא יתגרש לעולם!
 
שמחה זו

מה לה ולגירושין. לאחר סיכום והסתכלות אחורה את בשורה תחתונה שמחה שפתרת בדרך הנכונה בדרך כלל ובאומץ את האי יכולת לתקן יותר בזוגיות. מדובר על תהליך ובטח רבים הלכו ליעוץ. בודאי שאיני רוצה שאף אחד מילדי יחווה את התהליך הקשה הזה.הכי טוב שימצא מלכתחילךה את בן זוגו לכל החיים. אבל גם הראנו לילדנו שאם לא טוב לך יש פתרון ואינך צריך לפחד למצא פתרון.
 

azaria

New member
באִם אמא ש'לי אני לא יודע.

והכוונה היא - שלא אני ולא מורכבתי היקרה באים מבית מורכב. גם האקס שלה לא בא מבית מורכב (טוב, לפחות לא במובן הנהוג כאן בפורום). וגם אף אחד מן הסבים וסבתות שלנו לא התגרש מעולם. כך שגנטיקה לא נראה לי ששיכת לעניין. לדעתי זה יותר עניין של תרבות ומנהגים. לפני שנים שלושה דורות לא היה עולה על דעתו של איש כמעט להתגרש. במהלך הדורות זה נהיה פחות ופחות בלתי מקובל וגורר סטיגמות. היום זה טבעי לחלוטין. לא מסתדרים כל כך? לא מאושרים יחד? רבים? - אין בעיה, יש מוצא. מתגרשים. אז כמובן שלילדים של גרושים עוד יותר קל להתגרש בעצמם. גם כי הם עוד דור קדימה בתהליך הזה של קבלת רעיון הגירושין. וגם כי להם יש סיבה עוד יותר חזקה לקבל את הרעיון. הרי אבא ואמא עשו את זה, אז בטח שזה בסדר. וזה רק חלק מן הסיבה שסטטיסטיקה לא בהכרח מראה על משהו גנטי.
 

אלוניס

New member
זה תלוי בהמון דברים

לפי דעתי קודם כל חשוב מהו מודל הזוגיות שהילדים חווים בשנות ההתבגרות. ונכון שגירושים זה טראומה. אבל אם הנישואים השניים מאפשרים לחוות זוגיות טובה, מאושרת, תומכת ככל הניתן בתוך בלגן היום-יום - יש צ'אנס שהילדים ידעו מה לחפש, ובעיקר מה לא יהיה להם טוב. וגם כיום הנישואים הם כבר לא בגיל 20 כשאתה בקושי יודע מימינך ומשמאלך. אנשים לוקחים את הזמן, מתנסים ולא ממהרים לשום מקום. נחזיק להם אצבעות ונקווה שנתנו להם תחושה שמגיע להם אהבה, תמיכה ואם ביקורת אז רק ביקורת בונה. כך אני רואה את יחסיי עם אחותי החיילת. היא ראתה מודלים מאוד לא מוצלחים אבל אני כולי תקווה שהאהבה תרפא וגם המודל של הנישואים שלי יעזור לה. ובעצם אצלה זה באמת מראה על הכיוונים האפשריים. כי אפשר ללמוד מה לא רוצים כשחווים מערכת יחסים לא טובה בין ההורים וגם מה כן רוצים כשרואים מערכת טובה. שבת שלום לכולם,
 
אלוניס מתוקה

ברוכה הבאה,מצטערת שלא התייחסתי קודם ,לא הייתי כאן כמעט. כל כך שמחה לראותך שאת לא מתארת לעצמך. התרגשתי לקרוא את דברייך נשיקות וחיבוקים על הפתיחות והאומץ. מזל טוב לנישואייך,הרבה אושר רצוף טלי
 
ואם לא מתחתנים שוב?

האם הילד לא יוכל לקיים זוגיות טובה??? יש לי כבר שני ילדים שנשאו.והאמינו לי שהם עושים הכל למען זוגיות טובה דווקא משום שאינם רוצים לחזור על הטעויות שבבית. הם גם מבינים משידורי ההורים הגרושים.אם הייתי אומרת להם שנישואים הם דבר רע וכו יתכן שהיו נכנסים עם דוגמא שלילית.אבל אני אומרת להם שבמקרה שלי ושל אביהם היה קושי אבל זה כלל לא אומר שגם להם יהיה אותו קושי. אולי הם אפילו זהירים יותר היום בבחירת בני הזוג ובלקיחת אחריות על מילוי חיי נישואיהם והמטלות בדרך נכונה יותר מהורהם. ממה שאני חווה עם ילדי הנשואים אין חשש הם הרבה יותר מנוסים ולוקחים אחריות בבתם.
 
גם אני חושבת שזה עניין של סטטיסטיקה

אחוז הגירושין נמצא בעלייה מתמדת. אחי נשוי פעם שניה (בדרך לגירושין שניים), אני נשואה פעם שניה, וזה 50% מהילדים במשפחה שלנו (או כמו שאבא שלי אומר - 4 ילדים 6 חתונות). וכזכור לכם, הורי חגגו בחודש שעבר 50 שנות נישואים!!! כך שזה לא עניין של גנטיקה. מה שכן יכול להיות, שילד/ה להורים גרושים, פחות חושש מ"מה יגידו" ואז אולי יותר קל לו להחליט על צעד כזה. יכול להיות גם שהוא רואה שבדיעבד, זה לא היה כל כך נורא לגדול להורים גרושים, אחרת הוא היה פוחד מאוד להתגרש. אז, לסיכום, אני חושבת שזה דווקא מעודד - גם שהילדים שלנו ירשו לעצמם לעשות מה שטוב להם בלי לחשוש, וגם שבסופו של דבר הם גדלים ורואים שזה לא היה כל כך נורא...
 
למעלה