אני לא חושב שיידישיסט צודק../images/Emo31.gif../images/Emo70.gif
הבונדיסטים הם היו ציונים לדוגמא אחד מהמנהיגים שלהם ממציא דגל מדינת ישראל ד"ר נתן בירינבוים הוא היה בונדיסט וציוני נלהב בסוף ימיו חזר בתשובה וכתב מאמרי השקפה באחד מהם הוא מתייחס לגבי שפת האידיש שיידישיסט טוען שהחרדים מזלזלים בה ומדבריו לא נראה שהוא חושב שאנו מזלזלים בשפת היידיש בגלות אצל יהודים היכן האור? ביום בו הבריק במוחות יהודים הרעיון, כי האור יהל בנכר ובמחננו שורה האפילה, ולכן יש להכניס את האור לתוך האפילה, בו ביום התחילה הגלות שלנו אצל אחינו היהודים. בראשונה עוד חמלו הם - עושי האור, עלינו - הבטלנים. כעבור זמן מה הפכה החמלה לכעס וחרון-אף: הנשמע כדבר הזה: מבקשים להעניק לנו אורחות בני אדם, לעשות אותנו לדוקטורים, לסוכנים ולמומחים בהלכות הקולנוע, בתי מרזח וקפה - ואנו עוד מרהיבים עוז להתנגד... אבל מה נעשה, ואנו נאלצים להתנגד. לבנו מתנגד, דתנו הקדומה אינה מאמינה באושר הצפון בחדשות, אפילו אומות העולם בוחלים באנשי ה"אור" וב"אורותיהם" האפלים... כל הטענות האלה, אין בכוחן לשכנע את סוחרי האור בסיטונות ובקמעונות שלנו, כי על כן משכילים יהודים הם, יושבים הם על המדורה ומעלים עשן גאווה במקטרתם. הם הרי גלו את כל תעלומות העולם, ומצאו מענה על כל השאלות. אבל אנחנו, מי אנחנו: עניים מרודים העומדים בידים ריקניות לפני איזה כסא כבוד. הם הגיעו לכלל הכרה, כי יש "ללכת עם הזמן", כי יש אפילו לרוץ עם הזמן, כי יש לזנות אחריו. אבל אנחנו, מי אנחנו: מפגרים. את כל המצאות בני אנוש שבכל דור ודור, אנו מכניסים במסגרת מצוות השם, כל יום דומה אצלנו לאתמול, והזמן אינו בעינינו אלא עבד נרצע לרצון הנצחי של הבורא יתברך. הם הנם בני אדם מתקדמים, מבינים הם יפה כי עוד מכונה נוספת, ועוד תענוגים נוספים, עוד שיטות ועוד השערות נוספות והעולם ייוושע. אבל אנחנו, מי אנחנו, בטלנים משונים, המתמסרים לטפול בבעיות משונות, כגון: איכה זה נזכה לעלות בהר ה´ ולעמוד במקום קדשו? כלום ראויים אנו לכל הטובות והנפלאות שהעניקו לנו? לא די שהנחילו לנו את האור, עוד העשירונו במתנות אחרות, בחידושים אחרים. מושג הצדק ראשית כל: מושג הצדק והמשפט. בעולם שורר תוהו ובוהו, יש להנהיג בו סדרים חדשים. יבוטלו כל המחיצות שבין אדם לחברו, שבין עשיר לעני, שלך שלי, ולכאורה גם שלי שלך. דומה שלולא הם, כי עתה לא ידענו מה טיבו של צדק ומשפט, דומה כאילו התורה אינה מזהירה "ואהבת לרעך כמוך", דומה כאילו לא חוקקו מצוות שבין אדם לחברו. דומה, כאילו לא היו נביאים בעולם, ומעודם לא הוכיחו על העוול והעושק הנעשה, ומעודם לא תבעו צדק ומשפט. דומה, כאילו אין זו משאת נפשה של האומה הישראלית, המתגעגעת משחר ימיה לחידוש אנושיות מתוקנת ברגשות נעלים ומעשים טהורים. דומה, כאילו אין קיימת אמונה ישראלית, כי באחרית הימים יבא משיח בן דוד, לא רק גואלו של העם היהודי בלבד, אלא של כל העמים, שיתן לב חדש לבני אדם. אלא מאי? הם, לא רק שאינם בודקים אחרי שותפיהם לחידוש פני העולם, אלא שאינם בוחנים את חדרי לבבם, הם אינם רואים למה הגיעו. במלחמה נגד הרצח, גם הרצח כשר בעיניהם. את עולמם הם מבקשים להקים על ההפקרות, על ההוללות, על שיגעון גדלות ילדותי של בשר ודם, בן תמותה. במקום להוציא מן הבוץ את אחרים, הם גופם שוקעים בו יותר ויותר. קדושה אבל אנחנו, אנחנו לא מרמים את עצמנו, אנחנו איננו שוכחים, כי למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק. אנחנו איננו מתקשרים בעסקי אונאה עם עמים ויחידים שאינם מתוקנים. אנחנו יודעים, כי אין לבער רצח ברצח, כי אין לשכלל עולם באמצעות הוללות, הפקרות, ושיגעון גדלות. האמונה בה´ יתברך, הענווה והקדושה, הם תנאי מוקדם להשגת הקדושה. לקדושה צריך לשאוף ולהתכונן. לכן אנחנו נמשיך ללכת בדרכנו, נמשיך להיות דבקים בתורתנו שעקרה את תאוות הרצח מלבנו, שהשרישה את אהבת השלום ודעת ה´ בתוכנו. לכן נאמנים נישאר לתורתנו ולאור חוקיה, נעלה ממדרגה למדרגה, עד כי ברצות ה´ ומלאה הארץ דעה, הצדק והמשפט בה ישכונו... כל זה אינו מתקבל על דעתם, חרה אפם בנו, כעברתם ההולכת וקשה, כן גם עול גלותנו אצלם הולך ומעיק יותר ויותר. עם אנחנו עוד מתנה שלישית העניקו לנו, עוד בשורה שלישית, עוד חידוש שלישי השמיעו באזננו: עם אנחנו. דומה, כי לולא הם, כי עתה לא ידענו את הדבר. דומה כאילו בתורה אין אנו קוראים: עם, גוי, לאום. דומה, כאילו עד היום חשבנו את עצמנו לטטרים, גרמנים או קוזאקים. אלא מאי? הם מגדירים עם, כל קבוץ של יחידים, הנבדל מקבוצים אחרים בגוון מיוחד של העולם הזה, שבו הצטיינו קורותיו, ואין בין עם לעם, אלא שנוי שם בלבד. לגביהם, ככל הגויים בית ישראל, וכגויים, גם עליו לעשות מעשי נערות, ללמוד מדרכיהם, לרכוש את עזות פניהם, לנטוע בלבו את מאוויים לעולם הזה. עם ישראל אבל אנחנו, אנחנו יודעים, כי יש למושג "עם" הוראה נעלה. כי לכל עם נשמה מיוחדת משלו וכי יש תוכן מיוחד ללאומיותו. העם היהודי נבחר בתוכן מהותו ובאופי נשמתו מכל העמים. אנחנו איננו שוכחים, כי נשתבחנו בתואר "ביישנים, רחמנים, וגומלי חסדים", וכי עלינו להיות ראויים לתואר כבוד זה. אנחנו מתגאים בזה, כי העולם הזה שלנו, אינו אלא פרוזדור לטרקלין העולם הבא. כי אנו זכינו להיות העם של העולם הבא. מקומה של הלשון הם רואים את הלאומיות מושתתת על הלשון. כל המדבר עברית או יידיש יהודי הוא בעיניהם, כשם שכל המדבר טורקית, כטורקי יחשב. בלשון הם משתעשעים. בעברית הם משתעשעים כאפרתים, ביידיש כהדיוטות. אנחנו מעריכים את העברית בלשון הקודש ואנו מתייחסים אליה בהתפעלות ובאהבה גדולה. לשון הקודש, היא הלשון שבה נכתב דבר ה´, היא הלשון בה נבאו והוכיחו נביאינו, לשון זו נצחית היא, כעם ישראל הנצחי. היא לא תמות לעולם, היא תבלה את כל הלשונות של הגויים ואפילו את אלה שהיהודים יצרו לעצמם בארצות הגולה. על כן רוצים אנו, כי לשון זו תישאר בקדושתה ולא תחולל מרוח טומאה. אנחנו מחבבים ואוהבים את היידיש, כי היא לשון אבותינו ואמותינו, הלשון שבה מדברים יהודי מזרח אירופה זה מאות שנים. הלשון הזאת ספגה מנשמתם היהודית הלוהטת ומיהדותם המקורית. אנחנו אוהבים את שתי הלשונות, גם את העברית וגם את היידיש. לכל אחת מהן אנו רוחשים חיבה מיוחדת במינה. עם זה ברור לנו, כי מעל לכל ניצב הצו "ואהבת את ה´ אלקיך". נאמר בנו "רוממנו מכל לשון", ה´ אלוקים זיכה אותנו להיות מנותקים מכל בעיית הלשונות בכלל.
))
