שאלה לי אליכם...

Guest2112

New member
אני לא חושבת שכולם היו מקבלים אותו

בחזרה אם הוא באמת היה הופך לנאצי.. הרי הוא היה מסוגר במשך כל הזמן הזה, ולא יצר שום קשר, אז מה הסיכוי שהוא הפך לכזה? אגב, כשאני מסתכלת עכשיו בגב הקלטת, כתוב שם שהסיפור הוא על פינק שנעול בחדרו במלון בלוס אנג'לס, וכו' וכו'. במשך כל העלילה של הסרט הוא בכלל נעול שם, וכל הסרט הוא פלאשבקים (קטעים מהילדות שלו, אישתו), פחדים שלו (טירוף, הליכה בין ההריסות של הקרב), מחשבות ורגשות(כל עניין החומה וכו') ועוד.. רק כשהרופא והאמרגן נכנסים יש התרחשות אמיתית - לאחריה חשבון הנפש של המשפט (כנראה שהוא קורה משום שגילו אותו בחדר מסומם או מה שזה לא היה - (numb וזהו) וההחלטה להתקרב שוב לאנשים ולהפתח אליהם. בעצם, הרבה התרחשות אין בסרט הזה...
(לפי מה שהבנתי מהסרט וממה שכתוב שם בגב הקלטת)
 

ironclaw

New member
פסיכולוגיה בגרוש

יש הרבה הגיון בכך שפינק הופך לנאצי. משמעות החומה היא הגנה שהוא בונה כדי לא להפגע רגשית, לאחר שכבר נפגע בעבר- היחס של אמו אליו, אביו שנפל במלחמה, המורים המניאקים, ואשתו השרמוטה. בהדרגה הוא מאבד את דעתו ומשתגע כיון שהחומה שמגנה עליו גם מבודדת אותו לגמרי מהעולם (is there anybody out there), עד שהוא מגיע למצב של כמעט מוות קליני. הרופא והאמרגן מרפאים אותו עם תרופות, מה שגורם לו לחזור ולעמוד על הרגלים כדי להופיע, אבל החומה עדיין קיימת. למה נאצי? במלחמת העולם השנייה כל העולם נלחם בגרמניה וביפאן, שתי המדינות התאפיינו באכזריות מפלצתית, אופי שני העמים הוא דיכוי רגשות והתנהגות 'רובוטית', אם מוסיפים לכך את ההשפלה של גרמניה אחרי מלחמת העולם הראשונה, לא קשה לראות מה גרם לנאציזם לפרוח. באלבום (ובסרט) קורה אותו דבר, החומה וכל מה שעבר גורמים לו לשנוא את כל מה שמסביבו, עד שהוא מקבל התמוטטות עצבים (המשפט) והחומה נופלת. הכוונה ב'מחוץ לחומה' היא שיש עדיין אנשים שהוא חשוב להם, ועכשיו שהחומה נפלה והוא מתחיל מחדש הם יכולים לחזור ולהתקרב אליו
 

pink floydror

New member
אני לא אופתע

אם השיר האחרון, Outside The Wall הוא מאין ניסיון ליצור סוף טוב להכל, כי תראו, סרט כמו החומה, הוא סרט שאחד מהמוני המאפיינים שלו הוא העובדה שהוא מפתיע, ובסרט הזה אף אחד לא יצפה לאיזה סוף אופטימי טוב ושגרתי, לפי דעתי אולי כשהחומה נופלת, הוא מגלה שלחיות ללא חומה זה אולי לא רע כמו שהוא הרגיש בעבר, ואפשר לקיים חיים רגילים. ועוד הסתכלות על סוף היא שיכול להיות שהשגרתיות והאופטימיות בסוף הסרט מסמלות שפינקי היה צריך את החומה כדי להגיע לכל זה ועכשיו הוא לא צריך אותה..
 

Guest2112

New member
סוף טוב? מה פתאום?

אולי בשביל פינק... אבל שימו לב שהמוסיקה שמסיימת את האלבום גם פותחת אותו... יש כאן מחזוריות... הסיפור הזה יחזור על עצמו שוב ושוב - עוד מלחמות, עוד קרבנות של סמים ועוד טירוף, פשוט אצל מישהו אחר..
 
בדיוק

הקונצפטים של ווטרס הם תמיד מעגליים, מחזוריים. הסוף מתקשר להתחלה. אם תקשיבו טוב, בסוף שומעים מישהו אומר "is this where" ובהתחלה שומעים אותו אומר "we came in" - שתי ההתבטאויות אמורות להשמע ביחד - is this where we came in? , היינו, בסוף חוזרים להתחלה, וחוזר חלילה. וחוץ מזה, מי אמר שהחומה נופלת בסוף? השיר המסיים, עצמו, מדבר על האנשים שמתהלכים up and down the wall, היינו, החומה עוד קיימת. אבל כמו שהקונצפטים אצלו הם מעגליים, הם גם בסופו של דבר עמומים, דו משמעיים. ווטרס לא ידע להחליט אם יש Happy End או לא. האם הסיום של "החומה" אמור להיות פסימי? לאו דווקא. אופטימי? גם כן לאו דווקא. זו הבעיה עם הקטע האחרון ביצירה, לדעתי. באשר לספקולציה הפרועה שלי: פינק אמור להיות דמות המורכבת משילוב של ווטרס ובארט. ההתייחסות של ווטרס לעצמו כאן היא ברורה; הוא מבין שכל האנשים שהוא חשב שמדכאים אותו, בעצם אוהבים אותו והוא זה שאמלל אותם ואת עצמו (שנאה-עצמית היא חלק בלתי נפרד מתפישת עולמו של ווטרס, או לפחות כך היה, בעבר). אבל יש אפשרות שהוא מתייחס כאן (גם) לבארט. יש רמזים מסויימים בדברים שאמר בראיונות, לכך שאולי הוא ניסה לבקר את בארט, בערך בתקופה של כתיבת החומה. הביקור לא עלה יפה (ובגלל זה אמו של בארט בקשה מהם לא ליצור יותר קשר עמו) ואולי הד לכך אפשר לשמוע בקטע המסיים... banging your heart against some mad bugger's wall.
 

pink floydror

New member
אני חושב

שבסרט החומה, ווטרס או שאר האנשים שעבדו איתו, השאירו הרבה מקום למחשבה ותפיסה אישית, הכוונה שבמקומות מסויימים בסרט כל צופה מסתכל על העלילה מזוית מסוימת והדמיון שלו פועל לגבי הסרט
 

Guest2112

New member
בחיי, את צודקת...

באמת אי אפשר להבין מהטקסט שהחומה "נפלה"... ושכחתי לגמרי העניין הIsn't this where... מוזר. ד"א, סוף סוף הקשבתי ל"אטום הארט מאד'ר" כמו שצריך. קניתי אותו לפני הרבה זמן אבל לא מצאתי את הסבלנות להקשיב לו בריכוז... אוף. זה יפה כל כך.
 
למעלה