לגבי המאמר
המרוביג'יאנים הינם מלכים המקושרים לשושלת ישו ונאמר שהם צאצאיו הישירים. הם חוסלו בזמן שגשוג המסדר הטמפלרי כמאיימים על עולם התרבות. כל שאר האגדות שהזכרת אולי משוייכות אליהם אך אינן מקובעות היסטורית כמו הרעיון של שושלת ישו. הרגע בו ניאו אומר שהוא בוחר וזו הסיבה היחידה למעשיו הוא רגע ההתעלות העליון. הרגע בו מבין מי שמגיע אליו שאין דבר פרט לבחירה האישית אלא שלרוב הבחירה הזו נובעת מתת ההכרה ולא משום מקום אחר. אנחנו בוחרים בכל רגע בחיינו, אנו בוחרים אם להצליח או לא, אנחנו בוחרים להיות אומללים. כאשר ניאו אומר שהוא בוחר לעשות את הדברים ולא מונע מרצון לנקמה/הצלת ציון/אהבתו לטריניטי או כל דבר אחר הוא למעשה מביא את הבחירה למודע - זו מטרתו של כל מי שעוסק בתורות הפילוסופיות/מאגיות/פאגאניות, להיות אדם השולט בעצמו ובסובב אותו. גורל, על פי כמה וכמה זרמים, אינו אלא מילה יפה לבחירה לא מודעת, דרך ליפות את הרעיון שאנחנו מכוונים את חיינו לעיתים לאסונות כמו מוות ולא לוקחים אחריות. ההקבלה הנוצרית בעייתי מאוד לגבי הארכיטקט. אכן בתוך המטריקס הוא האל אבל הנביאה היא השכינה - היא החסד בעוד הוא הדין. אבל זה מביא אותנו ליהדות ולקבלה. מלחמת הנצרות בפאגאניזם אינה קיימת במטריקס שמכיל בתוכו את הדמויות הללו ומאמץ אותם בצורה עקיפה. כמו שהוזכר בעץ הזה במקום אחר - הסרט הראשון מבוסס על רעיונות קבליים, ניתן אפילו לראות שם עלייה בעץ החיים כדרך להתפתחות כאשר הקרבה אל האור מגיעה רק בסרט השלישי שתוכנן בצורה כללית בלבד. שני הסרטיפ הבאים מכילים בתוכם אלמנטים רבים מאוד מכמה וכמה דתות וזרמים כאשר המטרה שם היא ליצור סינטזה בין עולמות שונים ואמונות שונות. ביין לא נגנב ממחזור שער המוות, זהו שם שנמצא בשימוש בספרות מזה יותר משלושה עשורים לדמויות של בוגדים או נבלים (אחד האויבים של בטמן לדוגמה מכונה ביין)- ביין משמעו רעל, זהו צמח רעיל שגדל בין צמחים תמימים ולכן ההקשר הבוגדני/מרושע. הצהרתו של המרוביניג'יאן לסיבה ותוצאה היא הרמז הראשון לכך שניאו, למרות שהוא האחד, אינו "מואר" עדיין ויש לו עוד דרך אותה עליו לעשות. כאשר ניאו מבין שיש רק סיבה ותוצאה הוא מגיע למצב של בחירה מודעת. זיו