שאלה לי אליכם .
בניגוד למסורות האקלקטיות של המאה ה20 ( כמו הוויקה למשל ) , ידוע לי שמסורות רבות דואגות להגדיר עצמן כמסורות מתחדשות ולא חדשות , כמו למשל הדת ההית'נית אשר חסידיה אף מסרבים להגדיר עצמם כ"נאו" פגאנים . כל זה נהדר , אלא שתוהה אני כיצד חסידי המסורות העתיקות מתמודדים עם העובדה שבעבר הרחוק אותן המסורות הכילו בתוכן הקרבות כחלק אינטגראלי מהפולחן ? האם חסידי התורות נעשו לשם שינוי מוסריים לבעלי חיים ( כיאה ) , או לחילופין פשוט מדובר בניסיון להיות פוליטיקאלי קורקט ולהמנע מעימותים עם החוק בן זמננו ?
בניגוד למסורות האקלקטיות של המאה ה20 ( כמו הוויקה למשל ) , ידוע לי שמסורות רבות דואגות להגדיר עצמן כמסורות מתחדשות ולא חדשות , כמו למשל הדת ההית'נית אשר חסידיה אף מסרבים להגדיר עצמם כ"נאו" פגאנים . כל זה נהדר , אלא שתוהה אני כיצד חסידי המסורות העתיקות מתמודדים עם העובדה שבעבר הרחוק אותן המסורות הכילו בתוכן הקרבות כחלק אינטגראלי מהפולחן ? האם חסידי התורות נעשו לשם שינוי מוסריים לבעלי חיים ( כיאה ) , או לחילופין פשוט מדובר בניסיון להיות פוליטיקאלי קורקט ולהמנע מעימותים עם החוק בן זמננו ?